בעיה קצת מביכה..

אולי זה נורמלי

אבל עובדה שכשיש את זה לאנשים - הם מסתירים את זה כמו שמסתירים דבר לא נורמלי. אולי ד שאתה לא רואה אנשים אחרים שיש להם את זה אתה לא מתייחס לזה כאל נורמלי
 

nutmeg

New member
לכן כתבתי

ששלפוחית ביישנית היא סוג של חרדה חברתית. יש לחרדה חברתית עוד תופעות - כולן קשורות לביצועים פומביים כאלה או אחרים.
 

The Jone

New member
בעיה קצת מביכה..

היי.. אני בן, בן 20 בקרוב.. יש לי בעיה שמציקה לי כבר די הרבה הזמן והחלטתי לעלות אותה כאן.. קשה לי לעשות דברים שהם אפילו ממש קצת פרטיים כשיש אנשים בסביבה.. הממ.. נשמע מוזר, נכון. אני אתן את הדוגמה הכי יומ-יומית: אני לא יכול להשתין אם אני יודע שמישהו מסתכל עלי, כלומר, לא יכול נגיד להשתין במשתנות בכלל. או אפילו בצבא, אם אנחנו בשטח אני חייב ללכת ממש רחוק בשביל להשתין, לא יכול פשוט לעשות את זה כשאני חושב שמישהו מסתכל עלי. מבחינה פסיכלוגית אני פשוט לא מסוגל, למרות שאני אומר לעצמי ומסביר לעצמי שזה טיפשי ומה איכפת לי מזה בעצם, אני פשוט לא יכול. אתמול הייתי בתרגיל עם היחידה שלי בשטח, והיו לי כמה דקות לפני תרגיל חשוב שהתחיל ללכת להשתין, הייתי לחוץ קצת גם ככה מהתרגיל ולא יכולתי להתרחק יותר מידי כדי להיות במקום ב'פרטיות', וככה קרה שהעברתי כמה שעות של תרגיל ממש עם שלפוחית מתפוצצת. זה פשוט מוזר ברמות, אני מת להטיל את מיימי אבל פשוט לא יכול! אודה לכם אם מישהו יוכל לתת לי עצה כלשהי בנושא.. תודה מראש ושבת שלום..
 

nutmeg

New member
קוראים לזה

"שלפוחית ביישנית" או בלעז Paruresis זהו סוג מסויים של חרדה חברתית. יש כמה דברים שאפשר לעשות - חלקם הוא בגדר "אסטרטגיות" וחלקם האחר טיפול ממש: - לשתות פחות כשיוצאים, ויותר במקומות אותם אתה מחשיב ל"בטוחים". הבעייה עם האסטרטגיה הזו שצריך לא להיכנס למצב של התייבשות!! - להימנע משירותים ציבוריים ותמיד להתרוקן היכן שאפשר - אם כשלא בהכרח מרגישים שצריך - גם בשירותים ציבוריים להשתמש בתא עם אסלה - לפתוח מים שימסכו את רעש ההשתנה - במקרים חריגים - להשתמש בקטטר מבחינת הטיפול: - טיפול קוגניטיבי-התנהגותי - אימון בביו-פידבק - תרופות נוגדות חרדה במקביל לטיפול ההתנהגותי
 
למעלה