בעיה שיש לי

[broadaxe]

לא משחק תפקידים בכלל

האם היית אומר את זה, נניח, על קבוצה של אנשים שעושים דבר דומה אבל עם חרבות יפניות? כמתאמן (וחוקר התחום!) הפרופורציות מאד חשובות. אחת הבעיות המרכזיות של הקבוצות המקבילות לנו בחו"ל היא נשק מרופד - עד כה לא ממש הצליחו ליצור חרב מתאימה מבחינת משקל ואיזון. ופה, מסתבר, הצליחו. כמו כל דבר דומה, גם לחרבות "שלנו" יש בלאי, אבל הן די עמידות ומה שיותר חשוב - המשקל והאיזון זהים למקור, בממוצע. לצורך העניין להב החרב עשוי ממוטות פיברגלס מרופדים בכמה שכבות, הידית עטופה ברצועה מעור/סינטטית והפומל, אותה משקולת בקצה הידית מציאותית לחלוטין, מפלדה. איתה כמובן רק נוגעים ולא מכים בכח (שימוש בפומל מתבצע בד"כ רק ע"י בעלי נסיון).

 

[Ryuha]

לא הבנתי מספר נקודות...

ראשית אם הקבוצה מתמקדת סביב לחימה בחרב דוי-דנית המבוססת על צורת הלחימה של ימי הביניים באירופה, כיצד ניתן לומר שיש חקירה של לחימה בחרב ללא הצמדות למאפיינים של שיטה או אסכולה מסויימת? הרי ברור למשל שלחימת חרב יפנית לא תעבוד עם חרב אירופאית שהיא בעלת משקל ומאפיינים שונים מאוד מזו של החרב האירופאית. כפועל יוצא הרי שכל כלי הנשק המתמודדים עם החרב הדנית יאלצו להתמודד עם המאפיינים המיוחדים של החרב הזו וכך לפתח סגנון לחימה אופייני. אני מניח שלחימת מקל מול חרב אירופאית תהיה שונה לחלוטין מלחימת מקל אל מול חרב יפנית, ששוב, יש לה מאפיינים שונים לחלוטין, אחיזה שונה ושימוש שונה בקרב. מעבר לכך, במידה שהנשק מרופד ואינו בעל להב חותך, הרי שכל האפקט של הנשק נעלם. כיצד ניתן להשוות זאת לקרב -פול קונטקט בידיים ריקות, שבו אם חטפת אגרוף או בעיטה, מייד תרגיש את האפקט שלה, ותוצאת הקרב תקבע על פי האפקטיביות של המכות והבעיטות והשפעתן על היריב.. הרי לנשק מרופד ללא להב, אין כל השפעה על היריב, כיצד ניתן לחקור כך "מה עובד בלחימה עם כלים"??

 

[Ryuha]

בקריאה נוספת

אני מבין שנפלה טעות כתיב בהודעה שלך וכיוונת לכתוב חרב דו- ידנית( או שמא אני שוב טועה?) אך עדיין אין זה משנה את העובדה שלחימה בחרבות שונות מצריכה אסטרטגיה שונה לחלוטין. והשאלות עדיין תקפות.

 

[נח גרוס]

שתי תשובות

התשובה הארוכה "ראשית אם הקבוצה מתמקדת סביב לחימה בחרב דוי-דנית המבוססת על צורת הלחימה של ימי הביניים באירופה, כיצד ניתן לומר שיש חקירה של לחימה בחרב ללא הצמדות למאפיינים של שיטה או אסכולה מסויימת?" במשך מספר שנים עבדו בקבוצה עם בוקן, לפחות בשלוש השנים האחרונות עובדים עם חרב דו-ידנית. נכון שיש לחרב היפנית המעוגלת בעלת להב אחד מאפיינים שונים מהחרב הדו-ידנית האירופאית. בו בזמן ישנם גם מאפיינים משותפים ללחימה בחרב כשם שניתן די בקלות לתרגם הרבה מהעבודה ללחימה עם מקל בשני הידיים שלהזכירך אינו בעל להב בכלל. "הרי שכל כלי הנשק המתמודדים עם החרב הדנית יאלצו להתמודד עם המאפיינים המיוחדים של החרב הזו וכך לפתח סגנון לחימה אופייני." בכל עשייה אנושית עיקבית מתפתחים מאפיינים וכך גם יקרה כשבוחרים למשל לעבוד עם חרב דו-ידנית. "אני מניח שלחימת מקל מול חרב אירופאית תהיה שונה לחלוטין מלחימת מקל אל מול חרב יפנית, ששוב, יש לה מאפיינים שונים לחלוטין, אחיזה שונה ושימוש שונה בקרב." אינני יודע על מה מבוססת ההנחה שלך אישית אני לא רואה את זה כך. בשני המקרים מי שמחזיק במקל עומד מול אדם חמוש בסכין גילוח באורך מטר, לא מצב נעים. "מעבר לכך, במידה שהנשק מרופד ואינו בעל להב חותך, הרי שכל האפקט של הנשק נעלם. כיצד ניתן להשוות זאת לקרב -פול קונטקט בידיים ריקות, שבו אם חטפת אגרוף או בעיטה, מייד תרגיש את האפקט שלה, ותוצאת הקרב תקבע על פי האפקטיביות של המכות והבעיטות והשפעתן על היריב.. הרי לנשק מרופד ללא להב, אין כל השפעה על היריב, כיצד ניתן לחקור כך "מה עובד בלחימה עם כלים"?? " מכיוון שלא ראית את הכלים ולא הרגשת אותם כנראה שאתה מדמיין משהו שקשה לי לדמיין ככלי נשק. ניסיוני עם חרבות יפניות ואירופאיות חדות באימוני חיתוך של חומרים שונים הביאו אותי למסקנה ששניהם חותכים ולא בא לי לפגוש אותם. שנית זוויות החיתוך האפקטיביות זהות. האם נוק-אאוט של מיתאגרף לא אפקטיבי עקב היות ידו מרופדת בכרית גדולה ומצחיקה? האם בקרבות פול קונטקט נלחמים עם המטרה לפצוע, לשבור עצמות ולהרוג? כלומר בשני התחומים האלה איגרוף וקרבות פול קונטקט רמת הנזק המותרת מוגבלת, ובשל כך הלחימה אינה "אמיתית" בצורה מובהקת. האים פטיש מרופד לא יכאיב גם עם ימנע מגע ישיר של הברזל עם גוף האדם? וכאן התשובה הקצרה: בוא ותתנסה יש קבוצות בשש ערים בארץ. אני מבטיח לך שאין כמו התנסות אישית בכדי לגבש דעה על הנושא על כול האספקטים שלו. ייתכן שתידרש ליותר ממפגש אחד על מנת לעשות זאת בצורה מעמיקה. נח גרוס

 

[Ryuha]

תודה על תגובתך

אם יזדמן לי אכן אשמח לראות מפגש שכזה. והנה כמה נקודות שבהן אני לא מסכים עמך. כתבת כי המקל איננו בעל להב בכלל. וכמה שזה ישמע מוזר אינני מסכים עמך. הג'ו היפני בנוי בצורה כזו שהקצה שלו קטום וחתך בצורה כזו שהוא חד כמו סכין. תקיפות המתבצעות בג'ו היפני (לפחות באסכולות הקוריו) לכיוון הראש שואפות לפגוע בדיוק עם קצה הג'ו ומכוונות למצח ולא לקודקוד כדי לנצל את אלמנט הפציעה ששוליו החדים של קצה הג'ו מסוגלים לייצר. פטיש מרופד יכאיב גם יכאיב, אך החרב אינה פטיש ! החרב מיעדת לחיתוך ונעיצה ולא להכאה או חבטה ביריב. ניתו לחבוט בעצמה עם חרב , אך לא לחתוך, מאידך ניתן לחתוך גם בתנועה קלילה שלא דורשת עוצמה פיסית אלא דיוק וזוית נכונה. עבודת מקל יפנית לוקחת בחשבון את מאפייני החרב היפנית, את צורת השליפה והנשיאה שלה, את היכולת שלה לחתוך את המקל בזוויות שונות (אגב האם חרבות אירופאיות אינן דו-להביות? הרי רק עובדה זו משנה את צורת העבודה לחלוטין), את המשקל שלה (תנועות שיסיטו חרב שוקלת קילו וחצי לא בהכרח יסיטו חרב ששוקלת ארבע קילו או יותר). אני חושב שהנסיון שלכם מבורך ומעניין. אך תמיד יש לזכור שהמרחק בין קרב ידידותי עם כלי נשק מרופדים וחסרי להב, לבין לחימה מציאותית בכלי להב, הכוללת את היכולת להתעלות על פחד המוות הוא רב מאוד.

 

[נח גרוס]

תודה גם לך

דומני שלעולם בשיחות מסוג זה ישנם פערים בתקשורת. ישנו נסיון לפתח שפה משותפת אך תמיד ישנו קושי כשמנסים לכפות אחד כעל השני ניסוחים בהם אנו אוחזים בכוח. אתה חוזר ומתייחס למקל מול חרב, אנו עוסקים בעיקר בחרב מול חרב, מקל מול מקל וכו. לפעמים גם מערבבים. אני מודה לך על המידע בנוגע לתפיסה המסורתית ביפן אודות הג'ו. הישתמשתי במונח ג'ו על מנת לתת נקודת יחוס לאורך המקל לא לאסכולה מסויימת. אין דרך בעולם בו לא נלחמים בחרבות בשדה הקרב, להבין ב100% את החוויה הזו. מה שניתן לעשות זה לשלב בין צורות אימון שונות על מנת להתקרב לידע הרצוי במידת האפשר. א' אימון הכולל חיתוך החרב חדה הדומה עד כמה שאפשר למקורות ב' אימון בכלי ברזל כהים לאט ובזהירות ג' אימון בכלים מרופדים הדומים בצורתם ומשקלם (למשל 1300 גרם וצורה של חרב דו ידנית) המאפשרים קרבות פול-קונטקט. באשר לפחד אני מבטיח לך שניתן באימון מהסוג שאנו עושים לחוות פחד. החרבות אינן דו להביות אלה חרבות עם להב בעלת שני חורפות כלומר מושחזות משני צידי הלהב שלו כמו החרב היפנית. לצערי נראה כי יש בידך מידע מוטעה באשר למאפיינים של חרב אירופאית. חרבות אירופאיות מן המאה ה14 וה15 שקלו בממצוע כ 1300 גרם. ולכן המודל שלנו הוא נכון ואוטנטי מבחינת המשקל. כשתראה את מבנה חרב האימון תבין שגם צורתה אוטנטית להפליא בהתחשב בכך שהיא מורכבת מפיברגלס וסוגים שיונים של ספוג וגומי. כמות המידע אודות החרבות האירופאיות ושיטות הלחימה בהם, כיום היא משמעותית מספיק שלא להחזיק בקלישאות מצחיקות כגון חרב השוקלת 4, 5 ו10 קילו. חשוב גם לציין שאחנו לא מנסים לשחזר לחימה ארופאית מימי הבניים כפי שעושים ב ARMA אירגון אליו השתייכתי בעבר. שוב תודה ונסמך לארח אותך באימונים. נח.

 

[רן גוגיטסו]

יזדמן לך לראות במפגש הפורום הקרוב

אם תבוא (אתה מוזמן בזאת אישית לבוא

. לדעתי יהיה מפגש מעניין מאוד). אחד השיעורים יהיה עבודה עם חרב בסגנון יפני (עם מורה ותיק ומכובד) ואחד השיעורים יהיה עבודה עם חרב בסגנון ACT עם אלקס וצוות מדריכיו

המפגש יתקיים בסוף נובמבר. פרטים נוספים (היכן, מי שאר המורים ומה יילמד בשיעור השלישי) יפורסמו בקרוב מאוד. רן.

 

[fa jing]

אם יורשה לי להגיב גם על העניין

אני מתאמן די חדש אצל אלכס (בערך חודשיים), אז אמנם אין לי ידע וניסיון רב כפי שיש לידידי נח גרוס אבל יש לי מספיק ניסיון ורקע עמם הגעתי בכדי לענות על התהיות שלך. אני חושב שמה שיפה בצורת הלימוד ב- ACT הוא שאנו לא עובדים על טכניקות של אסכולה מסויימת אלא אנו מתאמנים ומשפרים טכניקות שעובדות וממש לא משנה לנו מה מקורן. אם ישנה טכניקה או תנועת גוף מאוד יעילה משיטה X והיא מוכיחה את עצמה באימוני הספארינג שלנו הרי שזו טכניקה לגיטימית ביותר וכנ"ל לטכניקות אחרות משיטות Y ו- Z נוספות. האימון ב- ACT אינו מגביל את עצמו למסורות מסויימות אלא רק לכללי נימוס וחברות כלפי הח'ברה באימונים, הדבר היפה בספארינג באימונים הוא, שהוא נעשה ללא חוקים או מגבלות, מותר להכות בכל מקום בגוף, כל מכה שנכנסה פנימה היא לגיטימית. המיקוד ב- ACT הוא רק לפרקטיות ז"א אנו דבקים בטכניקות שעובדות ובד בבד מנסים יותר ויותר טכניקות ככל שרמת המתאמן עולה (כמו בכל תחום). טכניקות שנראות יפה אבל אינן יעילות בכלל אין התייחסות לגביהן. מכל האמור לעיל הרי שאין הצמדות למאפיני תנועה או טכניים מסויימים אלא אם כן הם הוכיחו עצמם כפרקטיים לקרב. הרקע של הרבה מהמשתתפים מאפשר לנו רב גוניות בתנועה שכן "מכל מלמדי השכלתי" ואם אני רואה מישהו משיטה אחרת עושה משהו יעיל, אין סיבה שאני לא אאמץ זאת וכמובן שגם ההפך הוא הנכון. לגבי ההשוואה לקרבות פול קונטקט- ידידי אנו עסוקים אך ורק בפול קונטקט ומכה מחרב במשקל 1.3 Kg כשהיא בהנפה ויש לה מומנטום ומהירותץ פגיעה זו פגיעה וגם אני וגם שאר החברים נושאים עדויות על הגוף בצבעים של כחו/סגול לא צריך להילחץ אלו רק סימנים ולא יותר מכך המכות באמת שלא חזקות, אבל משמעותיות מספיק בכדי להבין שאם החרב היתה חדה אזי הרגל/היד מזמן היו מתעופפים באויר. כמו כן למרות השנשק מרופד ניתן בנקל להרגיש אם ספגת פגיעה עם הלהב או עם פרופיל החרב (יסלחו לי המבינים איני יודע איך קוראים לחלק הזה....עדין). בקיצור יש כאן הכל: אימון על טכניקות, אימון על תנועת גוף, הרבה מאוד ספארינג כי זו הדרך הכי טובה ללמוד לחימה עם כלי נשק והרבה מאוד כיף שהוא מרכיב מאוד חשוב. כפי שנח כבר כתב לך הוא ותתנסה אני בטוח שהרבה דברים בהשקפתך ישתנו ותממצא הרבה יותר תשובות לשאלותיך מאלו שאני ונח סיפקנו לך. חנן

 

[Ryuha]

בסדר

אם אתה חושב שקרבות נשק אמיתיים בפול קונטאקט מסתיימים בכמה סימנים כחולים על הגוף... זו זכותך המלאה.

 

[fa jing]

לא הבנתי מה לא היה ברור

במשפט הזה: המכות באמת שלא חזקות, אבל משמעותיות מספיק בכדי להבין שאם החרב היתה חדה אזי הרגל/היד מזמן היו מתעופפים באויר. חנן

 

[Ryuha]

אם החרב הייתה חדה..

ואם לסבתא היו גלגלים... תאמר לי, מכת מקל הפיברגלס המרופד שאתה קורא לו "חרב" שהונחתה באופן כללי באיזור החזה. האם הייתה חודרת ללב? האם הייתה מנקבת את הריאות? האם הייתה חודרת את הצלעות או שמא מחליקה עליהן ומוסטת הצידה? האם הייתה גורמת לנזק פאטלי או שמא לשריטה עמוקה? האם הייתה ננעצת בעמוד השדרה? אולי הייתה מחליקה בלי לפגוע באף איבר חיוני? אותה איבחת חרב שפגעה באופן כללי באיזור הכתף...האם הייתה חותכת עצמות? או אולי רק שורטת? האם הייתה קורעת שרירים וגידים? האם הייתה מנטרלת את פעולות היריב? הורגת אותו? מעלפת אותו? מרגיזה אותו? אולי רק מייצרת חיתוך שיטחי ומאפשרת ליריב לערוף את ראשך באותו זמן? האם הייתה הודפת אותו אחורה? או שאולי היה מתמוטט עליך תוך כדי חיתוך והורג אותך בדרך? החיתוך שכוון לירך...האם חתך עורק? האם ביתר שריר? האם ניטרל את הרגל? האם כרת אותה? האם מנע מהיריב להמשיך להלחם או שמא רק הכאיב לו.? או שאולי רק גרם לחתך עמוק אך פיספס כלי דם חיוניים? אולי הסתבך בבגד? אולי נתקע בעצם ובזמן שאתה מנסה לשלוף את החרב התקועה אתה מאבד את ראשך? אולי מכת החרב שאתה בטוח שהייתה כורתת את יד היריב במציאות הייתה רק שורטת? אולי החיתוך המרושל שלא פגע במדוייק היה חותך במקרה כלי דם חיוני? או מבתר גיד? החתך הדמיוני שהסבת ליריב במצח, האם זרימת הדם מעוורת אותו? או שמא הדם מטפטף בזרזיף דק על האף? הבלימה שבלמת בזה הרגע את "חרב" היריב, האם שברה את הלהב? האם הזיקה לו? ומה עם ציוד מגן? שריון? קסדה? מגני ידיים? האם החיתוך הדמיוני שלך חדר את השריון? לא חדר? החליק עליו? האם היה חודר בגד עור עבה? אולי רק שורט? האם חיתוך דמיוני יגרום לך להחליק על דם דמיוני? האם פרץ הדם הדמיוני מהחיתוך הדמיוני שפגע בפרק ידך יגרום לידך להחליק על ידית החרב? לא תחליק? אולי אחיזתך תתרופף? אולי מתז הדם שתקיז מהיריב, גם אם לא יגרום לו לנזק הרי שיסעיר את רוחו? יגרום לו לפחד? אולי ירגיז אותו ויחשל את רוחו? אולי המראה של יריבך מדמם יחליש את רוחך? אולי יעודד אותך? אולי יגרום לך להיות פזיז וחסר זהירות? אנשים הנלחמים במקלות פיברגלס מרופדים וחסרי להב לא יכולים לקבוע מהי טכניקת חרב יעילה, ומהי טכניקת חרב לא יעילה בדיוק כפי שמי שנלחם באקדחי מים או רובי קפצונים לא יכול לנהל מחלקת חי"ר ולקבוע מהי אסטרטגיה ירי יעילה, או מי שצבר אלפי שעות טיסה בפליי-סטיישן לא יכול להחליט מהי טכניקת טיסה יעילה, או מישהו שמעולם לא השתתף בקרבות רחוב אמיתיים לא יכול להחליט מהי טכניקה יעילה או לא יעילה ברחוב. כל שהוא יכול להגיע אליו הוא ניחוש תמים במקרה הטוב או פנטזייה פרועה במקרה הרע.

 

[נח גרוס]

אני קורא את מה שאתה כותב ואני תוהה

במה אתה עוסק שאתה כל כך בטוח שיש לך בכיס האחורי של הג'ינס את האמת האחת והיחידה. אני תוהה אם הקלות שבה מתן הצליח ליצור איתי הבנה ושפה משותפת נובעת מהיותינו אני והוא ואולי גם חנן כסילים טיפשים או שייתכן ואתה נמצא באיזו הסתערות רכוב על סוסך לקראת איזה סדין אדום שהתנוסס לנגד עיניך כשקראת את מה שכתבתי בתחילת ה"דיון" הזה. אתה ללא שם וללא פרופיל אישי חותר לעשות די לגיטימציה למה שלא חווית, במה שלא היתנסית ולמי שאינך מכיר. אל תטעה אני לא נעלב או פגוע או מוטרד מההיתיחסות שלך לנושא. זה פשוט קשה להתעלם מהעקשנות שלך להחזיק בתפיסה מסויימת ולחזור עליה כמו תוקי ללא כל קשר מה בני השיחה איתך אומרים. אני מתנצל על ההתייחסות האישית אבל זה זמן רב לא פגשתי שילוב של זעם ויוהרה כה בוטים כאן בפורום. אני גם מתנצל מראש אם לחלוטין לא הבנתי ואתה באמת ובתמים פשוט מנהל כך שיחות. נח גרוס

 

[chooselife]

אממ

אני באמת מתנצל,אבל אתה באמת ,או מפספס כאן נקודה שהיא מאוד בהירה,או שאתה מתעקש להחזיק בעמדה סתם כדי להחזיק בה. על משקל דבריך ניתן להשיג שלוחם ח"יר סתם מתאמן באימונים כמו מטווחים יבשים,ירי על מטרות קרטון,שלא לדבר על פיינטבול-אני משער שאתה מצפה שהוא יפתח באש על גופות בני אדם כדי שיכיר בצורה טובה את הנזק שנשקו האישי עושה בכל סיטואציה? עכשיו אתה תגיד "כן אבל התו"ל פותח בשדה הקרב" ובכן,גם רוב טכניקות החרב,ולמעשה הן קיימות הרבה יותר זמן מהרובה.זה שאין את התג "בלה בלה בלה מדוג'ו בלה בלה בלה" על כל טכניקה ואלף טקסים מסביבה, לא הופכים אותה לפחות יעילה כשהיא מיושמת נכונה. לפי המעט ששמעתי על הקבוצה הזו שאיני מתאמן בה או קשור אליה, אנשיה מבלים ימים ושעות באימונים עם אנשים מאסכולות שונות וחקר אסכולות אחרות של נשק-זה שהם לא מכנים את החיתוך שלהם "מכת ירח עמום מעל שמי יפן הצלולים" אלא במקום זה "מכה מסוג X שמורה לפגוע בזוית כזו וכזו בY" לא מפחית מערך הידע שלהם. יש יאמרו שהסרת גדרות המסורת רק תחזק אותם במה שמעניין אותם באמת- יעילות. א,כדי לסבר את האוזן, מיטב היחידות בצהל מבצעות עשרות אימונים בנשקי פיינטבול,או סמנים שונים אחרים,או שאר אימונים בעצימות של 0.אני מוכן להתערב,שמעט מאוד ילדים שגדלו על C&C היו עושים טעויות טיפשיות כמו כמה קציני צבא בישראל ובעולם כולו(לדוגמא לטהר שטח מיוער שיש בו חיילי איוב,מיומנים בלחימת גרילה, עם חיילי ח"יר). ישנם עקרונות הגיוניים שמאוד קל להפנים אותם.דרך אגב,אתה מודע לזה שגם טייסים מתחילים בסימולטור נכון? אני באמת חושב שאתה מנסה להחזיק כאן בכוח במשהו שממזמן לא נשען על שום בסיס הגיוני או לוגי,אולי כי אתה לא מעוניין להודות שטעית?

 

[Ryuha]

אסביר לך שוב

חיילים שיורים במטווח על מטרות קרטון לא יכולים להחליט האם טכניקת הירי שלהם תעבוד במציאות. טייסים שטסים בסימולטור לא קובעים את המהלך האסטרטגי של תקיפות אוויריות. ולא הם שיחליטו איזה תמרון אוירי הוא מעשי ואמיתי ואיזה שגוי. חיילים שמתאמנים בפיינט בול לא הם שמפתחים את אסטרטגית הפעולה ולא הם אלו שקובעים את המהלכים והתמרונים בקרב. האנשים שמפתחים אסטרטגיות צבאיות, טכניקות ירי, תמרונים אוויריים, מהלכים צבאיים, טכניקות אימון, וטקיטיקות קרב עושים זאת על פי נתונים אמיתיים ניתוח קרבות אמיתיים הפקת לקחים ממבצעים אמיתיים ולא על פי נתונים מאימונים, או שימוש בכלי נשק מדומים ! אולי אתה מוכן לשרת בצבא שכל מערך האימונים שלו מושתת על ניחושים, השערות, חצאי אמיתות, ותאוריות שמעולם לא נבדקו בקרב אמיתי. אני לא ואני יודע בוודאות שלא צה"ל ולא אף צבא בעולם איננו צבא שכזה. העקרונות ההגיוניים שקל להפנים אותם שאתה מדבר עליהם עובדים רק על הנייר. בתיאוריה כולנו גנרלים אדירים, לוחמים עשויים ללא חת, וחוקרים מופלאים אלא שהמציאות היא תמיד קשה, עגומה, כואבת, משתנה, ואכזרית. ידע לחימתי אמיתי הוא ידע שנקנה בשדה הקרב, במחיר נורא. דרך אגב השרשור הזה גלש לפסים לא נעימים בכלל, ואם אני אחראי לזאת אני מתנצל, אך אני עדיין עומד על דעתי שאימון בכל נשק מדומים לא יכול להקנות ידע אמיתי. זו דעתי. זכותכם לחשוב אחרת. אני לא פוסל שום צורת אימון, מחקר או נסיון. אני פשוט לא מסכים עם המסקנות. אין כאן שום עניין אישי.

 

[נח גרוס]

הסברים והבנות

נראה לי שעכשיו עמדתך ברורה. אני מכבד את הדעה הזו על אף אנני מסכים איתה לחלוטין. בהקשר של העיסוק בלחימה - האימון שאנו עושים במקל הוא הקל ביותר להבנה כי אין כאן כלי "מדומה". לדידי כאשר אדם חמוש ברומח שקצהו מרופד מתוך רצון לא לפצוע, מצליח לדקור אותי בעוצמה בתזמון טוב, כלומר לפני שאני מצליח לעשות לו אותו דבר או לחבוט בו, יש בכך מין ההוכחה לאפקטיביות של הטכניקה שלו או נקרא לזה אמינות טכנית. אפשר לעבור הלאנ גם לחרב אבל נראה לי שהעניין מוצא. אז שוב תודה על הדיון המעניין וכמו שמקובל במקומותינו נסכים שלו להסכים. נח גרוס.

 

[tanma]

טרמינולוגיה - מונחים

להבנתי: "פול קונטאקט" = מותר הרבה, עם מיגון רלבנטי כלומר לא קרב אלא אימון/תחרות במסגרת חוקים מתירניים (כמה שאפשר בהגבלות של בטיחות) בה כל יריב עושה את המירב כדי לנצח. ואז מה שהם עושים זה בדיוק "פול קונטאקט" של תרגול כלי נשק. מתן

 

[Bukan]

לגבי ACT הערב בתוכנית של דני

קושמרו ישנה כתבה בנושא ......

 

[Bukan]

up

. . . . .