בעיה בעבודה

[keren sga]

מטרות אפשריות

אחרות הן: 1. להשתמש במצב המשברי שנוצר כדי להשאיר אותו איתנו. אני אציע לו לפתוח דף חדש עם הגדרות חדשות, ונקווה שהוא יקבל את זה בלי לסרב מיד או לשחק את זה שצריך לשכנע אותו. 2. להשיג ממנו הבטחה לעבוד קשה יותר, לתת יותר מעצמו ולהשתפר (לצורך העניין אני אצטרך לומר שאני לא מרוצה מהביצועים שלו בנקודות מסויימות, ושיש צורך לשפר אותם) יש לי כל מיני מטרות לשים במקום השלישי, אבל בגלל שהבוקר קמתי עם מצב רוח חיובי, אני רק חושבת על אוטופיות ואידיליות: שהוא ילמד לקבל את הסמכות שלי (מה שהיה צריך לקרות כל כך מזמן, כי בכל זאת, למרות ניסיונות עצובים כבר להתערב בהחלטות מהותיות, מי שהחליט בסופו של דבר הייתה אני), שיתנצל על הפגיעות שפגע בי באופן אישי, שיבין שהוא מקבל הרבה מאוד מהמקום שלנו, ושלמעשה אין לו זכות לדרוש יותר. מה אתה אומר?

 

[isaacm]

כשאני מסתכל על מטרה, אני רוצה להרוויח

ויותר מזה, אני לא אוהב לוותר על מה שכבר היה לי! הספקתי לכתוב הודעה שלמה ולמחוק את כולה - וזה הרבה. תוכלי לעזור לי להבין אילו מחשבות עברו ליד המטרות האלה? כלומר - כשכתבת את הדברים, היו לך קמטים במצח (מרוב חשיבה)? חייכת? מה היו התחושות שלך? מה את חושבת המעשיות של המטרות האלה? האם יש אפשרות שתוכלי לגרום למטרות הללו להיות מושגות (יותר ממה שהן נראות כרגע)? תוהה איציק

 

[keren sga]

היה לי קשה

וכתבתי מתוך חוסר אמונה. אבל אני רוצה לתת לעצמי להינות מכל הספקות ולהיות שלמה עם מה שיקרה לבסוף (פשוט כשהתחלנו לשוחח הייתי כל כך מבולבלת, וכל מה שהיה לי חשוב היה להיות צודקת ולהראות לו את זה - מטרה לא יעילה בעיניי). מדובר במטרות שחשוב לי להגשים אבל נראות לי אוטופיות. לדעתי הוא יגרור בדיוק למקום שאתם רעים ולא מעריכים אותי ולכן אני אעניש אתכם ואסתלק ואתם תסבלו ויהיה לכם רע. אני יכולה להוכיח לו שלא יהיה כזה רע כדי לנסות להסיט אותו ממטרתו, אבל זה ללכת בדרך שלילית ולא מועילה גם. במקום זה, אני יכולה (המעשיות של המטרות שלי) להגיד לו שוב שהוא מאוד תורם, ונותן ושאנחנו מעריכים, אבל יש כמה דברים שאנחנו לא מרוצים מהם ושלא מקובלים עלינו שיש צורך לשנות אותם. אפשר להגיע לזה אם אני אעביר את הכדור אליו ואשאל אותו אם הוא מרגיש שהוא משיג את המטרה שלשמה הוא בא לעבוד אצלנו. העניין הוא, שבהסכם איתו, הסכמנו לבחון את הנושא של שותפות אחרי תקופה של שנה. הוא מתנהג כאילו הוא כבר בעלים, אבל עוד לא עברו שלושה חודשים. הוא מתייחס למזכירה כאל "המזכירה שלו", מבקש ממנה כל מיני עבודות אישיות, יוצר מצבים שבהם במקום להגיד לאדם: תתקשר אל המקום שאני עובד בו ותקבע עם המזכירה, הוא אומר לו: המזכירה שלי תתקשר אלייך, כדי להוסיף לעצמו כבוד, שיש לו מזכירה וכל זה. הוא רצה לפרסם מודעה שהוא פתח .... חדש ומפואר ב... וזה לא שלו. אני צריכה להגיד לו, שהשותפות תיבחן בעוד תשעה חודשים והיא לא עובדה מוגמרת כבר עכשיו, אז אולי כדאי שכולנו נתנהג בהתאם. אני יודעת שכל אלה קטנוניים, אבל שתדע שזאת חלק מהסלידה שיש לי ממנו - כאילו הוא צריך להבין שכבוד לא דןרשים, כבוד מקבלים, אבל אני בטח לא יכולה ללמד אותו זה, רק אולי לתת לו דוגמא. בשיחה שבה הוא צעק עליי, אמרתי לו שהוא צריך לחשוב טוב טוב למה באמת הוא כועס: האם זה בגלל שבאמת נעשה לו עוול או בגלל שדחוף לו להשיג תחושת שליטה על כל מה שקורה. זה מאוד בלבל אותו, גם בגלל שהוא היה מאוד אמוציונלי ולא חשב עד הסוף לפני שהוא התקשר אליי, בעוד שאני ידעתי שזה יקרה והייתי מוכנה. נראה לי שהגעתי לנקודה חשובה: אני לא רוצה להתכופף בפניו, כי אז אני "מורידה מעצמי" וגם ככה הוא חושב שהוא שולט בהכל. אבל you don't kill fire with fire ונראה לי שזאת הבעיה. אני לא אתעקש על הכבוד שלי, אלא רק על הדברים שצריכים להשתנות, שמפריעים לניהול התקין של המרפאה. מה אתה חושב?

 

[isaacm]

כן, זה מה שהרגשתי

וכיון שאני לא כל כך מנוסה, הדבר היחיד שנשאר לי לעשות היה לשאול אותך. אני שמח שכך קיבלת את הדברים - כי כך רצים קדימה. ובכן שוב עשית לי את זה - ואני מתחיל מהתחלה. יש לי הרגשה שאנחנו מסתובבים במעגל כמעט ללא מוצא (זו רק ההרגשה שלי - נתייחס אליה כך). אני רוצה לנסות להביע רעיון ולראות אם הוא נראה לך, ואם כן - לאן תרצי לקחת אותו. בעצם תיארת מצב שבו הוא תרם מאד לארגון שלך. (כשהוא היה בחוץ). אני בטוח (אף שייתכן שאני טועה), שאם היה ניתן להיות היום באותו מצב, עם זה שהוא עובד אתכם, כולם היו מרוצים. על בסיס הרעיון הזה (ואם זה לא מסתדר כבסיס - לא נורא - אז לא על בסיס הרעיון הזה), אני הייתי רוצה שתבחני מחשבה כזו: מה שהוא עשה לארגון שלכם לפני שהוא הצטרף לארגון, זה מה שאתם מעוניינים שהוא ימשיך לעשות גם עכשיו שהוא בתוך הארגון. זו מטרה ראויה. עכשיו לעבודה. מה את חושבת על הרעיון? האם הוא בכלל מראה לך? אם הוא נראה לך אז: למה הוא נראה לך? (תחושות, רגשות) מה תרוויחי אם הרעיון יתממש? מה תפסידי אם הרעיון לא מתממש? איזה חלק ממימוש הרעיון תלוי בך באופן אישי? אם הגעת לכאן - נחפש את הדרכים כיצד להמשיך. אם הוא לא נראה לך אז: למה הוא לא נראה לך? (תחושות, רגשות) מה תרוויחי אם הרעיון לא יתממש? מה תפסידי אם הרעיון כן יתממש? האם את צריכה לעשות משהו כדי שהרעיון לא יתממש? צעד, צעד נשלים את המרתון

איציק

 

[keren sga]

אני מסכימה

שזו מטרה ראויה. אבל לדעתי, הסיבה שהוא תרם מחוץ לארגון הייתה מתוך שאיפה להיכנס אליו. הוא ממשיך לתרום, בעבודה שלו מבחוץ, כדי להוכיח את נאמנותו. בזכותו התקדמנו יפה. לחזור אל המטרה הזאת, יגרום לו לוותר על העבודה שלו אצלנו, שהיא ממש שאיפת חייו. העניין הוא, שכל חייו הוא רצה להיות עצמאי, אבל הוא חששן והססן מדי בשביל זה. כשהוא הכיר אותנו, נתנו לו את ההזדמנות להשתמש במקום שלנו כדי להביא אליו לקוחות, בלי לשלם שכירות, רק להתחלק ברווחים. במילים אחרות, אם הוא לא מייצר רווח אנחנו לא מרוויחים, והוא נהנה מכל העולמות. לכן אני אומרת שאם הוא חושב להתנקם בנו על ידי עזיבה, גם הוא יפגע. מה גם שהוא השקיע הרבה עבודה: הוציא לעצמו כרטיסי ביקור ודברים אחרים. לכן, אם אני מחזירה אותו אחורה, הוא יפסיק לתרום לנו מבחוץ. למעשה האחד תלוי בשני - אם הוא מפסיק לתרום לנו מבפנים אין לו יותר אינטרס לתרום לנו מבחוץ. לכן אני לא יכולה להעדיף שהוא יעזוב. אני חושבת שהוא צריך להישאר. (עם דגש על "חושבת") עכשיו מרגישה: אם הוא נשאר אני מרגישה דבר אחד ברור מאוד: מועקה. תחושה של כבדות, שאני עושה משהו שאין לי ברירה אלא לעשותו. אם הרעיון לא יתממש, אני ארגיש הקלה עצומה ותחושה קלה של אכזבה שהדברים הסתיימו בצורה כזאת ולא אחרת (פעם הייתי מרגישה לגבי זה רגשות אשמה, כישלון וחוסר תועלת שלי, אבל למדתי ששניים צריכים לרקוד כדי לקרוא לזה טנגו ולא הכל עליי ובאחריותי). האם אני צריכה לעשות משהו כדי שהוא לא יתממש: כן, לדעתי הוא ירצה חינפונים וליקוקים בין האצבעות של הרגליים. אבל כדי שנגיע לסיטואציה מכובדת הוא יצטרך להקשיב למה שמפריע לי ולחשוב ביחד איך אפשר להגיע לעמק השווה. בסוף אני מתכננת להגיש לו את מסמך העקרונות שכתבתי לגלעד63, אם יצא לך לקרוא, ולהחתים אותו כהצהרה של רצון טוב. מה אתה אומר?

 

[אוריק3]

אני חושב שאת מצחיקה אבל זה ההומור שלי..סורי.

 

[keren sga]

למה סורי?

 

[isaacm]

בואי נראה לאן הגענו עד עכשיו

את ניהלת איתנו דו שיח די מעמיק והגעת למקומות כלשהם. הוא לעומת זאת נשאר באותו מקום שהיה בו ביום חמישי. חשוב מאד שתזכרי שהוא לא זז, או שהוא זז כמוך - אבל אין לך מושג לאן הוא הגיע. קראתי את כל מה שכתבת, גם לגלעד. [שאלה על הדרך: האם ייתכן שעם עוד מחשבה המסמך יראה אחרת?] הגדרת את העקרונות לפיהם את מעוניינת להמשיך את ההתקשרות. אם הוא היה יושב לכתוב מסמך כזה איך הוא היה נראה? רוצה לנסות לכתוב את המסמך? זה יכול להיות תרגיל מעניין. אם בחרת לנסח את המסמך, איפה לדעתך הוא יהיה מוכן להתפשר? לגבי משא ומתן אספר לך קצת "תיאוריה". ראוי למשא ומתן להתנהל במקום של שוויון בלבד. משא ומתן מוצלח כאשר שני הצדדים מבינים שהם הרוויחו וגם הצד השני הרוויח. סתם דוגמא, באמת רק דוגמא. בסעיף (1) אולי אפשר להקצות מקום לנעול את הציוד בסוף היום? דוגמא לגישה אחרת לפתרון הבעיה - לא בקורת על ההחלטה. איציק

 

[keren sga]

באמת בעקבות שיחותינו

חשבתי שהקטע של להוציא את הציוד מהמקום בסוף כל יום עבודה הוא קצת מיותר ויכול להעליב אותו שלא לצורך. (במילים אחרות, יש בזה הפגנת כוח, שלא תשרת אותי היטב) אני מאמצת את ההערה, ומה שאעשה זה אציע לו לנעול את הציוד כשהוא לא נמצא. מכיוון שאני אזדקק להשלמה של הציוד ממילא שהוא ינעל, לשימוש בפעילות השוטפת, עצם קיומו נוטלת את הטעם מנעילתו, או מקיומו אצלי. זה יוביל אותו להוציא אותו בכל מקרה, לדעתי.

 

[isaacm]

נשמע הגיוני.

נראה לי שבגדול יש לך תמונה של מה שנקרא "מבוא לאימון אישי". הבנה יותר לעומק של הבעיות. יש מי שיראה אימון אישי בצורה אחרת, אבל הנה אשתף אותך בגישה שאני פועל לפיה. במקרה שבכאן, ההתעסקות היא בעיקר במידע שסיפקת בפניה ובתשובות. באימון אישי זה יהיה יותר בהתייחס לערכים שלך. באימון אישי את בוחנת פתרונות אפשריים ומפתחת אסטרטגיה למימוש הפיתרון הנבחר. בהמשך את נעזרת במאמן לעקוב אחרי מימוש האסטרטגיה שבחרת. איך כל זה נשמע לך?

 

[keren sga]

לסגל לעצמי משהו כזה

יהיה יקר מפז בשבילי. אני לא יודעת אם הייתי מצליחה לארגן את המחשבות שלי ואת הרגשות שלי היטב כמו שעשיתי כאן. עכשיו אני חושבת על עצמי, ועל ההתייחסות שפיתחתי בעזרתכם לנושא, ועל ההבנה החדשה שלי, כעל משהו, שכשהייתי רואה אותו אצל מנהלים מבוגרים יותר הייתי אומרת לעצמי: מה הסוד שלהם? או שהייתי חושבת שהם בעלי יכולות מופלאות, לא ארציות. בסך הכל, אני אדם אוהב אדם ואוהב שלום. אני לא משתגעת על עימותים - ונראה לי שהסיבה שאני חוששת מהם, היא מכיוון שאין לי בעליל את הכלים לנשום עמוק ולחשוב עליהם. על מה אני יכולה לעשות, על מה הם יכולים לעשות וכך הלאה. היום כבר יישמתי את העניין הזה, כשמישהו התקשר אליי ואמר לי משהו שלא מצא חן בעיניי בעליל, ופשוט הקשבתי לו עד הסוף ואמרתי לו: אני אחשוב על זה ואראה מה אני יכולה להציע. באמת קניתי את עולמי ברוגע הזה, ובהזדמנות שיש לי עכשיו להרהר היטב לפני שאתן החלטה. יש דברים שכשאני מחליטה עליהם על המקום זה חיובי, אבל שם מתרכזים עיקר הכישורים שלי: כאשר מנהלים מו"מ עם גורמים כאלה ואחרים להשגת כל מיני מטרות, באמת יש צורך לנשום עמוק, לחשוב, והכי הכי חשוב: לשאול את השאלות הנכונות. כולי תקווה שזו מיומנות שאוכל לסגל לעצמי ככל שאשתמש בה יותר (משהו בפנים אומר לי שכן). בינתיים, עד העדכון הסופי, שוב, תודה

 

[isaacm]

יפה לך, ובהצלחה

קחי את הדבר הזה שלא מצא חן בענייך בעליל, ונסי להפוך אותו בכל מני זוויות וכיוונים. תראי אם יש מצב שממקום או בצורה שונה הוא כן מוצא חן בענייך. אם מצאת כזה צירוף - תבחני במה זה שונה מהמקום הראשוני וכך את יכולה ללמוד להכיר את עצמך ולכוונן את התגובות שלך. את הדברים האלה שאת עושה "offline" כי את זקוקה ליותר זמן, תוכלי לעשות יותר מהר עם הזמן, ככל שהמיומנות שלך תעלה. אני בטוח שכולנו נשמח לשמוע את המשך ה"סאגה", וכיצד היא מתפתחת. איציק

 

[ענבל כהן חמו]

פיטורים

מאחר ואני חשה שאת רוצה שכולם ייצאו מהסיפור עם טעם טוב (או לא מר מדי), רציתי להתעכב איתך על האיך (מאחר ועל המה כבר החלטת). פיטורים הם תמיד כואבים. כמו שאת מציינת הדרך לעשות את זה פחות כואב היא שהוא יגיע למסקנה שהוא צריך ללכת. אם תהיי מוכנה לעשות איתו תהליך קצר של עיבוד והפנמה של המצב הנוכחי, אולי יהיה לו קל יותר להגיע למסקנה הזו בעצמו (ולא להדחף למסקנה הזו). אולי אם תעלי את המצב הנוכחי לדיון פתוח איתו - עם כל הקשיים שתארת לנו, עם ההסלמה שבאה לידי ביטוי בכך שמתייחסים אליו לא יפה בחזרה, תוכלו להגיע ביחד למסקנה שתתאים. ההבדל בין מה שאת מציעה למה שאני מציעה הוא במילה פתוח - אם כבר יש לך מסקנה ואת דוחפת אותו אליה, בסופו של דבר הוא ירגיש את המניפולציה. אם תוכלי לאפשר דיון פתוח אמיתי עם סקרנות אמיתית לאן זה יוביל, את עשויה להיות מופתעת. כמובן שייתכן שהנושא כבר טעון וכבד ושיחה פתוחה לגמרי היא לא אופציה, תבדקי מה נכון לך.

 

[גלעד63]

קודם כל, אולי כדאי

שנגדיר מה בדיוק הסיטואציה פה - ובכן, כפי שאני רואה את זה, מה שאתם שניכם מנהלים כאן זה משא ומתן ומה שאת נדרשת לו הם כישורי ניהול משא ומתן. השלב הראשון בניהול משא ומתן הן הגדרת הנושאים שבמחלוקת - אני רשמתי לי חלוקת סמכויות (מי אחראי, למשל, לטיפול בלקוחות שהוא הביא ואחריות לאדמיניסטרציה) וחופש תנועה (עניין המפתחות) - את רוצה להוסיף? עכשיו, אין לי ספק שבשלב הזה יש לו עליך יתרון כי כולם מתעסקים בו ובמה שהוא רוצה וצריך ולא בך. וגם, אם אין ברירה ומשא ומן נכשל, צריך לחתוך - לדעתי זה עדיין מוקדם כי התהליך טרם התחיל והאפשרויות לפתרון WINWIN טרם מוצו - מה דעתך?

 

[keren sga]

עוד נושא

אני אוסיף עוד נושא להגדרת המחלוקת: שימוש בציוד: העסק שלנו הוא לא מחסן לחפצים שלו - במה שהוא ישאיר אצלנו יש לנו רשות להשתמש. אם הוא לא מעוניין בזה, הוא צריך להוציא את הציוד שלו בסוף כל יום עבודה. (הנה- זאת למשל ממש בעיה איתו - אמרתי לו את זה עשרת אלפים פעם, והוא כל פעם הנהן לי ואמר לי בסדר בסדר בסדר. בפעם הראשונה שהוא רק חשב שיכול להיות שתוך כדי שהוא מדבר איתי מישהו אחר עובד בחדר, הוא ישר התחיל - לא! שני אנשים לא יכולים להשתמש בזה! ובא בריצה כדי לבדוק מי בדיוק התחרות שלו. אחר כך הוא הסתלק, ולמחרת בבוקר, דבר ראשון על הבוקר, צלצל אליי וצרח עליי שעה, חוצפן כזה). נראה לי שהשלושה האלה מספיקים. אני חושבת שאני אציע לו עכשיו, לא לחזור לפעילות אצלנו באופן בלתי מוגבל, אלא לומר לו שמעכשיו ניקח תקופת התייחסות והתבוננות של חודש קדימה ונבחן את הדברים שוב בעוד חודש. הוא יוכל להעלות הצעות לשיפור ונקודות לשימור וזאת תהיה ההזדמנות שלו להוציא את כל הרעל שלו, במקום להשתפך באופן משולח רסן שגורם לי לרצות להגיד לו - קח את הדברים שלך ולך. אני מציעה את זה, בגלל שכשאמרת שהאפשרויות טרם מוצו, אני חושבת לי שזה לא המשבר הראשון איתו, וזה גם לא יהיה האחרון, ושאם אם לא נפרק את הזמן ליחידות, המשברים האלה יחזרו, כי מבחינת האופי שלו: הוא רודף כבוד ושליטה, הוא לא יוכל להתגבר על עצמו. הוא בטוח שהמטרה שלו היא לנצח אותי. אני באופן אישי מפתחת סלידה אמיתית כלפיו, וזה יהפוך להיות מאוד מכוער בסוף. לכן, אני לא בטוחה שהאפשרויות לא ימוצו מהר מאוד אחרי שנתגבר על המשבר הנוכחי....

 

[גלעד63]

טוב, קטע תיאורטי קצר

על איך מנהלים מו"מ (הכל מניסיון, אגב - בתור עו"ד, זה בעיקר מה שאני עושה) - 1. מגדירים את הנקודות שבמחלוקת - כשיש טיוטת הסכם זה קל, כי סעיפי ההסכם מגדירים את הנקודות הבעייתיות. אצלכם טיפה יותר קשה אבל לא נורא - עד עכשיו הצלחת יפה. חשוב שההגדרות יהיו קצרות, אינפורמטיביות וענייניות. 2. מנסחים מה עמדת הצדדים בכל נקודה - הקטע הכי חשוב אם עושים אותו נכון וב"נכון" הכוונה היא לניסוח עמדת הצד שכנגד באופן שיתקבל אצלך כמייצג אינטרס לגיטימי - בשאלת הטיפול בלקוחות את יכולה לנסח את עמדתו כרדיפת כבוד ושליטה באמצעים כוחניים, שאז אין בכלל מקום למו"מ כי איך אפשר לנהל מו"מ עם אנשים כאלה ואת יכולה להגיד - הוא הביא לקוחות, הוא חש כלפיהם אחריות אישית ולכן איכפת לו היחס שהם מקבלים ממך, את מצד שני המנהלת, האחריות שלך - ניסוח כזה יאפשר לך להתחבר לצד שלו, לו להתחבר לצד שלך והוא תנאי מקדמי להידברות. בואי תנסי, בתור התחלה, לנסח את העמדה שלו בכל נקודה כמייצגת אינטרס לגיטימי - אם תצליחי ותרצי, נוכל להמשיך. אה, ונקודה אחרונה - כדי להתקדם את תהיי חייבת להפריד בין מה שהוא אומר לאיך שהוא אומר (חוסר הסבלנות, הצעקות - זה הכל חלק מהטקטיקות שלו בניהול המו"מ וככה צריך להתייחס אליהן) - תתחילי להתאמן בזה כבר עכשיו.

 

[keren sga]

להלן העקרונות ../images/Emo51.gif

היי! תודה רבה!!! הנה מה שהצלחתי לנסח: 1. שימוש בציוד: חלק מהציוד הובא על ידו ולכן אכפת לו מי משתמש בו. זה לגיטימי בעיניי, אבל כדי למנוע מצב שבו משתמשים בו בכל זאת, יש להוציא את הציוד בסוף כל יום עבודה. 2. חלוקת עבודה מקצועית: הוא משקיע הרבה אצלנו ולכן הוא רוצה לדעת על כל לקוח שנכנס ואל מי הוא נשלח. אבל יש שיקולים אחרים של זמינות, תיאום בין מספר גורמים שצריכים לשתף פעולה בלקוח אחד, שדורשים מהמערכת זמינות של עוד נותן שירותים, ולא אחד בלבד. מכיוון שאני אחראית על הפעילות השוטפת, אני עושה את ההחלטה הזאת, לטובת הלקוח, והיא אינה "תרגיל פוליטי". 2.1 חלוקת עבודה אדמיניסטרטיבית: האחראית היחידה לניהול קשרי לקוחות, מתן הנחות, משא ומתן עם לקוחות, שינוי מועדי פגישות, סדרי עדיפויות, הזמנת ציוד וכיוצא באלה, היא מנהלת העסק. המטרה היא לקדם שיתוף פעולה ולכן הצדדים ישתדלו להתייעץ אחד עם השני, כאשר ההחלטה הסופית, תתקבל, כאמור על ידי מנהל/ת. 2.2 אחת לחודש תתקיים ישיבה מוגבלת בזמן, בת חמישים דקות שבה יוכלו הצדדים להעלות נקודות לשיפור ונקודות לשיפור בניהול העסק והשירות ללקוח על מנת להביא להתייעלות ושיפור התוצאות לטובת העסק. 3. חופש תנועה: בגלל ההשקעה הרבה, הוא רוצה גישה חופשית לעסק בכל זמן. מסיבות של ביטוח וביטחון וגם מכיוון שבתקופה של השנה הראשונה, לפני הדיון בשותפות אנחנו במצב של "בניית אמון" ו"הוכחת הכוונות", מפתחות לעסק מוחזקים על ידי הנהלה בלבד. בזמנים אחרים תתאפשר הכניסה לאחר הודעה מוקדמת. באופן אישי, אני מאוד אוהבת הסכמים, הם מאוד מקלים עליי את החיים. אתה חושב שניתן לבוא עם מסמך עקרונות כזה ואפילו לחתום עליו כולנו, למען הסדר הטוב? גם מאוד עזר לי לנסח את זה בצורה הזאת, אני אפילו אמשיך לשכלל את זה עוד. שכחתי משהו לדעתך?

 

[גלעד63]

כן - שכחת משהו, לדעתי

וזה את התהליך - במו"מ, כמו בהרבה תחומים אחרים בחיים, יש חשיבות גדולה למשחק המקדים - אותו מסמך עקרונות, כהגדרתך, שיסגור בהצלחה תהליך נכון ואפקטיבי של בירור עמדות יידחה בבוז אם יוגש לחתימה כזה ראה וקדש. וכאן אנחנו נכנסים לפרטים הטכניים של הפגישה, מי מנהל אותה, איך ואיפה - וזה ממש לא מעניינו של הפורום הזה (למעשה, זה גם לא ממש אימון - יותר יעוץ אירגוני). אם תרצי, נוכל להמשיך לנהל את זה בדרכים אחרות. בהצלחה, בכל אופן.

 

[keren sga]

אולי ישמע לך חריג ../images/Emo153.gif

אבל אני לא סגורה על המשמעות של העניין הזה שנקרא "תהליך". זה תמיד תמיד היה עניין מאוד חמקמק בעיניי. יש איזה דרך להאיר את עיניי? האם התהליך הוא הפרטים הטכניים? דברי ההכנה וסיבור האוזן?

 

[כישורי חיים]

צריכה אותו לבנתיים?../images/Emo7.gif

האם קיימת אפשרות שהעובד מרגיש ,גם אם הדברים לא נאמרו בקול "שאת צריכה אותו לבנתיים?" ואם כן איך זה מתבטא בפועל? מה אומר לך המשפט,הוא צריך לעשות את העבודה שלו וזהו?". ומה בעצם את רוצה? יש לך רעיון איך יוצרים הקשבה אצל עמית לעבודה שהוא דיאלוג פתוח ללא פניות של מי הוא צריך להיות? אם כן אשמח לשמוע בברכת יום טוב ומבורך רבקה בן אלי כישורי חיים 052-2436685 |