בעיה פילוסופית

[סיגלי3]

בעיה פילוסופית

שלום לכולם, לאחרונה הגעתי למסקנה שחלק ממה שמפריע לי להתקדם בחיים הוא איזשהו קונפליקט פילוסופי. אני חושבת שאפשר למצות אותו במשפט "הכל כתוב והרשות נתונה". איך אתם מחליטים בחיים שלכם האם לקבל את מה שקורה, או לנסות לשנות אותו? אני באיזשהו צומת דרכים מקצועי כרגע. משהו שאני עושה די תקוע. אני מתלבטת עם עצמי, האם לנסות להיות בעלת תושיה ולא לוותר, או שדווקא כן לוותר, ולקבל את מה שהחיים מביאים אליי... אז מה אתם אומרים? איך אתם פועלים כשאתם מגלים בעיה פילוסופית בחשיבה שלכם? תודה מראש, ושבוע טוב, סיגל

 

[nehud]

אנלוגיה להכול כתוב והרשות נתונה

אפשר לעשות באמצעות משחקי המחשב בהם משחקים ילדים. המשחקים צרובים על CD הכולל את כול המהלכים והצרופים האפשריים על מנת להגיע לסוף המשחק. הילד המשחק בוחר "בחירה חופשית" באפשרויות שהמשחק הצרוב על ה-CD מראש. גם עבורנו צרובות אינסוף אפשרויות על דיסק בשם "משחק החיים" וכל שעלינו לעשות הוא לבחור את מהלכי המשחק והמסלול בעזרתו נגיע לסוף המסלול. סוף המסלול ידוע מראש אך הרשות נתונה לבחור את המסלול/ים בדרך לשם. כולל האפשרות להיסחף עם מה שהחיים מביאים.. הפילוספים של הטאו המאמינים בחופש וזרימה עם נהר החיים טוענים שכדאי לדעת את הזרמים והדרך לתנהל בהם בכדי להימנע מפגישה מיותרת עם הסלעים הצצים בזרם. באהבה אהוד

 

[hilabarak]

סיגל שאלה יפה מאוד שאני גם התחבטתי

בה המון זמן. קודם כל התשובה היא כמובן איזון - לא לקבל ולא לשנות. אלא לקבל ולשנות בו זמנית - איזון. ואני אתן דוגמא להבהיר - אני כלכלן בהשכלה עם שנות ניסיון ומשכורת תואמת ומשפחה שתלוייה בשכר שאני מביא ככלכלן. אני גם מצאתי עצמי (בלי שחיפשתי בכלל) כמורה למודעות ורוח שנולד לכך. לקבל את הכלכלן ולהיתקע איתו ? לשנות ולהפוך למורה לרוח ומודעות ? גם וגם. כרגע אני כלכלן, ואני עובד בזה ומקבל שכר. זה לא מונע ממני לכתוב בפורומים. זה לא מונע ממני להוציא ספר לאור. זה לא מונע ממני לכתוב מאמרים. זה לא מונע ממני לייעץ באופן אישי ולפתוח סדנאות ולתת הרצאות. זה מונע ממני כנראה קידום בקריירה, שכן אם הייתי משקיע את כל כולי בכלכלה הייתי מתקדם יותר. אבל אני משקיע 85 אחוז בכלכלה ו15 אחוז במודעות והרוח. לא קיבלתי את הדין. אבל גם לא עשיתי שינוי מרחיק לכת, אלא שינוי קל ומאוזן. בפועל ההוראה הרוחנית גולשת לתוך המקצוע שכן אני נהפך יותר ויותר חונך למנהלים ופחות ופחות כלכלן (וזה מאוד תורם ליכולות שלי בסדנאות - מפתח לי סבלנות ויכולת העברת חומר וכלי). ואולי עוד 10 שנים אהיה רק חונך ניהולי או רק איש מודעות או משהו אחר בכלל. אבל כשמחפשים איזון אז לא צריך לבחור בין שתי קיצוניות, פשוט עושים קצת פשרה כאן וקצת פשרה שם והרי יש לנו גם מזה וגם מזה.

 

[סיגלי3]

תודה אהוד וברק

אהוד - אהבתי את האנלוגיה, וברק את הסיפור האישי, שהוא מזכיר קצת את שלי, רק עם קצת פחות שלווה ממה שאתה מתאר... באמונה שלי, בשביל לפרוץ את הגבולות של עצמנו, ולהצליח להיות יותר קרובים למה שאנחנו באמת, צריך לעבור דרך קשיים. ואולי פה אני מסבכת את עצמי, לא יודעת. אבל בכל מקרה, אם נניח שאני צודקת, בנקודה מסויימת, כשדברים מסתבכים, זה או בגלל שלא אמור להיות (ואז 'הכל כתוב') או אמור מאוד להיות, רק שצריך לפרוץ את הקושי (ואז 'הרשות נתונה'). אז איך אתם מזהים? כשהפסקתי לעשן, היה לי ברור שאין לי מה 'לזרום' עם הקרייוינג שלי לסיגריה, ואני צריכה למצוא בתוכי את 'הרשות נתונה'. כשבחור אמר שהוא לא רוצה, היה לי ברור שאני צריכה לגייס את 'הכל כתוב', ולא להמשיך להיתקע עליו לנצח. לפעמים הזיהוי יותר מסובך. איך אתם מזהים?

 

[dawadi]

נכון תמיד...

לטעמי לפחות. הכל אכן יגוע מראש והרשות נתונה. אבל זה הפוך. קודם הרשות נתונה. אחרי שבוחרים, זה כבר ידוע מראש.... פשוט צריך לצאת מעבר לזמן כדי להבין זאת. ובשביל שנוכל להמשיך גם אם לא מש הבנו את מה שאמרתי לגבי המשפט... "הטאו שניתן להגדירו, איננו הטאו הנצחי". אין דרך אחת שהיא הנכונה. יש מליון דרכים וכולן טובות. לא משנה מה תעשי, את צריכה לעשות את זה כדי לשמוח. ברגע שעשית את זה ושמחת ונהיית מאושרת, עשית "נכון". לא משנה אם זה לכיוון אחד או שני, אם זה התפתחות או תקיעה. תזהי את המהות שאת רוצה להשיג ותתמקדי בלהשיג אותו, מתוך שמחה. כך תוכלי לתת לעצמך את מה שאת רוצה בדרכים שאת אולי לא חשבת עליהם עדיין, תוך כדי השתחררות ממה שאת חושבת שהוא הדרך היחידה או אחת מכמה דרכים יחידות לממש את מה שאת רוצה... וכך גם תזהי מה "טוב" לך ומה "לא"...

המון, צבי.

 

[nehud]

יפה אמרת "אני מסבכת את עצמי"

בכדי להיות או לממש את טביעת הנשמה (מושג של הרב מרדכי גפני) היעוד האישי לך יתכן מאוד שתדרשי לפרוץ את גבולותיך הנוכחיים !! אך אין הדבר אומר שצריך!!! לעבור דרך קשיים. אכן בדרך תמודדי עם קשיים, שמחה, אהבה, עצב וכדומה (אך אין מקום לצריך!! קשיים) במידה ולקחת החלטות הנכונות לך במהלך חייך! אזי כחלק מהחוויה היתה התחושה הכללית גופנית, נפשית ,,, נסי לשחזר זאת על מנת שישמש לך מדד לחיים, באהבה אהוד

 

[סיגלי3]

בחלום בלילה ../images/Emo29.gif

היתה לי איזו דמות גברית, שהיתה מאוד קרובה אליי, מין איזה היבט של עצמי, שאני לא לגמרי מכירה. הוא היה מלא תימהון תמים, לגבי החיים שלי. הוא ממש לא הבין למה אני עושה הכל כל כך קשה. פתאום מהעיניים שלו, זה היה נראה כאילו זה ממש לא הכרחי. אני חושבת שזה ענה לי קצת על השאלות. כנראה שאפשר לבחור מתוך שמחה, ואפשר ללמוד לעשות את זה תודה לכולכם ויום נפלא סיגל

 

[hilabarak]

אני חושב שאין בעייה עם הזיהוי

אני חושב שהבעייה נעוצה במצב ההתחלתי בו אנחנו נמצאים. אדם שנמצא למשל בעבודה טובה שהולמת את כישוריו ויכולותיו ומשלמת לו שכר ב12 אחוז פחות ממה שישיג במקום אחר. איננו נמצא בדרך כלל בבעיה של קבלת הקיים מול רשות נתונה. יהיה מראש קשה לשכנע את האדם לעזוב משהו שטוב לו איתו בשביל תוספת של 15 אחוז בשכר. אבל אדם שאוהב מאוד את עבודתו אבל מתוגמל ב35 אחוז פחות מיכולתו בשוק (אני סתם זורק מספרים, העיקר האינטואיציה) ימצא עצמו בקונפליקט מתמיד בלי שאפילו יציעו לו עבודה אחרת. הוא כל הזמן ישאל עצמו "להישאר בשביל הכיף או לעזוב בגלל הכסף ? " . אותו הדבר אם אדם נמצא בזוגיות שאיננה מספקת חלק מצרכיו הבסיסיים. אותו הדבר לגביי אדם חרדי שזקוק לקצת חופש (בניגוד לחרדים אחרים שאינם זקוקים לו) או לאדם שאיננו מאמין לחלוטין באל אבל כן זקוק לקצת רוחניות בחייו. ולכן תמיד אני מייעץ לאנשים להבין היטב היכן הם נמצאים כרגע. מהם הצרכים העקרוניים שלהם ואז רק אחרי שיש הבנה מפורטת ורצינית לבחון את האלטרנטיבה השנייה. כי כשבוחנים שתי אלטרנטיבות (קבלת הקיים מול רשות נתונה) בלי להבין היכן נמצאים בדיוק כרגע. זה כמו בעיני כמו לשאול האם לעזוב לארה"ב און להישאר בארץ כשבפועל אינך יודע האם אתה כרגע בישראל או בצרפת. לפחות מהניסיון שלי כשאנשים מתסבכים זו הסיבה, אינני יודע בודאות לגבייך.

 

[טוט]

לסיגל, המלצה על ספר ../images/Emo63.gif

קראתי את דברייך, אין לי מה לומר על שאלתך, אך בנוגע לשאלת "הכל צפוי והרשות נתונה" - נזכרתי ברומן מקסים, שמעמיד נושא זה במרכזו. כוונתי ל"מה שכתוב למעלה" מאת אתי בן-זקן. מומלץ ביותר! (אם את גרה באזור חיפה, הספר להשגה ברשת "יודן" ב-30 ש"ח.)