בעיה שגרתית..?

מיכל8031

New member
בעיה שגרתית..?

שלום לכולם,
אני בת 24(נושקת ל25).נמצאת כיום בזוגיות אוהבת,עובדת במשרה מלאה.
מה לא בסדר?...נתחיל מזה שבמשך כמה משנות חיי סבלתי מחוסר ביטחון ולצערי הוא עדיין מלווה את חיי.
מרגישה שנהייתי אדישה ועצלנית.מסתכלת המון על חייהם של אנשים במקום להתעסק בחיי..לא באופן מוגזם אבל עדיין מרגישה שזה לוקח ממני אנרגיות.
תמיד מסתכלת על העבר,איך הייתי פעם,ולמה נהפכתי היום.
אני בן אדם חיובי ואופטימי,והרבה אנשים אוהבים להיות בקרבתי.אבל אני כבר לא אוהבת להיות בקרבתי..
אין לי דרך להסביר את זה.
אני מרוויחה משכורת מינימום,ולפעמים מגיעה למצבים שנמאס לי מהעבודה.לא בגלל שרע לי,בגלל שאני מרגישה שאני לא ממש ממשת את עצמי שם,ואין לי כל כך לאן להתקדם(או שאני פשוט לא יודעת איך לקדם את עצמי).אני מתלוננת מתלוננת,ובפועל,א עושה עם זה שום דבר,כי נוח לי להיות במקום הזה...(נמצאת בסוג של "חממה").
הייתי אמורה להתחיל לימודים באוקטובר,וביטלו לי אותם מכיוון שלא עמדתי בדרישות המכללה.
כמובן שלקחתי את זה לכיוון החיובי.אבל אני מוצאת את עצמי מתלוננת ושוב חוזרת על אותן טעויות.
מרגישה שאין לי מוטיבציה.שאין לי שאיפות.כי אם היה..מזמן הייתי עוזבת את העבודה ומחפשת לי כיוון אחר.
למדתי מקצוע שהוא די נחשב בשוק.בהתחלה כמו כל דבר,התלהבתי,אחרי זה התחלתי לזלזל,אומנם קיבלתי את תעודת המקצוע.אבל אני לא רואה את עצמי מתעסקת בזה ...אני נמצאת במצב שאני מחפשת את עצמי כל הזמן..לא יודעת מה אני רוצה.
וזה שאמרתי שאני מסתכלת על חיי אחרים.הכוונה בזה..."למה אני לא כמוהה אמביציונית..""למה אני לא ככה".
הייתי בסדנא ,והיה נחמד מאוד והכל...אבל שוב לא מיישמת את הדברים שלימדו אותי...אולי כי אין לי אומץ או שזאת פשוט העצלנות.
כל הזמן מתלהבת מהר ממשהו וככה זה יורד לי.
אני מודעת למצב אבל תקועה בשלב הפעולה.מה עושים?
תודה למי שקרא.
 
הבדל בין סדנה לאימון אישי

שלום לך מיכל


צר לי לשמוע שאת מרגישה תקועה.
אני גם מרגישה שיש לך כמה קלפים טובים ביד.
כמו המקצוע שלמדת.
כמו התוכנית ללמוד במכללה (מה?)
כמו זה שאת אדם חיובי ואופטימי.

סדנאות יכולות להיות נהדרות. ואני אוהבת אותן בעצמי, וממליצה.
אבל אחרי סדנה, רוב האנשים צריכים מבנה קבוע כלשהו, שיספק תמיכה בהתקדמות.
לקחת את התובנות של הסדנה ולרוץ איתן קדימה.
להמשיך, להתגבר על עוד אתגרים שמגיעים.
להמשיך "לראות את עצמך" עושה את הדברים שאת רוצה לעשות (וגם לדייק מהו זה שאת רוצה).

אימון אישי מספק תמיכה קבועה מצוינת.
הוא לא היחיד, ולמעשה בתקופת אימון מתאמנים יכולים לפתח לעצמם מקורות תמיכה חינמיים כגון חברים/ידידים/משפחה שמדברים איתם באופן קבוע על ההתקדמות בתחומים מסוימים, ותומכים זה בזה.
אבל הוא מסגרת טובה.

זו ההצעה שלי אלייך מכל הלב, לבחור לעצמך מאמן ולצאת לדרך.
יש ותיקים ויש מתחילים.

בהצלחה! את צעירה ויש לך זמן מצוין לצאת עכשיו לדרך
 

מיכל8031

New member
היי סאלי

תודה רבה על תגובתך.
התוכנית ללמוד במכללה היתה לימודי חינוך.שגם זה אני לא בטוחה ..אבל בגלל שאין ברירה וצריך תואר היום...
חשבתי שזה מין סימן שהתבטלו לי הלימודים.אבל לא מרגיש לי משהו אחר..
יותר נכון לא מרגיש לי בכלל.
שוב,אני מתלהבת מהר וככה גם יורד לי מהר..
אין דרך אחרת חוץ ממאמן?=/
 
דרך אחרת

שלום לך מיכל,

באמת עוזר מאוד תואר היום

לא יודעת אם זה סימן או לא.
כמו שפרויד אמר, לפעמים סיגר הוא רק סיגר!
כלומר - לא סימן אלא פשוט דבר שקרה, ועכשיו את יכולה להמשיך להתקדם.

האם יש דרך אחרת חוץ ממאמן?
תמיד.
יש ספרים טובים.
יש סרטונים מדהימים ב TED.
יש אנשים לשוחח איתם.

ככל שאת ממושמעת יותר, להמשיך להתקדם, להמשיך להעזר בחומרים הטובים סביבך - יופי.
אם זה לא עובד, כנראה שמאמן יכול לעזור


(אישית לומדת ומתאמנת בסדנאות ובמפגשים אישיים כל הזמן).
 

ענבל כהן חמו

מאמנת אישית בכירה ומדריכת מאמנים מוסמכת
מנהל
שינוי

מיכל יקרה,
נראה שלא הצלחת עדיין לעלות על מסלול שמתאים לך. את נמצאת בעבודה שלא מאפשרת לך מימוש עצמי, והנוחות של מקום העבודה מרדימה אותך. המקצוע שלמדת נחשב "שווה" אבל לא מדבר אלייך. נראה שצריך לחפש מה יתאים לך ויגרום לך התלהבות ושמחה באופן מתמיד יותר. זו עבודה אישית שאפשר לעשות אותה באימון.
מצבים דומים יכולים להגרם בגלל קושי נפשי - ואז יתאים טיפול, זה פחות נראה כך לפי דברייך, אבל זו אפשרות שאולי נכון גם לבחון.
 

gali084

New member
מזדהה

היי מיכל,
קראתי את ההדועה שלי וממש הזדהתי, שלא לומר התרגשתי מעט..
גם אני למדתי מקצוע ממש נחשב בשוק, ובמשך ארבע שנים, התקבלתי לעבודות הכי טובות במשק ועזבתי כל פעם, בממוצע כל חצי שנה
ואז עצרתי, התחלתי לשאול שאלות, להבין מה לא בסדר איתי, למה אצלי זה ככה, למה אין לי שאיפות, למה אני לא מתמידה וכו וכו..
שמעתי על מורה מעניינת, יהודית גליק, הלכתי לכמה סדנאות שלה ולפני כמה זמן התחלתי תהליך אישי
אני ממש מרגישה שינוי, אני לא אגיד לך שמדובר בקסמים, אבל למדתי להירגע, לקבל את עצמי כמו שאני, בלי שפיטה, בלי קנאה, בלי תחרותיות..
להבין מאיפה נובעת ההתנהגות שלי, מה אני רוצה לשנות ולמה
פשוט נרגעתי והתחלתי לעשות עבודה על עצמי כדי להיות במקום טוב יותר, בעצם להבין שאני כבר עכשיו במקום טוב
את מוזמנת לקרוא קצת אם בא לך
http://www.dharma.co.il/
בהצלחה
'הכל בסדר, החיים יפים, מותק להנות' ... ניסים אמון
 
בעייה מוכרת

הי
הקושי שאת מתארת
מאוד אופייני להרבה אנשים
שגם מרגישים חוסר מימוש בתעסוקה וגם מרגישים בגלל זה אולי ירידת ערך עצמי
העצה שאני יכולה לתת לך היא לעשות כל מה שאת יכולה ולא לוותר
לחקור
לחפש דרכי לימוד אחרים
להיעזר באנשים שמתמחים בתחום הזה
כפי שאמרת יש לך הרבה צדדים חיוביים ואת יכולה להשתמש בהם כדי לחזק את מה שחלש יותר
ולהתאמץ היכן שיש קושי רב יותר.
אני חושבת שמישהו אישי שמלווה אותך כל עוד את רוצה לשנות יכול להיות מסגרת מצויינת להטמעה אמיתית של שינוי
והכי חשוב זה ללמוד להכיר את עצמך עוד...
מה את אוהבת?
מה החלומות שלך? ולאפשר להם להיות

נקודה אחרונה
יש שני דרכים להסתכל על השוואות לאחרים
א. לסבול מזה
ב. להתפעל מזה ולראות איך גם את יכולה ליישם זאת בחייך ולראות בזה קריאה לעצמך
אני תמיד בודקת איך אפשר ליישם את סעיף ב.:) תוך קבלה עצמית מלאה של מי שאני באותו הרגע.

מקווה שזה עוזר
בהצלחה
 
למעלה