בעיה משפחתית.

[פרשן דאטא]

בעיה משפחתית.

היה לנו ויכוח במשפחה שבעקבותיו, אחי הפסיק לדבר איתנו. כלומר הוא כועס על אחי השני, החליט שאחותי גרמה לכל זה, והחליט גם שאני בחרתי צד. שיחה איתו העלתה המון מרירות כלפיהם, אבל לא שום הצעה אופרטיבית. והוא לא מאמין כשהוא שומע שלאף אחד אין שום דבר נגדו. החלטתי לא להיכנס לתוך זה. אם הוא בוחר שלא להיות איתנו בקשר ואם הוא החליט שכולנו נגדו, אין מה לעשות, אי אפשר לשכנע אותו אחרת. הוא לא נותן. חשבנו שהזמן מעט ירכך אותו, אבל לא כך קורה. אתמול הוא הודיע להורים שלי שהוא מרגיש שהם בחרו את הצד השני והוא מחליט שלא לבוא אליהם יותר עם הילדים שלו. אני יודעת שלנסות שוב להתערב בזה, זה ממש להכניס ראש בריא למיטה חולה. אני יודעת שאני לא אחראית למחשבות ולתחושות שלו, אני גם יודעת שאם אכנס לשם, אחטוף זבנגים שלא מגיעים לי. אבל מצד שני, ההורים שלי ממש סובלים מהסכסוך הזה, כולנו נורא מתגעגעים לילדים שלו, ואני יודעת שהילדים מתגעגעים אלינו (הם אמרו להורים שלי בטלפון) וזה לא ייגמר אם לא נדבר. מה עושים?

 

[פרשן דאטא]

אה, וברור שגם

אליו אנחנו מתגעגעים. אל האח שלי.

 

[מוּסקט]

נורא קשה לייעץ

כשיש פלוגתא ואחד עקשן שלא רוצה לשמוע. מה שכן, אני במקומך הייתי מנסה לעבור לסדר היום איתו כמה שיותר מהר. התקשרי, ספרי מה קורה, שאלי לעצתו (אפילו בדברים שאת לא ממש צריכה), שאלי מה שלומו - ואף לא מילה אחת על החלטות הנידוי שלו. כשהוא ירצה לדבר עליהן, פשוט תקשיבי. כלומר - לדבר בפריפריה, מסביב, לא לגעת בבעייה עצמה עד שהוא יהיה מוכן לגעת, ותוך כדי כך לשמור על קשר, אפילו רופף. חשוב לא לתלות את המשך הקשר איתו בדיבור הזה ש"צריך" להעשות.