בעיה מתסכלת

[גוואדלחרה]

משקל עודף?

בתור אחת עם עודף משקל הרבה יותר גדול (כשהייתי במשקל שלך לפני כמה שנים , אמנם בעקבות מחלה, הרגשתי שאני נראית כמו דוגמנית!), ועם קצת נסיון בזוגיות, ובעיקר בדמוי עצמי, רציתי לומר כמה דברים: 1. אין קשר של ממש בין המדדים האובייקטיבים (משקל וגובה) לאופן שבו אנשים רואים אותך, ובעיקר לאופן בו את רואה את עצמך. (עייני למשל בדמויות שצייר רובנס- אידאל היופי אז, הזמנים הטובים, שונה מאד- אז היית נחשבת רזה מדי...) . אישה שמרגישה שהיא יפה ומושכת מתלבשת בצורה מסויימת, מתאפרת, הולכת זקוף ובעיקר משדרת לעולם "טוב לי עם עצמי" .משם זה מתחיל. התגובות מהעולם באות אחר כך. 2. דיאטה וספורט הנן פעולות מבורכות, משום שהן מסייעות בהורדת משקל, משפרות מצב בריאות כללי,משפרות חרדה ודכאון (לפחות ספורט) ומסייעות לאדם להרגיש טוב יותר עם עצמו ועם גופו. אבל!!! את צריכה להתעמל אך ורק אם את רוצה בזה, ולא כדי לרצות מישהו אחר!!! אישית, נראה לי שהערתו (המעליבה, לטעמי) של בעלך על המשקל שלך, הייתה כיסוי למשהו אחר שמפריע לו (אצלך או אצלו). אני מנחשת שגם אם תרדי 10 ,12 קילו (ואני לא ממליצה- 60 קילו זה המשקל התקין מבחינה בריאותית לגובה שלך) יצוץ משהו אחר (חצקון? לא הורדת שערות? את נראית לי עייפה?) .הקיצר- זה לא המשקל. זה משהו ביניכם שחשוב ללבן (האם שקלתם טיפול?) ויפה שעה אחת קודם.

 

[בת הזוג]

בעיה מתסכלת

שלום לכולם, העלתי את ההודעה הזו בפורום של זוגיות, אבל נראה לי כי כאן המקום המתאים ביותר לתסכולים שלי. תסלחו לי על האורך. אני בת 28, נשואה יותר משנתיים. אין לנו ילדים והתחלנו לחשוב בכיוון, הבעיה היא שאני לא רוצה להביא ילד עד שלא נפתור את בעיית הזוגיות שלנו שמתרידה אותה כבר המון זמן. כיוון שאת נסיעת הבוקר שלנו לעבודה גמרנו היום בריב, הגעתי לסף ייאוש ואני מעיזה לכתוב כאן את דבריי. לפני כשמונה חודשים היה לנו משבר גדול ביחסים אינטימיים: בעלי הודיע לי כי עד שאני לא לוקחת את עצמי בידיים ומתחילה לעשות משהו עם הגוף שלי הוא מתקשה - פיזית - לקיים איתי יחסים. האמת היא שאכן עליתי במשקל מאז שהכרנו, אבל לדעתי לא ניראתי ממש רע: עם גובה של 168 ס"מ יש לי משקל 63 ק"ג וגם והגיל הוא לא 20. הוא טען כי מה שמתריד אותו זו העצלנות שלי ושאני לא עושה כלום שקשור לספורט ואוכלת בלי הבחנה ובעוד כמה שנים אראה ממש נורא. בליבי הסכמתי איתו כי גם אני סובלת מזה שאבדתי את הגופי החטוב, אבל לא הייתי מוכנה לכזו הצהרה דרסטית מנו ונעלבתי עד עמקי נשמתי. היה לנו ריב גדול וחשבתי שזהו - סוף העולם. אחרי זמן מה החלטתי להתחיל בפעילות ספורטיבית ועד היום הצלחתי לשמור עליה עם שילוב של קצת דיאטה. התחלתי להרגיש יותר טוב עם עצמי למרות שעדיין לא ממש ירדתי במשקל, אבל אני מרגישה שאני בדרך הנכונה. אחרי 5 חודשים!!! שלא קיימנו יחסים, חזרנו לזה בהתחלה בהתלהבות שהלכה ופחתה לה. אף פעם לא היינו פעילים מאוד מבחינה מינית, אבל עכשיו הגענו לפעם בשבוע- שבועיים. שנינו עייפים מאוד כי קמים נורא נורא מוקדם ושנינו סובלים מהחום בקיץ, אז זה התירוץ הרגיל, אבל בזמן האחרון נוסף עוד תירוץ - בעלי טען כי הוא לא יכול להיות היוזם היחיד למרות שאני אמרתי לו בזמנו כי אצטרך הרבה זמן ותשומת לב מצידו על מנת להחזיר לעצמי את הבטחון ולהרגיש שוב נחשקת, ואני לא אזום שום פעילות מינית. גם היוזמה שלו מאז התבטאה בפעמים בודדות. בצורה כזו אנחנו גורמים לתגובת שרשרת והוא מרוב עקשנותו לא מוכן לבוא לקראתי. מיותר לציין כי גם חיי השגרה לא ממש תורמים לאוירה רומנטית בינינו ואולי אני ממש לא בסדר בזה שאני מעבירה את הכדור אליו, אבל הוא לא עשה כלום, אבל כלום שדומה היה למעשה רומנטי מאז שחזרנו לפעילות מינית. עם כל האבסורד שבעניין, אנו חיים בהרמוניה בחיי היום יום, לא רבים בגלל שטויות ומרגישים קרובים ודי מאושרים. אני חוששת שהרמוניה הזו תתפוגג לה בגלל הבעיות במיטה. לא יודעת מה לעשות, כי גם אני מאוד עקשנית וקשה לי לעשות את הצעד הראשון. מקווה לשמוע מילות עידוד.

 

[qt1]

ברוכה הבאה ../images/Emo20.gif

היי. לא הבנתי מה הוביל למשבר הגדול לפני 8 חודשים , תוכלי בבקשה להסביר? זו בעיית המשקל שלך או שלא הבנתי? במה התבטא המשבר? אין ספק שנעלבת... זה באמת מעליב לשמוע כזה דבר , לעיתים אנו אומרים דברים בלהט המריבה שלא היינו אומרים במצבים אחרים. התחושה שלי היא שמשהו במערכת היחסים שלכם ,לא תקין , אני שמה בצד את הסקס לרגע ומנסה להבין , ביחד איתך כמובן מה ...!? לא כתבת על בעלך הרבה , כתבת שהוא עובד , שחשוב לו שתהיי חטובה , שהוא לא יוזם , מה כתבת שטוב בו? אני לא מוצאת... אני מאמינה שבמערכת זוגית שיש בה 'מלחמת כוחות' במיטה , יש דברים שצריך לפתור אך הם כלל לא קשורים למיטה. ובמה את מאמינה? ומה דעתך?

 

[בת הזוג]

תשובות ל- gt1 ולעצמי

המשבר הגדול נבע מעודף המשקל שלי ומזה שכל הזמן הבטחתי לבעלי ולעצמי שאעשה פעילות גופנית ולא עשיתי כלום, רק המצאתי תירוצים אין-סופיים. לגבי אי-תקינות היחסים שלנו, חוץ מעניין המין לא הרגשתי בשום בעיה כי כפי שכתבתי, שנינו די זורמים בחיי היום-יום. בעלי מסיים השנה את התואר שלו אחרי 4 שנים של לימודים קשים במיוחד עם עבודה בכל תקופת הלימודים. גם אני עובדת במשרה מלאה ומסיימת לימודים. אין ספק שלאורך השנים הזוגיות שלנו לא זכתה לתרומות נדיבות בגלל חוסר הזמן וגם בגלל בעיות כלכליות, אבל לא הרגשנו מקופחים במיוחד והסתדרנו עם מה שיש. בעלי חבר הכי טוב שלי, מצחיק, עדין, תומך ועוזר,וגם כל העניין של עודף המשקל התחיל בתמיכתו ועזרתו עד שראה כי אני לא עושה כלום. שאלת מה טוב בו? אפשר להגיד שהכל. חוץ מעקשנותו לפעמים לשקוע באמונות שלו בלי לזוז, אבל כמה אנשים אנחנו מכירים שהם לא עקשנים, וחוסר היוזמה שלו שדי מתבטאת בכל דבר וכרגע מחריפה בעניין המין. אם נוסיף את העובדה שגם אני עקשנית, לא יוזממת וממש כבדה (הכוונה לא למשקל), קיבלנו את התוצאה שקיבלנו. אלה העובדות. למרות שאני מכירה בזה כי עצם הבעיה קשורה מאוד גם להתנהגות שלי, אני לא חושבת שזו דרישה מוגזמת לבקש מבעלי התייחסות מיוחדת אלי במהלך התקופה הקרובה. הוא טוען ש"התקופה הקרובה" זה מאוד לא מוגדר ואני רק ממציאה תירוצים לאי-הרצון שלי לסקס. זה באמת לא מוגדר כי אני לא חשה רצון עז לסקס כתוצאה מטראומה של אז. מקווה לקבל המשך התייחסות. תודה

 

[qt1]

בת הזוג

תודה על תשובתך הכנה ... נכנסתם למערכת של עבודה ,לימודים וגם בעיות כלכליות!!! את צודקת לדעתי לגבי ה'צורך' לא "הדרישה" כפי שכתבת , להתייחסות מצד בעלך , אולי גם מיוחדת , אינני יודעת במה כרוך התהליך של הירידה במשקל שלך. על איזו טראומה את כותבת? את מתכוונת לדברים שהוא אמר לך לגבי המשקל העודף שלך? את לא חשה רצון עז לסקס ... איך את מסבירה את זה לעצמך? אגב ,אני חייבת לציין שהמשקל והגובה שציינת בתחילת הודעתך , הם מעולים!!! אינני יודעת כמה שקלת קודם ומה הוביל לעליה במשקל , אבל ... אף רופא לא יסכים לתת לך הפניה לדיאטנית , האמירה הזו של בעלך לגבי המשקל משום מה לא מסתדרת לי , אבל ... !? מה את אומרת?

 

[בת הזוג]

עוד כמה מילים

בטראומה התכוונתי לדחייה של בעלי מהסקס בתקופה של אז, כשכל העניין עלה בדרמטיות שכזו כי גם אני לא הסכמתי איתו שיש לי בעיית משקל. הטיעון שלו היה בכיוון אחר: שנינו מודעים לכך שהמשקל שלי תקין מבחינה בריאותית, הבעיה היא שמאז שהתחלנו לצאת עליתי יותר מ-10 קילו בלי שום סיבה ואני כל הזמן עולה במידות הבגדים. הבעיה היא שהוא נבהל שזה יימשך ככה בגלל שזה לא מטריד אותי ולא יעבור הרבה זמן עד שאראה כמו אמא שלי (שהיא לא קטנה בכלל). לגבי הרצון שלי לסקס - קודם כל אני ממש עייפה (שנינו בעצם) כי קמים ב 5:30 כל יום ואם נוסיף לזה את העובדה כי הסקס לא היה ממש מלהיב ודי שגרתי, אז לא עושים כלום. יש לנו תקופות בהן האהבה הפיזית פורחת, אבל הן חולפות לצערנו. אחרי כל זה אני חייבת לציין כי אתמול בעלי הגיע הביתה עם זר פרחים ואמר שהרגיש רע כל היום וישבנו לדבר. בסופו של דבר הסכמנו כי מצידו הוא יתחשב יותר ברגשות שלי ויהיה יותר רגיש אלי ואני מצידי אעשה "מאמץ" ואנסה גם ליזום משהו כדי שזה לא יהיה חד כיווני רק מצידו - עם זה היתה לו בעיה בזמן האחרון והוא הרגיש שהוא צריך לנחש כל פעם האם אני במצב רוח או לא ואם בא לי בכלל. בנוסף החלטנו לנסות לא לחכות לסוף היום כששנינו צונחים למיטה, אלא לגוון קצת עם שעות היום. בעבר, דרך אגב זה עבד מצויין, אבל כנראה שכחנו מהאופציה. אני מקווה שהכל הסתדר ותודה על התמיכה כי רק עצם השאלות ששאלת גרמו לי לחשוב ולהבין דברים. מקווה שאת באתר הזה כדי לתת תשובות ותמיכה בלבד ולא כדי לשאות. קיץ נעים ומלא אהבה לכולם