בעיה שכזו II

The Guardian17

New member
בעיה שכזו II

מסתבר שהמצב לא האיר פנים, אפילו נהייה גרוע יותר. היחסים בבית ממש גרועים, חוץ מלדבר על "דברים שצריך" אי אפשר לעשות כלום. יכול להיות שאני אחד שאומר "דרשני" או עם פה ממש גדול, אבל עובדה שהכל רק מחמיר. בחצי שנה האחרונה...בעיקר אחרי הריב הזה עם חבר שלה. לא מבין אותה... גאד. היא רבה איתו פעמיים בשבוע (לפחות) ופשוט רוצה שהוא יגור איתה בבית. מה יש בו ?! לא מבין... סקס ? שתלך לXXX מצידי, לא צריך את הבטלן הזה בבית. אבל בשבוע שעבר זה פשוט שבר אותי. פשוט התחלתי לצעוק עליו שישתוק. קיללתי אותו. לא איבדתי שליטה. אני לא יכול לראות את היצור הזה בבית, לא יכול לשמוע את הטלוזיה...כלום לא עובד. כלום. ומה הכי שהרג אותי זה שלפני יומיים אמא שלי אומרת לי "תקשיב, אני לא רוצה שתתערב בריבים שלי עם ********. זה ביני לבינו". אין בעיה, שיהיה ביניכם. הוא פוגע בך. תתעוררי. אני משלם את חשבון הפלאפון שלי כבר שנתיים. לא יודע איך, אבל אני מסתדר. יוצא לי בסביבות ה-100 ש"ח בחודש (גם בגלל שזה לחיילים). החלטתי שאני רוצה לשדרג את המכיר, אז פניתי אליה ואמרתי לה שאני רוצה שהיא תעזור לי בזה. יעלה לה 30-40 ש"ח בחודש המכשיר ואני אמשיך לשלם את השיחות. "אבל אני נותנת לך..." ; "מה פתאום שפתאום אתה בא אלי עם זה עכשיו"... וכאילו, לא מבין את זה. היא כאילו שהיא עושה דווקא. זה לא שחסר לנו כסף (ואנחנו לא מליונרים...), אבל מה בסך הכל ביקשתי. לא יודע. פשוט נשבר לי מהיחסים האלה. נמאס לי מהבית הזה ומכל המשפחה הזאת. נשארי לבד במערכה, ללא תמיכה, רק חברים נשארו. אני.
 
קראתי

גם את הלינק להודעה הקודמת. בעצם אין שינוי, רק שמדי פעם אתה מאבד את היכולת לעבור לסדר היום. מה שכתבתי אז, תקף גם עכשיו: הבחירה שלך להישאר או ללכת. אתה לא יכול לשנות אנשי - זו גם הבחירה של אמא שלך להישאר איתו. היא אדם בוגר, ואתה לא יכול להתערב לה. גם כשאתה תהיה ברשות עצמך תוכל לעשות את כל הטעויות בעולם עם ולמרות מה שאומרים לך מסביב. ככה זה.
 

lollapalooza

New member
כמה זו בעצם בחירה?

הוא חייל, איך הוא יכול לצאת מהבית כשהוא מרוויח משכורת של חייל?
 

The Guardian17

New member
"עם קצת רצון וקצת יכולת"...

אני לא מתכוון לצאת מהבית כל כך מהר. מה לעשות, אולי אני אסבול גם אחרי השחרור, אבל אני לא "אזרוק" את הכסף שלי באוייר בגלל שאני לא אוהב לחיות כאן. נראה לי שפשוט אצטרך להחסיר מהבית, להיות יותר בחוץ, לחזור בלילות... דברים כאלה. אבל לעניין הזה יש עוד זמן. בינתיים עד אז יש לי עוד שנה בצבא (כן, הזמן קצת זז מסבתר) שאיכשהו אני צריך להסתדר עם זה. אני פשוט לא סובל אותו. הוא בא לאכול בארוחת שבת עם כל המשפחה (שאנחנו רק מתראים פעם בשבוע, כל אחד לומד / עובד... שני האחים שלי גם נשואים ולא גרים כאן) ואני פשוט עוזב את השולחן. ברגע שהוא מגיע - אני הולך. גם אם נוסעים לאיזה אירוע משפחתי - זה הוא או אני. כמו תמיד, זה אני, ואין לי בעיה עם זה. אבל הוא גורם לי לשנוא את המשפחה שלי, להתרחק מהם. יבואו ויגידו שאני צריך להתעלם, אבל ניסיתי. כל הזמן. פשוט הוא צריך להעלם והמצב היה יכול להיות הרבה יותר טוב. זה מורכב, לא נוח... אבל מי אמר שהחיים נוחים ותמיד הוגנים ? אף אחד. לא הכל מושלם בחיים, אז איכשהו אני חי עם זה. די בקושי.
 

lollapalooza

New member
תראה,

אם המצב הוא כזה שלעבור מהבית זה "לזרוק את הכסף באוויר" מהבחינה שבאמת אין לך את הכסף הזה, אז זה בדיוק מה שאמרתי. אבל אם אתה מתכוון לזה שעדיין לא שווה לך להוציא כסף על מגורים בחוץ (בהנחה ויש לך את הכסף) אז כנראה שעדיין לא מספיק רע לך. אני לא חושבת שלהתעלם זה פתרון טוב. איך אפשר להתעלם ממשהו שמרתיח אותך כל כך, ואתה הרי יודע שאתה צודק בו? ברור שאי אפשר. השאלה היא אם אפשר ללמוד שלא להתעלם אבל עדיין לא לומר שום דבר.
 

A N I g M A

New member
:$

אתה יכול להגיש בקשה להיות חייל בודד, אולי יוכלו לעזור לך עם לינה ותמיכה כלכלית:X
 

TheBeast

New member
אין לי עצות יותר פרקטיות מאלו שכבר העניקו לך

אבל-
ואתה כותב גם נהדר, למרות שזו בעצם לא בדיוק הפואנטה...
 
למעלה