בעיה דחופה

[כוכב נופל 22]

בעיה דחופה

שלום אני דודה טריה לתינוק מתוק מתוק בן 5 ימים. יש לי בעיה מאד גדולה... פעם ראשונה שנקשרתי קשר חזק מאד לתינוק שלא גר איתנו בבית. יש לי אחים קטנים ותמיד זה היה קל, עברתי לידם חיבקתי אותם והמשכתי הלאה. עכשיו בשביל לחבק את אחיין שלי אני צריכה ללכת עד אליהם ולהיות איתו וכשאני חוזרת הביתה אני מרגישה חלל ענק!! בלב. אני לא רוצה להעיק על אחותי וגיסי אבל אני מרגישה חוסר בכל פעם שאני לא איתו. הוא הדבר האחרון שאני חושבת עליו לפני שאני הולכת לישון והדבר הראשון שאני חושבת עליו בבוקר. כשאני מחבקת אותו - שום דבר אחר לא חשוב. אמא שלי אומרת שגם לה זה קשה אבל "מה לעשות - הוא לא שלי" ועוד דבר... אני לחוצה בגלל הברית. אני מחזיקה אותו ומרגישה רעה מרשעת ונבזית לעמוד באולם כשיעשו מה שיעשו לו. (אני בחורה דתית ולא מעיזה להגיד בקול מה אני חושבת). מן הסתם אני אצא החוצה אבל בכל פעם שאני מחזיקה ומחבקת אותו עולות לי דמעות בעיניים איך אנחנו מרמים אותו.. הוא בכלל לא מודע למה שעומד לקרות לו אני חייבת עזרה.. רק 5 ימים מאז שהוא נולד... מה אני אעשה הלאה?

 

[כוכב נופל 22]

ועוד דבר...

כשאחותי עזבה את הבית והתחתנה היה לי גם משברון קטן. היא עזבה בטריקת דלת כי ההורים לא אישרו את החתונה, והתחתנה לבד. היחידה שליוותה אותה מהתחלה ועד הסוף הייתי אני. כשהיא עזבה את הבית היה לי קשה בגלל הסיפור וגם בגלל שמישהי שהיתה גרה איתי בבית עכשיו לא כאן יותר... מקום ריק בשולחן... היום הדברים הסתדרו בינה לבין האחרים אבל עם הסיפור של התינוק עכשיו קשה לי...

 

[כוכב נופל 22]

הקפצתי את ההודעה... צריכה עזרה

הברית מחר והלחץ הנפשי רק הולך וגדל

 

[nutmeg]

אומר לך למה קשה לי

להתיחס למה שאת אומרת... כי, מה לעשות, יש מציאות בעולם. המציאות היא שהתינוק לא שלך וגר במרחק מסויים מביתך, המציאות היא שבני אדם מקיימים ברית מילה... ולך יש קושי להתמודד עם המציאות. לא הבאת איזו דילמה אישית שלך ולא נראה לי שהאופציות לא למול את הילד או לאמץ אותך שתגורי עם אחותך בכלל עומד על הפרק. אז איך אפשר לעזור לך?

 

[כוכב נופל 22]

מציאות...

המציאות היא שיש דברים מאד קשים בעולם ובחיים (ומי כמוני יודעת) לא מלקקים דבש ועם כל זה ישנן דרכי התמודדות.... לפעמים צריכים מישהו מכוון שייתן עצה.. כי להגיד "אלה החיים" יכלתי גם אני

 

[nutmeg]

אם כן

מה בתוך המציאות הזו קשה לך? עם מה קשה לך להתמודד? והכי חשוב: כשקשה לך להתמודד - מה קורה לך? (איך "זה" - כלומר הקושי - מתנהג לך)? כמובן שאלו החיים. אנשים מתחתנים, יולדים, יוצאים מהבית, חוגגים ברית מילה -- איפה את בכל זה? חוץ מלהגיד שקשה לך לא ממש פרטת.

 

[כוכב נופל 22]

החוסר

זה כל הסיפור... והכאב בידיעה שכואב לאחר. איך אחותי - אם התינוק - לא לחוצה כמוני, ואילו אני בוכה בלילות על הברית והכאב שהילד התמים והמתוק הזה הולך לעבור

 

[גרא.]

כוכב נופל 22,את לא יחידה בעוצמת

האהבה, הכמעט אובססיבית שלך לבן אחותך..וכי מי לא מרגיש כמוך, כלפי תנוק כל כך קטנטן וחסר ישע..ומכאן גם תחושת האימה שאת מבטאת כלפי טקס הברית, שיש רבים וחכמים, גם בין היהודים המתנגדים לו..נסי לחשוב לאו דווקא על עצמך, אלא על אימו, אחותך, כמה היא משקשקת,ורועדת מפחד בגלל הברית..אבל כוכב,לא בדיוק מרמים את התינוק,מבחינתו, הוא עדיין אינו מבין מאומה,והכאב שהוא חש בעת הברית, זמני ועובר מהר..אלפי שנים עוברים יהודים,את טקס המילה,וכולם, פרט לבודדים ממש, עברו אותו בשלום, בהצלחה,גדלו,חיו את חייהם,ומאומה לא נגרע מהם,זולת העורלה..שיש רופאים האומרים שהניתוח הזה המכונה ברית מילה, דווקא חשוב מבחינה בריאותית..לכן,קבלי את עצמך כמות שאת..אהבתך לתינוק מובנת,ואולי מעט תתמתן בימין ובשבועות הקרובים..לכי לטכס,ותני לעצמך לבכות בצד עם אימו,ואולי גם עם אימכן..הוא יעבור את הברית,בדרך כלל "שתוי" וכמעט ללא תחושה עקב היין שמשקים אותו קודם לכן.. והכל יבוא על מקומו בשלום.אמן.