בעיה חללית

[mdua]

בעיה חללית

טוב...הנה ניסוח פשוט (ככל יכולתי, אם כי מעט ארוך) לעניין...אני מרגישה לא מובנת ובעיקר לא מסופקת מבחינה אינטלקטואלית מהסביבה החברתית והמשפחתית שבה אני מצויה. תחושות של בדידות ליוו אותי מאז ילדותי, והן ,על פי רוב, לא הפריעו לי...אבל, בשנים האחרונות וככל שהזמן חולף כך אני מוצאת את עצמי ( אומנם מתוך בחירה) בבידוד גדל והולך. יש לי קושי נפשי לשוחח עם מרבית האנשים שאני פוגשת ומכירה - אני חווה חוויות קשות של חוסר התאמה בשני מימדים מרכזיים: במימד האינטלקטואלי כמו גם במידת הפתיחות. (כלומר אני משוחחת ונאלצת לחוות שוב ושוב חוויות נפשיות לא נעימות ולעיתים גם תחושת ניכור). חשוב לי להדגיש שהבעיה היא בעיקרה שלי ורוב האנשים (כך נראה) נהנים מחברתי, בעוד שמצידי נדרש מאמץ רב מאד לשחק את המשחק. מה שמותיר אותי מותשת. .בנוסף אני חיה בדילמה תמידית בין הצורך שלי להתבטא ולהפגין את אישיותי האמיתית ובין ההכרה וההבנה שבמקרה הטוב לא יהיה לדברים שאני אומרת הד, ובמקרה הטוב פחות אתפס כחריגה או אעורר התנגדות (זו אינה תחושה סוביקטיבית, למרות מסלול חיים סטנדרטי במובנים מסוימים-בכל המסגרות שהייתי בהן- הייתי ונתפסתי כחריגה. חריגה חביבה, בדרך כלל, ובכל זאת חריגה). כילדה וכנערה סבלתי מבישנות כמעט פתולוגית (גם במיקרים שהיא לא תקפה אותי הייתי חכמה דיי בכדי לשתוק ולא לחשוף את דעותי ועמדותי). עשרות שנים לקח לי להוריד את מינון הבישנות רק כדי להיווכח במה שהבנתי באופן אינטואיטיבי כבר כילדה- שרוב האנשים מעדיפים אותך מחוייך ושקט... אני כותבת את ההודעה מתוך מצב נפשי ופיזי של עייפות גדולה.ומובסות גדולה. אני חווה באופן רציף דיסונאנס קוגנטיבי: אנשים רבים אומרים לי שאני חכמה מאד ועם זאת אני נתקלת בהתנגדויות תכופות. השילוב הזה של הערכה רבה מצד אחד ופסילה מקוממת של דעות ורעיונות (ולטעמי דווקא הדברים העמוקים והמשמעותיים ביותר) מצד דמויות שונות, ובהן אנשים קרובים או אישים בעלי עמדה וסמכות, היא מצב לא נעים ומתעתע. היו לא מעט סיטואציות בשנים האחרונות שהניגודים נראו על פניהם כל כך חריפים שהתחלתי לפקפק לא רק בשיקול דעתי אם כי גם בשפיות דעתי. בשורה התחתונה -ישנם אנשים אינטיליגנטים, ודומה שרובם ככולם מצליחים להשתלב מבחינה חברתית, הם נישאים מקימים משפחות, ויש להם סביבה חברתית תומכת. אני לעומת זאת חללית בדידה. ההודעה יצאה מסורבלת משהו מאחר ויש לי קושי להסביר את טיב הבעיות כמו גם לשוחח עליהן.

 

[גרא.]

mdua,הפנייה שלך מתארת לי מצב של הם,ואני,

אני האשה האינטלקטואלית,חכמה מאד,כך לפחות אומרים לך,מתקשה לתקשר,או במילים שלי,לרדת לרמתה כאופן גורף של הסביבה החברתית והמשפחתית שבה את מצוייה.התחושה היא,וודאי בלא לפגוע בך,שאת לא מסתכלת אל האנשים האלה,או אל אנשים בכלל בגובה העיניים,אלא מעט או יותר גבוה מעליהם.כך התקשורת שלך עם אנשים אינה דו כיוונית הדדית,וגורמת לך לחוות שוב ושוב חוויות נפשיות לא נעימות,לעיתים גם תחושת ניכור.כך את מרגישה לעיתים לא מובנת, נתפסת כחריגה.ומן הסתם גם מאמצת לעצמך את ההתיחסות הזו אלייך.כשאין תקשורת הדדית,ואת מחוייבת לשחק תפקיד,לשחק אותה,כאילו.מה הפלא שאת מרגישה עייפות נפשית ופיזית,מרגישה שאת מובסת.במצב שאת מתארת, ההתחושה שלי היא שאת ,למרות היכולת האינטלקטואלית הגבוהה שלך,ומן הסתם גם השכלה אקדמאית,חסרה מיומנויות תקשורת בסיסיות.כאלה שיקנו לך את היכולת להעביר ולקבל מסר בתקשורת דו כיוונית,ולא חד כיוונית.מיומנויות שיאפשרו לך להקשיב,לתת פידבק כשצריך,ולנהל שיחה בגובה העיניים,למרות התחושה האלמנטרית שאת משדרת,של אני,והם.כאילו את בליגה אחרת.אם אינך רוצה להמשיך להרגיש חללית,לחשוב וולהתנהג ברמה הזו,ההמלצה שלי לך,היא לחפש ולמצוא סדנת טיפול קבוצתית,המתמקדת בנושאים של אימון לרגישות ומיונויות תקשורת.יש יתרון רב בעבודה בקבוצה על הנושאים האלה,שכן היא אינה רק קבוצת למידה,אלא ובעיקר,מאפשרת אימון למשתתפים בה,בתקשורת בסיסית.כולל יכולת שתוף,יכולת להקשיב,יכולת לקבל פידבק,בלא להעלב,יכולת לדבר,כפי שאני מרגיש שחסר לך,בגובה העיניים,כשווה בין שווים.

 

[mdua]

תודה ותגובה

תודה על תגובתך. ועם זאת אני חולקת על ההבחנה (הצפויה). אם מישהו (אני במקרה זה) מתאר מצב של קושי, אין הדבר בהכרח מעיד על כך שהקושי מצוי דווקא בצד שלו. אני (ולפחות עד השנה-שנתיים האחרונות) אדם רגיש מאד לסביבה, קשוב מאד, מקבל במובנים מסוימים אנשים במידה גדולה יותר ממרבית האנשים שאני מכירה. אני לא מסתכלת על אנשים מגבוה כפי שאתה מתאר. קל מאד ופשוט מאד לסווג אנשים- כפי שאתה עושה כאן. אם אני לכאורה אינטלקטואלית או אינטיליגנטית ויש לי קשיים מסוימים או אני חשה ניכור אז אני מן הסתם היא זאת שמתנשאת ומתנכרת לאחרים. התמונה היא הפוכה לחלוטין. אני מבינה אנשים וקוראת אנשים במהירות גדולה. אני תומכת באנשים אחרים כמיטב יכולתי. בכל קבוצה שאני נמצאת בה מחבבים, מעריכים ומנסים ליצור איתי קשר אנשים שונים מאד ממני (כי הם חשים שאני באמת מחבבת ומקבלת אותם), כמו כן אני מנסה להבין אנשים אחרים, להבין מאין הם מגיעים ולא לשפוט אותם עד כמה שניתן. אני יותר קשובה כמעט מכל מי שאני מכירה ומתאימה את התנהלותי ואת נושאי השיחה לאנשים שמולי בכדי שלהם יהיה מעניין. (אני מסכימה שהדבר אינו ניכר מההודעה שלי). הייתי שנים רבות בקשרים חברתיים עם אנשים לא מעטים שהיו מנודים חברתית לחלוטין ( ואגב איתם הרגשתי נוח יותר כי שם יכולתי ולו במידה מסוימת להפגין את אישיותי האמיתית). יחד עם זאת חלק מהדברים נעשים מתוך ויתור עצמי גדול. אתה יכול לחוש ניכור כאשר אתה יודע מראש מה תהיינה התגובות הצפויות, כאשר תחומי העניין של הסביבה לא תואמים את שלך, וכאשר האישיות שלך או ההתנהלות שלך שונה מזו של הרוב. אדם בעל נטיה מינית שונה לדוגמא עשוי לחוש ניכור. כל כולה של ההודעה הזו היא סוג של התנצלות. התגובה שלך צפויה ומאכזבת. לטעמי בילתי רגישה בעליל. יש לפעמים יותר מפתרון אחד לבעיה נתונה ולא כל האנשים עשויים מקשה אחת. אם מישהו נאנס שוב ושוב (ואינו נהנה וחש בסופו של דבר ניכור) אין ספק שיש בהתנהלותו דבר מה שגוי אבל לתאר אותו כאדם האגרסיבי, זו טעות. לסיכומו של דבר התחושות שלך שגויות לחלוטין. נכון שזה מדיום בעיתי, נכון כתבתי את ההודעה כשהייתי עייפה מאד, נכון אינך מכיר אותי וכל מה שניתן לעשות הוא להתרשם מהודעה... ובכל זאת.

 

[mdua]

ועוד מילה

ורק בכדי להבאיר-מטפורת האונס היא רק מטפורה מוקצנת. אני כמובן לא תופסת את עצמי כנאנסת בשום מובן שהוא.

 

[גרא.]

muda,הרושם שקבלתי מהפנייה שלך,ובשל כך כתבתי

כפי שכתבתי,נוצר על רקע מה שאת כתבת ,ואני מצטט "אני חווה חוויות קשות.של אי התאמה בשני ממדים מרכזיים,בממד האינטלקטואלי,כמו כן במידת הפתיחות..." זה אומר מה,את מציגה את ברי השיח שלך כאנשים מאד אינטלקטואלים,ש א ת אינך יכולה לתקשר איתם? או במשמעות שאני הבנתי? עכשיו בתגובתך,את מציירת התאמה מעולה כמעט עם כל מי שאת נמצאת איתו בקשר..האמת,אני לאו דווקא במצב של עייפות עכשיו,אבל אני פשוט מבולבל.מה את למעשה רוצה לומר? חייב לציין,כי שאלות ותגובות בממד הוירטואלי, לרוב חסרות כמה פרטים,או שלא כל המידע נמסר בצורה בהירה או מדוייקת.לכן אני לפחות עשוי לשגות נאמר בתום לב.ועל כך מתנצל מראש.

 

[mdua]

ובכן

לשאלתך- האם אני חושבת שבני השיח שלי אינטיליגנטים? ברוב המיקרים לא. אני גם לא חושבת שהם, למעט כמה יוצאים מהכלל פתוחים. ואולי זו הבעיה המרכזית ולאו דווקא האינטיליגנציה. הקושי שאני חווה נובע בין היתר כתוצאה מצנזורה עצמית ואנסה לפרט בהמשך. מה פירוש ציירתי התאמה מעולה ? אינני חושבת שזה המצב. תיארתי מצב שבו על פי רוב ה צ ד ה ש נ י מ ר ו צ ה (בכדי לקצר לא אביא כאן דוגמאות אבל יש לא מעט). אני מחבבת אנשים, סקרנית מאד ביחס אליהם, ואין לי קושי ליצור קשר גם עם זרים מוחלטים בכל מקום בו אני נמצאת. אני גם מרגישה נתרמת מאד על ידי אנשים מסוימים בהבטים של חום, הומור ועוד . א ב ל ו ז ה א ב ל ג ד ו ל זה לא אומר שאני נ ה נ י ת, במימדים אחרים ומשמעותים מאד מבחינתי, כפי שפרטתי בהודעתי הראשונה. חלק גדול מהאנשים סביבי נראים לי (ואני לא חושבת שאני טועה) מקובעים בתפיסות סטריוטיפיות, ובעלי תחומי עניין צרים. מאחר וצורת החשיבה שלי שונה מעט, אני משתדלת לא לחשוף את דעותי יתר על המידה. מפני שהן עשויות לגרום להרמת גבה, מפני, שעל פי רוב, לא ממש מבינים אותי, ו ב ע י ק ר ב ע י ק ר בכדי שלא אתפס כמי שמעבירה ביקורת על התפיסות השיגרתיות. מלבד זאת אני מצנזרת את נושאי השיחה- אם אני מבינה שהאדם שמולי לא מתעניין באומנות, במדעים, או בכל נושא אחר שמעניין אותי, לא אשוחח על כך- התוצאה היא שאני בדרך כלל ובעיקר משוחחת על מה שמעניין את בני שיחי ולא אותי עצמי . בקבוצות אהייה אחרונת המדברים -בכדי לאפשר לאחרים להתבטא- ולא פעם, מפאת חוסר זמן, לא אצליח להתבטא כלל. בהרצאות אשתדל לא לשאול שאלות מסוימות, בכדי לא להביך את המרצים, או לא להפריע לסידרה של ההרצאה. דווקא בגלל היכולת שלי להבין טוב כל כך אנשים וסיטואציות, אני מבינה בדיוק, מה מצופה ממני ומשתדלת להתנהל בהתאם. בכל אופן כך התנהלתי עד השנים האחרונות. בשנים האחרונות התחלתי להביע את עצמי יותר ולא פעם הדברים נתפסים כחריגים (לעיתים במובן החיובי ולעיתים בשלילי אך מכל מקום יוצאי דופן), כהפרה של הסכמים חברתיים בילתי כתובים (ואפילו בדברים השוליים ביותר),וכביקורת. לתחושתי אני והאישיות שלי מהווים איום על הסדר הטוב ומוטב (אולי) להשאיר אותם בצל. חלק מהעייפות נובעת בין היתר מהצורך לשכנע,גם אנשים אינטיליגנטים לכאורה, בדברים שנראים לי מובנים מאליהם (לדוגמא אני צופה לא פעם סכנות שאחרים כלל לא ערים להם). יתרה מכך אני גם צודקת במרבית המיקרים (זה שוב עשוי להישמע כהתנשאות או צדקנות אך זו האמת). כלומר אם לסכם הקושי שלי הוא לא ביצירת הקשר,או בהענקת תחושה נעימה לסובבים אותי, אלא בכך שהצרכים ש ל י מבחינת עומק השיחה או תכניה אינם נענים. בכך שאני חווה את רוב השיחות כשבלוניות מאד, בלי הרבה חידוש או רעננות וכשיטחיות. בכך שאני שומעת ונתקלת בלא מעט סטריוטיפים ודעות מקובעות, ובכך שלא משנה מה הן העובדות אנשים דבקים בתפיסתם (ואין מדובר על סוגיות כגון עמדות פוליטיות, או תפיסות עולם, שלגביהן לאנשים שונים יש דעות שונות, כתוצאה מפרשנות שונה של העובדות, אלא, על דברים ממשים, חד ערכים הניתנים לבדיקה).גם העובדה שמתנצחים איתי לא פעם, דווקא במקומות שאני מנסה לתרום מה שנתפס בעיני כתובנה מקורית במיוחד ומעמיקה במיוחד, מבלי לשקול אותה כלל, מעייפת אותי. אני מקווה שכעת הבארתי את עצמי יותר. עליך לדעת שקשה לי ביותר לומר את הדברים האלו ולנסחם, בדיוק מפני שהם נשמעים כהתנשאות גם באוזני. אני גם מניחה שכל הפרוט הזה (כאן) עשוי ליגע ועל כך אני מצרה. המציאות ,מכל מקום, היא שאני חווה דיכאון חריף ותחושות קשות אחרות במהלך שיחות עם מרבית האנשים ותחושות אלו התעצמו עם השנים. מאחר וחשוב לי שאנשים ירגישו נעים המאמצים שעלי לעשות, בכדי להסתיר את תחושותי, הולכים וגדלים. (אגב, גם בכדי להיות מובן עליך, מתברר להתאמץ עד מאד...ובאופן פרדוקסלי ככל שאני מתאמצת יותר נראה שאני מובנת פחות).

 

[mdua]

בשלושה וחצי משפטים, ניסיון נוסף

ובקצרה- יכול להיות מצב שבו אחרים נהנים מחברתך אך אתה נהנה פחות או אף סובל ממש. לא כל תאור (גם אם הוא נשמע כזה) הוא בהכרח התנשאות. זה אולי לא פוליטקלי קורקט לומר אך קימים פערים בתכונות אישיותיות שונות ובהן פתיחות ואינטיליגנציה כפי שקימים פערים במראה. קיימת גם התנהלות שיגרתית יותר ושיגרתית פחות. אני לא תופסת את עצמי על פי רוב כטובה יותר או מוצלחת יותר מאחרים ולכן אינני מסתכלת, כפי שרשמת, על אחרים מגבוה. אך אני כן מרגישה ומקבלת מסרים שאני שונה (ולכן לצערי אכן אני והם). והעובדה המרה, שמסבה לי סבל רב, היא שגם הצרכים שלי שונים. והנה אפילו פה אני מוצאת את עצמי מתנצלת ונאלצת להגן על עצמי בגלל שתיארתי את עצמי כאינטילגנטית ופירטתי את תחושותי. המסקנה החד משמעית היא שעדיף לשתוק. אילו למשל הייתי אומרת את ההיפך שיש לי קשיי למידה ותפיסה ואנשים אינם מבינים אותי, למשל, סביר להניח, שנכון להיום, הייתי מקבלת עידוד ותמיכה. ולבסוף בהחלט יכול להיות מצב שבו כולם מסביב מרוצים ומסופקים מהקשר מלבדך (וזה דווקא נשמע לי כמו מצב שגרתי למדי בנסיבות חיים רבות ובעיקר אצל נשים).

 

[mdua]

יכולות תקשורתיות

ובקשר ליכולות תקשורתיות... רק אדם שער מאד לכל הדקויות הקטנות יכול לגרום לאחרים הנאה כמו גם להשלות את סביבתו לחשוב שהוא נהנה מאד, לאורך כל כך הרבה שנים ובכל כך הרבה אינטרקציות אנושיות.

 

[mdua]

אשמח לקבל תגובות והצעות נוספות

 

[mdua]

אשמח לקבל תגובות והצעות נוספות