בעיה מציקה. . .

מולימול

New member
בעיה מציקה. . .

שלום לכולם אני נשוי + ילדה כמעט שנתיים כמובן כמו בכל מערכת יחסים יש עליות וירידות. לפני כמה חודשים עברנו דירה למקום מאוד קרוב להורים שלי ושלה (אנחנו שכנים הכרנו בביה"ס יסודי). בהתחלה הייתי שמח שכן השכירות יחסית זולה ובאם נצטרך תהיה לנו "עזרה" מההורים. . . הבעיה היא שכמעט כל יום שאני מגיע הבייתה אני רואה את אימא שלה או את האח שלה רובצים לי על הספא,יושבים על המחשב ולא נותנים לי פרטיות. אני רוצה רק לאכול ארוחת ערב ,לנוח לשחק עם ביתי או לדבר עם אשתי כמו כל אדם נורמאלי. חשוב לציין שהם נמצאים בדירתנו גם שאף אחד לא נמצא בבית!!! מרגישים חופשי לאכול, לשתות ללכלך אך ביחס לניקיון הם מרגישים אורחים מכובדים!!! בדרך כלל הבית מבולגן ומלוכלך ורק כשאני מגיע הבית זוכה למעט סדר . אינני חווה מנוחה בביתי עד שאני נופל מהרגליים לשינה!!! מצבם הכלכלי של הורי אשתי לא טוב לכן נאלצו לנתק את האינטרנט לבנם שהוא חייל משוחרר ונמצא בתקופה לא טובה בחייו (לדעתי הוא סובל מדיכאון וצריך עזרה מקצועית). אשתי טוענת שאחיה מגיע על מנת לחפש עבודה באינטרנט כשלמעשה לשנינו ברור שאף אחד לא יעסיק אותו שכהופעתו החיצונית מרושלת (בלשון המעטה) לטענה זו אין לי מענה ואני מסוגל לקבל אותה באופן זמני (לצורך העניין הזמני הזה עומד על 3 או 4 חודשים לבינתיים) מאוד קשה לי לדבר על הדברים האלה עם אשתי כיוון שהיא מאוד רגישה ביחס למשפחתה ומאוד מבוצרת ותוקפנית בכל מה שקשור אליהם. המצב הזה הורס לי את איכות החיים ! הורס לי את הנישואים! הורס לי את השמחה! אינני יודע כמה זמן עוד אוכל לסבול אותם אני ממש לא רוצה לסבול אותם. במקום שאהנה מדירה חדשה יפה באיזור טוב אני מקבל שני עיזים (או פרזיטים איך שתרצו), עצבים, חוסר סבלנות ותסכול. אנא עצתכם תודה מראש :)
 

chenby

New member
המצב הזה

הורס לך בסך הכל את הנוחות. וכרגע יש משהו יותר חשוב מהנוחות - זה משפחה. ואם המשפחה שלך חס ושלום היתה במצוקה, היית רוצה שהיא תהיה אתך עד הסוף ובטח לא תבקר אותך.. אתה לא מסכן. יש לך שמחה ואנשים בחיים שלך, תמיד תוכל למצוא זמן לפרטיות עם אשתך.. למשל, שעה פחות טלויזיה בערב.. מה אומר? או שזה גם הקרבה גדולה? העצבים שלך זה רק כי יש לך פנטזיה מסויימת בראש, והמציאות לא אחד לאחד לפנטזיה הזו. עכשיו פה אתה נמדד - איך אתה מגיב, האם אתה מתעצבן וחושב רק על עצמך, או האם אתה רואה קצת מעבר? ואולי אפילו מנסה באמת לאהוב את אחיה. את המשפחה שלה. זה עסקת חבילה נשמה. אולי התעוררת מאוחר, אבל עכשיו אתה נמדד.
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
רגע רגע

מה עם המשפט "ביתי הוא מבצרי"? אני מאה אחוז בעד לאהוב את משפחתה של אשתו. אני גם מאה אחוז בעד להתגייס לעזור למשפחה שלה כשהיא במצוקה. אבל מה עם הבית? האם הבית של אדם הוא מועדון פתוח? אדם רוצה את הפרטיות שלו. כשהוא מתחתן הוא מרחיב את התחום ומכניס פנימה עוד אדם. זה לא תמיד קל, אבל זה חיוני ואף יכול להיות כיף גדול. אחר כך הוא מכניס הביתה תינוק, שניים או חמישה. זו המשפחה הגרעינית של האדם. אבל הגיס? החמות? שיסתובבו בבית שלו כשהוא איננו? כשהוא חוזר הביתה מהעבודה הוא אמור למצוא את הגיס שלו המובטל והמוזנח רואה פורנו במחשב שלו, אחרי שהוא טיגון שניצלים והשפריץ שמן על כל המטבח? נו באמת...
 

chenby

New member
בוא נגיד

שבשביל שהמצב ישתנה, קודם כל צריך לקבל אותו. אני רואה דוגמא את גיסי - וייתכן והוא משהו מיוחד אבל הוא מבחינתו, שכל יום יבואו ההורים שלי, ההורים שלו, הוא אוהב אותם. ממש. כיף לו להיות במחיצתם, במחיצתי, אחותי הקטנה, האחיות שלו.. אני פעם גם חשבתי ככה, אבל הוא נותן לי כזו דוגמא מדהימה. ומתחתנים עם משפחה, ההתחייבות שנותנים כשמתחתנים - זו התחייבות עצמית להתחייב לאחר. לכן אני אומרת פה הוא נמדד.. המצב הזה לא יישאר לאורך זמן. מתישהו האח ימצא את עצמו, או ימצא דירה.. אצלי במשפחה זה בסדר גמור שהמשפחה תגיע. אין לנו מה להסתיר ולרובנו יש מפתח לבית של האחר. אבל זה הדוגמא שלי.. אין ספק שכל אחד בוחר לעצמו.
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
בסדר, אבל גיסך הוא לא דוגמה

זה לא חוכמה להראות דוגמה של מישהו שאוהב מישפחה. השאלה היא מה יעשה אחד שלא אוהב... זה כמו שאומרים לילד ששונא תרד "תראה כמה זה טעים לי". מה זה עוזר לו? לו זה לא טעים. או כמו שיש שני בני זוג, אחד אוהב מסיבות רעשניות וצפופות והשניה אוהב להתבודד בים. אז אוקיי, אפשר ללכת לקראת השני, אבל אדם לא יכול להפוך את עורו. וגם, יש פה עניין של גבולות או חוסר גבולות. אפשר לאהוב את המשפחה, אבל זה לא אומר שאין שום גבולות. לאמא שלי יש מפתח שלי ולי יש שלה. זה לא אומר שאנחנו מופיעים אחד אצל השניה ללא התראה. לגבי מתחתנים עם המשפחה: זה נכון שמתחת לחופה עומדת כל המשפחה, אבל אני לא בטוח שלזה כיוונו חכמים כשהתקינו חופה. אחרת אולי צריך במקום טבעת אחת לקנות חמש....
 

chenby

New member
כאמור

בשביל לשנות מצב קיים, קודם כל צריך להסתכל עליו בגישה חדשה ומשם לצאת לפעולה.
 

מולימול

New member
המון תודה לכל התגובות והעצות

ברצוני לתת כמה דגשים לפני המשפחה המורחבת ועזרה לכל המסכנים והנדכאים עומד שלום הבית, וכשהוא בסכנה (והוא אכן במצב זה) יש להציל אותו ! לכל מי שחושב אחרת שלום בית עומד לפני משפחת אשתי המכובדת ככל שתהיה. לא גדלתי בבית שיש בו כל הזמן אורחים (רצויים או לא רצויים) ואני אכן בדעה שביתי הוא מבצרי. מעולם לא הכרתי מצב כזה ואינני מעוניין להכיר מצב כזה בין אם אני מחבב את משפחת אשתי ובין אם לאו. אני מסכים עם כל מי שאמר שהדרך להשגת המטרה היא בתקשורת טובה מול אשתי. עדיין לא מצאתי דרך לעשות כך מבלי שנצא מכוסחים ופגועים משיחה שכזאת (הרבה גם באשמתי) אני עובד כשכיר בכיר בחברה מאוד גדולה ומוכרת וככזה אני חוזר הבייתה בשעות מאוחרות ואין כל סיבה להמשיך לראות את חמותי ו/או גיסי בשעות כאלה. לעניין התמיכה בגיסי אציין כי את מיטב שעות הפנאי שלי במקום שאצפה בסרט או אפגש עם חברים או ספורט או סתם אגרבץ במרפסת אני משקיע בבחור נטול השמחה, חיות, שאיפות וכד ומוצא את עצמי מותש עוד יותר עקב כך. דבר אחרון מי שחושב שהורי אשתי יתנו לי לשלם להם את חשבונות האינטרנט הוא עדיין ילדון. לפני הכל אינני מוכן לשלם את חשבונותיהם ודבר שני אני חושב שמבחינתם הדבר הוא מאוד מעליב ועלול ליצור אי נעימויות (בלשון המעטה) כך או כל אני מאוד מודה לכם על כל העזרה. באמת עזרתם לי מאוד ולו רק בכדי שאשפוך את אשר על ליבי
 

Another Girl

New member


 
דבר עם אישתך ותסביר לה את כל זה (רק בעדינות)

יש מספיק שעות ביום שבהן אתה לא נמצא בבית אז שהחבר'ה ינצלו את הזמן הזה לגלישה באינטרנט, ביקורי משפחה וכו' (ואם אפשר, גם יסדרו וינקו אחריהם). לחלוטין מבינה אותך ולדעתי בעניין הזה כדאי להיות אסרטיבי - אורחים ודגים מתחילים להסריח אחרי שעתיים... תעמוד על כך ששרותי האירוח בבית שלכם מסתיימים בשעה מסויימת. אם זה לא עובד תתחיל להתנהג כאילו הם לא שם - תצא מהמקלחת בתחתונים, תתפרש על הספה, תשתלט עם השלט, תגרבץ ותפליץ בקול רם. טקטיקה נוספת הינה התבצרות - תעביר את הטלויזיה לחדר השינה שלך, גם את המחשב, תגיע הביתה, תתקלח, תחמם אוכל וקח אותו לחדר שינה שלך - לשם לא נראה לי שהאוחים יעזו לפלוש.
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
אני אתן לך תשובה ישירה

אתה שואל כמה זמן תוכל עוד לסבול אותם? התשובה היא: 8 חודשים. איך הגעתי לזה? ובכן. חתמת חוזה לשנה. עברו 4 חודשים. מסקנה: נשארו עוד 8. (בתקווה שאשתך תסכים להתרחק חזרה מהמשפחה, מה שלא כל כך בטוח).
 

גארוטה

New member
אני עם מיציפיצי

או שתדבר עכשיו עם אשתך בעדינות ורגישות או שתמשיך ליצבור כעס ותסכול ובסוף תיתפוצץ. תסביר לה כמה חשוב לך לחזור הביתה ולהיות איתה ועם הילדה ולהעביר את הערב ביחד כמו משפחה ושהיא תדאג שה"אורחים" בשעות האלה יבלו בביתם. הכל תלוי באיך אומרים את הדברים.
 

אייבורי

New member
לדעתי

בתמורה לקו אינטרנט (בערך השקעה של 100 ש"ח בחודש) + מחשב במצב יחסית בסדר (עוד 2000) אתה מצליח להפטר מהקרציות. לפעמים אדם צריך לעמוד על הרגליים האחוריות ולשלוח את אישתו לגור אצלך ההורים שלה לתקופה.
 
בנחישות ורגישות...

בעל סובל יקר כפי שכבר נאמר לך כאן הדרך היחידה היא לדבר עם אישתך על המצב. השאלה היא כמובן איך לעשות את זה בדרך שהיא תהיה מוכנה להקשיב מבלי לחוש מאויימת. הנטייה הטבעית של כולנו היא לבקר/לשפוט/להאשים את מקור הסבל ("המשפחה המעצבנת שלך"...) מה שמייד יגרום לה לחוש פגועה ונאשמת, להיסגר ולהדוף. אני מציעה לך לנסות לדבר אך ורק על עצמך ועל הצרכים שלך. לדוגמא: במקום להגיד - "נמאס לי שהמשפחה שלך רובצת פה כל הזמן" אפשר להגיד - "אני צריך זמן איכות איתך ועם הילדה לבד, אני מתגעגע לשקט שהיה לנו, כשאני מגיע מהעבודה אני ממש חייב קצת לנוח... קשה לי להתמודד כל הזמן עם ההמולה וכו'". זאת אומרת לא להגיד איפה את/המשפחה שלך לא בסדר אלא לדבר על מה קשה לי ומה אני צריך. אם גם הדרך הזאת לא תוביל לדיאלוג חיובי אז אל תוותר ואל תפחד להיכנס לעימות חזיתי בעניין הזה (יש לי תחושה שאתה חושש מזה....). גם אם לא נוח לה לשמוע וקשה לך להשמיע אתם חייבים לדבר על הנושא הזה ולהגיע לאיזשהו מצב מוסכם (למשל תקבעו פעמיים בשבוע שהמשפחה שלה מגיעה - או איזה דרך אמצע שתוכלו להסכים עליה). אם לא תדע להיות אסרטיבי ולעמוד על הצרכים שלך הסבל הכעס והמרמור רק יתגברו. ודרך אגב - יכול להיות שגם לה קצת קשה עם הנוכחות המוגברת של המשפחה וגם לה קשה להגיד להם ושניכם בעצם מתמודדים עם אותה בעיה. אם תפתחו את זה אז תוכלו לסייע אחד לשני. אל תפחד להיכנס לעימות הזה. קונפליקטים הם החומר שממנו נבנית ומתחזקת זוגיות. וגם אם זה קשה לה וגם אם היא לא תודה בזה - אז אשתך רוצה וצריכה גבר שעומד על דעתו וצרכיו - רק ברגישות.... שיהיה בהצלחה
 
תשמע כפרות

לא תמיד מה שמתכננים - יוצא. אתה בנית על להיתרם מהקרבה, להעמיס את עצמך עליהם. אבל הופס, עוד לפני שאמרת ג'ק רובינזון הם העמיסו את עצמם עליך, כי ככה זה 'משפחה', לא? כשנמצאים בקרבה - רוצים להיעזר
. נראה לי שמה שמפריע לך זה בעיקר שהם כולם בחזית אחת, משפחתית, מורחבת. ואתה - מבודד במלחמה שלך בבלאגן ובקשר ההולך ומתהדק. השליטה נוזלת לך מהידיים. ואתה נגנב. אני גם בעד לממן להם חיבור לאינטרנט בביתם, ולהעביר את כל הג'מעה חזרה אליהם הביתה. שמוקד ההמולה יחזור אליהם. אמנם אתה עלול לא למצוא את אישתך כשאתה חוזר מעבודה, ולהתעצבן על כך, אבל היי, לפחות יהיה לך שקט וסדר יחסי, לא?
 

mishu69

New member
אבאל'ה

התחתנת עם אישתך, חד משמעית לא עם המשפחה שלה! צריך לעשות 'קאט' ואתה מבהיר לפני כן לאשתך (מבהיר. לא שואל!) שזה מה שאתה מתכוון לעשות ופשוט תעשה את זה אל תהיה מלוכלך ואל תיגרר לפינות לא רלוונטיות (שסביר שיקרה, אגב) עשה את זה כמו גבר בצורה ג'נטלמנית, וזהו. מבחינתך, זה אתה ואישתך - שאר העולם יכול להישרף!! ומי שהזכיר פה בפוסטים את עניין המשפחה והצליח להדאיג אותך, אז להזכירך - גם אתה בונה עכשיו משפחה וזה טיפ טיפה יותר חשוב
 
למעלה