זה מעניין. קראתי אותך וחייכתי.
שתיכן עצבניות. את סבורה, שאולי, אתן כל כך דומות, שזו הסיבה, שבגינה קשה לכן יחד ? במשפט שציינת: " קשה לי כרגע לתת דוגמאות..." הסגרת את רצונך, לעניות דעתי, לפתרון מהיר וקל. קשר עם אימא, הוא קשר שאין להקל בו ראש, ובטח שלא ניתן לפתור אותו, במחי יד. את נמצאת אצלה כל סופ"ש כי את זקוקה לה. מדוע לא להכיר באמת ?! ייתכן שמכונת הכביסה הינה רק אמתלה ? מכל מקום, אני חוששת, שאת ההורים אי אפשר לשנות. יש לקבלם, כפי שהם. יש להראות להם כמה אנו אוהבים אותם, אינם נעשים צעירים, את יודעת. אי לכך, הייתי מציעה לך לשוחח עימה. באהבה. לא ממקום של כעס וטרוניה. אמך לא חבה לך דבר. שוחחי עימה. פשוט. מכל הלב. שתפי אותה בקשייך. שתפי אותה באהבתך וברצונך להזדקק לה. אני משערת, שתופתעי לגלות עליה דברים, שאינך רואה בה, כעת, מפאת המתיחות ביניכן. פתחי לה צוהר... גם אם היא רוצה לדבר איתך, לא תעז לעשות זאת, כי תחשוש מתגובתך, אם את אדם כה עצבני. גשי אליה את. יזמי את את השיחה ונהלי אותה ממקום של חיבור, אהבה, שיתוף ורצון לגשר. אחרי הכל, היא אימך ואת בתה האהובה. בהצלחה.