בעיה עם ילד מחונן.
בעיה עם ילד מחונן.
[הועתק מפורום חינוך לילדים ונוער] אחי הצעיר, מלאו לו 7 שנים בחודש זה. ילד מאוד מחונן, הצטיין בידע עשיר, כשרון במתמטיקה, אבל היו לו כמה בעיות בטחון עצמי וקונפורמיסטיות מטורפת בגיל הגן ותחילת כיתה א'. הציעו לנו להקפיץ אותו מגן חובה לכיתה ב', אבל עקב טעות שנגמרה איתי כאשר הקפיצו אותי כיתה, אמא שלי החליטה לדחות את הרעיון. השבועיים הראשונים בכיתה א' היו מזוויעים. הוא היה מתעורר בבכי, וצורח שלא רוצה ללכת לכיתה מכל מני תירוצים, אמא שלי גררה אותו לבית ספר, הוא נעמד בדלת הכיתה ומסרב ללכת, טוען שכואבת לו הבטן, ואז הוא ואמא שלי חוזרים הביתה. עם הזמן הוא התחיל להשתלב לאט לאט, הוא למד בהצטיינות, אבל היו לו בעיות התנהגות. הילד מאוד אגרסיבי, ההורים שלי נותרו בהלם כאשר נכתב במחברת שהוא הרביץ בצורה איומה ל6 ילדים בכיתה, וזרק לאחד מהם את ארוחת העשר שלו לפח, רק בגלל שלא שיתפו אותו במשחק תופסת בהפסקה. המחנכת שלו התחילה להמליץ ללכת ליועצת. אבל אז הכל החמיר, אמא שלי סירבה ללכת, ומצבו של אחי מתדרדר. בשיעורים הוא סיים את המשימות ראשון, וכאשר הוא רואה שכל הכיתה עדיין שקועה במשימה, הוא מתחיל לרקוד, לשיר, לדבר, להפריע, והמחנכת כועסת עליו ומענישה אותו. המחנכת ניסתה להיטפל אליו גם במקרים מאוד מוזרים, היא שלחה מכתב הביתה, כאשר הוא קרא לה בשמה כדי שתבוא אליו. שמנו לב שההתנהגות שלו במשך היום מתחלקת ל2. בדיוק חצי מהזמן, כשהוא בבית- הוא מתנהג מאוד יפה, ממושמע רוב הזמן. בבית ספר- רוב הימים הוא מתנהג בצורה איומה בשיעורים כי משעמם לו. כאשר הוריי החליטו ללכת לנוירולוג בהמלצת המחנכת, ולפסיכולוג, מהפגישה הראשונה הוחלט שהילד נורמלי לחלוטין, ואף נבון במיוחד. לאחר הפגישה השלישית-שלשום, הוחלט שהילד רואה אגרסיביות בבית, עקב ריבים שגרתיים עם אחותו [אני], וריבים ביני לבין הוריי [ריבים שגרתיים של גיל ההתבגרות]. בד"כ יש לו התפרצויות לא מובנות, כשהייתי בחדרי, ושמעתי מוזיקה בווליום טיפה גבוה, הוא נכנס ואמרתי לו שאני קצת עסוקה ושיבוא אח"כ, הוא אמר שהמוזיקה רועשת מדי והתחיל לזרוק חפצים, לאחרונה הוא פשוט בא אליי ומתחיל להניף את הידיים שלו ולהרביץ. התברר שאני מאוד משפיעה עליו, ושאני דמות מרכזית בחייו, שמתי לב לזה בפעם האחרונה, שאם הוא מספר בדיחה, ואני לא צוחקת, אז הוא מחמיץ פנים, אם הוא רואה אותי גולשת באתר מסויים הוא חייב להכנס ולראות מה יש שם. הפסיכולוג קבע שהאייקיו שלו הוא 140. אייקיו מאוד גבוה, מאוד מוזר לגילו. הילד מחונן, אבל יש לו מחלה. עדיין לא ברור, אבל לפי מה שהרופא הסביר לי, שהילד חי בעולם משלו, את האייקיו הגבוה שלו הוא משמש בכדי להתעלם מכולם, ולהמשיך בעולם משלו. אני פוחדת שהמחלה שלו תתפתח לסכיזופרניה, כי הילד יכול להגיע להשגים מעולים. האם נתקלתם במצב כזה? האם אתם יודעים מה אפשר לעשות כדי לעזור לילד? הפנו אותי לכאן, קראתי מאמרים של וויסות תחושה, ואני מתכוונת לפנות לפסיכולוג של אחי שיסביר לי באופן יותר מפורט, ולתאר לו את המצב מהצד שלי. בבקשה עזרו לי. בתודה, יהודית.
בעיה עם ילד מחונן.
[הועתק מפורום חינוך לילדים ונוער] אחי הצעיר, מלאו לו 7 שנים בחודש זה. ילד מאוד מחונן, הצטיין בידע עשיר, כשרון במתמטיקה, אבל היו לו כמה בעיות בטחון עצמי וקונפורמיסטיות מטורפת בגיל הגן ותחילת כיתה א'. הציעו לנו להקפיץ אותו מגן חובה לכיתה ב', אבל עקב טעות שנגמרה איתי כאשר הקפיצו אותי כיתה, אמא שלי החליטה לדחות את הרעיון. השבועיים הראשונים בכיתה א' היו מזוויעים. הוא היה מתעורר בבכי, וצורח שלא רוצה ללכת לכיתה מכל מני תירוצים, אמא שלי גררה אותו לבית ספר, הוא נעמד בדלת הכיתה ומסרב ללכת, טוען שכואבת לו הבטן, ואז הוא ואמא שלי חוזרים הביתה. עם הזמן הוא התחיל להשתלב לאט לאט, הוא למד בהצטיינות, אבל היו לו בעיות התנהגות. הילד מאוד אגרסיבי, ההורים שלי נותרו בהלם כאשר נכתב במחברת שהוא הרביץ בצורה איומה ל6 ילדים בכיתה, וזרק לאחד מהם את ארוחת העשר שלו לפח, רק בגלל שלא שיתפו אותו במשחק תופסת בהפסקה. המחנכת שלו התחילה להמליץ ללכת ליועצת. אבל אז הכל החמיר, אמא שלי סירבה ללכת, ומצבו של אחי מתדרדר. בשיעורים הוא סיים את המשימות ראשון, וכאשר הוא רואה שכל הכיתה עדיין שקועה במשימה, הוא מתחיל לרקוד, לשיר, לדבר, להפריע, והמחנכת כועסת עליו ומענישה אותו. המחנכת ניסתה להיטפל אליו גם במקרים מאוד מוזרים, היא שלחה מכתב הביתה, כאשר הוא קרא לה בשמה כדי שתבוא אליו. שמנו לב שההתנהגות שלו במשך היום מתחלקת ל2. בדיוק חצי מהזמן, כשהוא בבית- הוא מתנהג מאוד יפה, ממושמע רוב הזמן. בבית ספר- רוב הימים הוא מתנהג בצורה איומה בשיעורים כי משעמם לו. כאשר הוריי החליטו ללכת לנוירולוג בהמלצת המחנכת, ולפסיכולוג, מהפגישה הראשונה הוחלט שהילד נורמלי לחלוטין, ואף נבון במיוחד. לאחר הפגישה השלישית-שלשום, הוחלט שהילד רואה אגרסיביות בבית, עקב ריבים שגרתיים עם אחותו [אני], וריבים ביני לבין הוריי [ריבים שגרתיים של גיל ההתבגרות]. בד"כ יש לו התפרצויות לא מובנות, כשהייתי בחדרי, ושמעתי מוזיקה בווליום טיפה גבוה, הוא נכנס ואמרתי לו שאני קצת עסוקה ושיבוא אח"כ, הוא אמר שהמוזיקה רועשת מדי והתחיל לזרוק חפצים, לאחרונה הוא פשוט בא אליי ומתחיל להניף את הידיים שלו ולהרביץ. התברר שאני מאוד משפיעה עליו, ושאני דמות מרכזית בחייו, שמתי לב לזה בפעם האחרונה, שאם הוא מספר בדיחה, ואני לא צוחקת, אז הוא מחמיץ פנים, אם הוא רואה אותי גולשת באתר מסויים הוא חייב להכנס ולראות מה יש שם. הפסיכולוג קבע שהאייקיו שלו הוא 140. אייקיו מאוד גבוה, מאוד מוזר לגילו. הילד מחונן, אבל יש לו מחלה. עדיין לא ברור, אבל לפי מה שהרופא הסביר לי, שהילד חי בעולם משלו, את האייקיו הגבוה שלו הוא משמש בכדי להתעלם מכולם, ולהמשיך בעולם משלו. אני פוחדת שהמחלה שלו תתפתח לסכיזופרניה, כי הילד יכול להגיע להשגים מעולים. האם נתקלתם במצב כזה? האם אתם יודעים מה אפשר לעשות כדי לעזור לילד? הפנו אותי לכאן, קראתי מאמרים של וויסות תחושה, ואני מתכוונת לפנות לפסיכולוג של אחי שיסביר לי באופן יותר מפורט, ולתאר לו את המצב מהצד שלי. בבקשה עזרו לי. בתודה, יהודית.