בעיה לא קלה...

shikma r

New member
בעיה לא קלה...

היי, טיפה ארוך אבל תשרדו את זה:) אני חילונייה כבר יותר משנה וחיה במלחמות עם ההורים (אתם יודעים..גיל ההתבגרות).הכל התחיל לי מכיתב ו'. ההורים שלי לא חרדים אלא הם קוראים לעצמם מסורתיים אבל הם יותר דתיים. כל אחים שלי חילוניים חוץ מאחותי שחזרה בתשובה (ונכנסה לזה חזק במיוחד), אז לא היה חסר מי שישפיע עליי, בלי שהוא שם לב,להיות חילונייה. אז אני חילונייה עכשיו אבל מאמינה באלוהים וכל זה.פשוט לא בדרכים של הדתיים בימינו. ההורים שלי קיבלו את החלטת האחים בקשר לדת למרות שכמובן היו מעיפים שהמצב לא היה כזה, אבל עכשיו, כשאני לא דתיה, הם מתחילים להילחם בי וזה מאבקים יומיומיים. שלא תהיה אי הבנה, הם הורים פתוחים ומבינים אבל כנראה בגלל שאני הבת הקטנה זה יותר חשוב להם. היו קטעים שההורים שלי רמזו לי הקטע של חילול שבת ובגדים חשופים אבל כאילו שהם לא יודעים.הם מתנהגים כאילו שהם לא יודעים שאני מחללת שבת וכל זה. כר נמאס לי להילחם בהם כל יום ולפעמים בא לי להגיד להם בפרצוץ שאני חילונייה ושיירדו ממני אבל אני פוחדת שזה יגרור לכל מיני פעולות נגד. אז אני לא יודעת מה לעשות: להגיד להם בפרצוף הכל או להמשיך להכחיש הכל.. כבר רמזתי להם שיש לי דרך משלי אבל..הם מכחישים..
 
אחותי

אל תכעסי שאני לא מגיב לעניין, אין לי כרגע זין לבעיות האלו, למרות שאת נשמעת נחמדה, אבל אני מגיב שטויות וכך ההודעה קופצת, ואז יגיעו האנשים הרציניים שיודעים איך לטפל בבעיות דת-משפחה, וייעצו לך כמו שצריך.. וברוכה הבאה לפורום המאפ'ן הזה, החלטה נבונה.
 

אחר

New member
זאת החלטה מאד אינדיבידואלית

האם כדאי להגיד מיד או לטפטף לאט לאט? אני טיפטפתי, אבל לפי מה שאת כותבת אולי לך כדאי להגיד בבת אחת. אם ההורים לא דתיים לגמרי ולא יקחו את זה מידי קשה, אולי זה הפתרון העדיף. אבל זה באמת מאד תלוי בהיכרות אישית עם הנפשות הפועלות, כך שרק את יכולה לדעת.
 
הם מפחדים שתכנסי להריון

זאת הסיבה שלך הם עושים את המוות שלא עשו לאחים שלך. את בת. עכשיו, יש גם יתרונות להיות בת, את יודעת בדיוק עד איפה למתוח את הקו, איפה להחליק, איפה לסבן ואיפה ללכת קיבינימט. טיפ קטן ממני: זה הכל עניין של הֵקְשֵר.
בהצלחה >ספל חמאה בברכת ברוכה
<
 

shikma r

New member
הקטע שאין לי שמץ של מושג איך

הם יגיבו.... היום למשל אמא שלי ראתה אותי במקרה ברחוב באמצע הלילה עם גופיה. היא דפקה לי מבט אבל המשיכה עם האוטו כי לא התייחסתי. וחשבתי לעצמי:"כשהיא תשאל אותי על זה, מה להגיד לה?! להתוודות ולהגיד לה הכל או להביא לה תירוץ שבטח היא לא תאמין לו אבל אני תמיד אוכל להכחיש.." לא יודעת מה לעשות! אני מתוסכלת ונמאס לי מזה!רוצה חופש!!
 

shikma r

New member
אוףףףףףףףףףףףף

אתמול הייתי במחוץ לבית להרבה זמן וכשחזרתי ראיתישכל הארון שלי מסודר וישאר דאגתי לגופיות שלי..כשחיפשתי אותן לא מצאתי אותן!כנראה שאמא שלי לקחה לי אותן!! נמאס לי ממנה! היא עכשיו בדרך הביתה ונראה לי שאני אתעמת איתה על הכל... אני בעצבים אז זה יהיה הרבה יותר קל... למה היא לא מבינה שהיא לא תצליח עם זה?!
 
למעלה