בעיה בנושא חתונה

[smaj]

בעיה בנושא חתונה

שלום למשתתפים! אני בת 23, נמצאת כאן כאורחת (נכנסתי בעבר כצופה פאסיבית לעתים) ואני מקוה שאוכל לנצל את כישוריכם לעזור לי להתמודד עם בעיה כלשהיא שמעסיקה אותי הרבה לאחרונה. אז ככה: יש לי חבר כבר שנה (הוא בן 30) ואנחנו בקשר ממש טוב. אנחנו כבר גרים ביחד ומסתדרים ממש מעולה. ברור לי שיש לו כוונות רציניות להישאר אתי לכל החיים וגם לי ברור שזה מה שאני רוצה. אני מבחינתי מאוד רוצה לבסס את הקשר בחתונה כבר במהלך השנה הקרובה כי אני אומרת אם אנחנו יודעים שאנחנו רוצים להיות ביחד למה לחכות? בעיה כלכלית אין עד כדי כך (שנינו לא צריכים משהו יותר מדי מפואר). חבר שלי קלט כבר שזה מה שאני רוצה (מרמיזות הומוריסטיות שלי על חברות שמתחתנות) והרגשתי שזה קצת מלחיץ אותו. לפני כמה ימים הוא אמר שהבעיה שלו היא פשוט שאין לו כוח להתחיל לארגן חתונה. רק נושא הארגון, ההכנות והפחד שלו שאיזה רבי יביך אותו (הוא נורא ביישן) לפני הרבה אנשים מונע ממנו להציע נישואין. אני אישית חושבת שזו סיבה שתמיד תהיה אי שם (בכל מקרה צריך לארגן דברים מהסוג הזה, גם היום וגם בעוד כמה שנים) והוא מוכרח למצוא דרך לעקוף אותה. מה אתם ממליצים לי לעשות? כיצד להסביר לו את זה מבלי שזה ילחיץ אותו? אשמח לקבל כל סוג של חוות דעת.

 

[אוֹסי א]

אם זו הבעיה שלו,

אז למה אתם צריכים את כל הטקס, שמלווה בחשש של מבוכה מול אנשים וכאלה? למה לא לעשות את הטקס הפורמלי ברבנות (אני הייתי הולכת על נישואים אזרחיים בקפריסין, אבל לא יודעת אם זה הקטע שלכם) ואם אתם רוצים, לעשות אח"כ איזו מסיבה למשפחה ולחברים?

 

[smaj]

חתונה אזרחית

אני חושבת שחתונה אזרחית תוכל לבוא בחשבון למרות שזה יאכזב קצת את המשפחה שלי וזה נוגד לחלוטין את התמונה שתמיד דמיינתי לעצמי את החתונה שלי.(אני אוהבת את זה בדרך המסורתית והמקובלת ).אני חושבת שהוא ממילא ירצה משהו כזה כי הוא לא בעד מוסד הרבנות בכלל.האם כדאי לי להתפשר באמת לכיוון שלו או לחכות עד שיתאים לו ללכת בדרך שאני רוצה ולקחת בזה סיכון מסויים שזה אף פעם לא יתאים לו?

 

[אוֹסי א]

טוב, אני לא בטוחה שאני הבנאדם הנכון

לייעץ לך, אבל את צריכה לעשות מה שאת מרגישה. אם מאוד לא נראה לך טקס אזרחי וחשוב לך הקטע המסורתי, אל תעשי את זה. לי קשה להבין את זה כי כל מוסד הרבנות ממש לא מדבר אליי, אבל אני מבינה את זה שיש אנשים שכן בעניין. תזכרי שמדובר סה"כ בטקס, ושמה שחשוב זה החיים שלכם ביחד, שאתם אוהבים ושטוב לכם. זה באמת כ"כ משנה באיזו דרך הקשר שלכם ימוסד? בקיצור- תעשי מה שאת מרגישה, והעיקר- תתמקדי בדברים החשובים באמת. שיהיה במזל!

 

[smaj]

חתונה אזרחית

אני חושבת שחתונה אזרחית תוכל לבוא בחשבון למרות שזה יאכזב קצת את המשפחה שלי וזה נוגד לחלוטין את התמונה שתמיד דמיינתי לעצמי את החתונה שלי.(אני אוהבת את זה בדרך המסורתית והמקובלת ).אני חושבת שהוא ממילא ירצה משהו כזה כי הוא לא בעד מוסד הרבנות בכלל.האם כדאי לי להתפשר באמת לכיוון שלו או לחכות עד שיתאים לו ללכת בדרך שאני רוצה ולקחת בזה סיכון מסויים שזה אף פעם לא יתאים לו?

 

[dana2909]

לפני שמצלצלים בפעמונים

על פניו נראה לי שאת רוצה בחתונה יותר ממנו. את מוכנה להקריב ולהתפשר יותר ממנו, וזה משהו שאחר כך, בעוד כמה שנים קצת יציק לך. אני לא ממש מתמצאת בכל נושא החתונה-אזרחית רבנית. אבל, כמו שנאמר פה, אין מניע לעשות משהו קטן (אלא אם את ממש מפנטזת על חתונה עם 800 אורחים) אינטימי בלי יותר מדי בלאגנים. אבל משהו עדיין מציק לי. את ממש רוצה להתחתן והתרוץ שלו (ותסלחי לי, זה נשמע די תרוץ) שאין לו כוח לבלאגן. יש המון דרכים לעקוף את הבלאגן הזה, ולא חייבים להרים הפקת ענק בת 400 ניצבים. קודם כל אני חושבת שאת חייבת לברר אם הוא רוצה להתחתן, רק מה, יש בעיה, יש אנשים (לא, לא רק גברים) שממש נלחצים כשמעלים להם את המילה המפחידה שמקושרת לנו בראש ישירות עם לעולמי עולמים, נצח נצחים.. צריך להבין ממה בדיוק הוא נלחץ, אם זה המוסד כולו, או רק ענין של זמן ואולי להציב איזשהו גג כמו שנה שנתיים ארבע, מה שמתאים לכם. וחשוב שלא תתפשרי פה על יותר מדי. אל תתני לרצון העז שלך להתחתן לגרום לך לוותר על דברים שחשובים לך רק בשביל טבעת על האצבע, אחר כך זה יעיק עליך מאד.

 

[YeLLOw AnGeL]

דבר ראשון אל תלחצי עליו

אל תלחצי זה הכי חשוב, שהוא ירצה בזה מאוד מאוד כל פחד בעולם יעלם, תני לו זמן אני בטוחה שהוא יתגבר על הפחד בלי עזרה של אף אחד, זה משו שלו עם עצמו ואני לא חושבת שמישו צריך להתערב. ואם את רואה אחרי תקופה כלשהי שזה מתריד אותו אז תדברי איתו. תנסי להבין מה מפריע לו ולנסות להראות לו שבחתונות אחרות לא קרה כלום. וגם אם זה קורה זה חלק מהרגע, צריך להרגיש הכל ביום כזה... מקווה שעזרתי

 

[Dor K]

אוף..../images/Emo10.gif

חתונה לא חייבת להיות דבר מפואר. תזמינו לאיזה בית עם חצר או סלון גדול, כמה חברים, משפחה, ותעשו משהו צנוע ואינטימי שלא יצריך הרבה עבודה, ורעש וצילצולים. את יכולה להציע לו את זה, אולי זה פחות ילחיץ אותו, אם הוא באמת רוצה להתחתן. מזל טוב שיהיה בכל מקרה... <דור גם רוצה...>

 

[d u c k y]

אני חושבת שאת שואלת את האנשים הלא

נכונים... יש רק בן אדם אחד שיכול לענות על שאלותייך, והוא החתן לעתיד, כלומר החבר. באופן אישי אני חושב שהכי טוב יהיה לדבר איתו, ולא רק ברמיזות... את מתארת מע´ יחסים יפה ופתוחה ואיני רואה סיבה לא לשים את הקלפים על השולחן. אפשר לנהל שיחות כאלו גם ברוח טובה ובלי לחץ. אמרי לו שחשובה לך דעתו בנושא, ושביחד תגיעו לפיתרון. "הרבי שאולי יביך אותו", נשמע לי כמו תירוץ. לכן, לדעתי, עליי לברר איתו מה בדיוק הוא רוצה, ואולי לתת לו עוד קצת זמן...

 

[אפי היקרה]

לפי ההודעה הראשונה שלך,

ואני מקווה שהחבר שלך לא ממציא תירוץ (מקורי, אגב), נראה שהבעיה היא כולה פחד קהל מסוים משולב עם עצלנות כפייתית. שמוע שמעתי שארגון חתונה יכול בהחלט להיות אפילו משימה משעשעת ורבת טעימות, ואפשר בהחלט להפוך את זה למשהו פשוט. מספר הצעות לי אלייך, אבל נתחיל מהעיקרית. היות ואתם בכל זאת מדברים על זה בגלוי ויש כבר גישושים ראשונים לקראת החלטה גורפת, יש, לדעתי, מקום, לשים את הדברים על השולחן ולא לחכות להצעת נישואים מרגשת, דביקה וחסרת מקוריות. בסופו של דבר שניכם אינכם ילדים (למרות שידוע לי שגברים בני שלושים ואף יותר, למרות גילם, הינם אינפנטיליים בעליל) ושניכם בעקרון מעוניינים במיסוד הקשר. אז מדוע לא פשוט להחליט ביחד על הדרך הנכונה עבור שניכם? ישנה אפשרות להתחתן בצורה אזרחית משהו, בין אם בארץ ניכר או בטקס לא מחייב ורפורמי בארץ. לידיעתך, טקס רפורמי זהה לחלוטין לטקס המסורתי המוכר לך, כולל השטיקים של החופה, שבירת הכוס, קריאת הכתובה וסכום הגמלים שיגיעו לך במקרה של פרידה, וכל הטררם המוכר. ישנה כמובן אפשרות לבצע את הטקס הרשמי בנוכחות המשפחה הקרובה, ואז לערוך מסיבת רבת משתתפים ורבת צ´קים. יש המון דרכים, אבל לעניות דעתי, קודם כל תחליטו שאתם מבצעים את הצעד הראשוני, לפני שנכנסים לרשימת המוזמנים, מחיר השמלה, וכמה יהלומים יהיו על טבעת הנישואים. פשוט דברו על זה בפתיחות - אם באמת בכוונת שניכם להתחתן, עוד יהיו לכם הרבה נושאים עליהם תצטרכו לדבר בפתיחות המירבית, ויפה הפתיחות שעה אחת קודם. אנא עדכנינו למען נוכל לגבות עמלה מסך הכנסות החתונה.

 

[אוֹסי א]

מסכימה, ועוד-

חתונה היא דבר מקסים ומרגש, בלי קשר לאם היא גדולה או קטנה, מפוארת או צנועה, ´רבנית´ או אזרחית. אחותי שלי התחתנה לפני בערך שנה וחצי, בקפריסין, והיה פשוט מקסים. באיזה בית עיריה בכפר חמוד קרוב ללרנקה, עם ראש העיריה בתפקיד המחתן, באוירה חופשית כזאת. היינו רק שתי המשפחות הגרעיניות (ההורים שלה [שלי] ושלו, והאחים), וזה הספיק לגמרי. כמובן שהכל תלוי במה שהזוג רוצה, ואני חוזרת לדבר הראשון שאמרתי- תעשי מה שאת מרגישה, בד"כ זה יוצא הכי נכון.

 

[smaj]

תודה לעונים

אפי אוסי וכולם- נתתם לי כמה נקודות מבט חשובות על הנושא ואני מודה לכם. אני חושבת שלעת עתה אנסה לא להטריד את עצמי עם העניין וכשתמצא ההזדמנות הראוייה אדבר אתו בגלוי ואולי נגיע לאיזושהיא החלטה משותפת- הכי חשוב באמת שזה יהיה משהו ששנינו רוצים כי לא הייתי רוצה שלא אני ולא הוא נצטער אח"כ. (ובאמת נראה לי שאני אוכל לוותר על הפנטזיה של רבי וכדומה ולעשות משהו רפורמי). אני מסכימה אתך אפי שיש כאן עצלנות כפייתית שהיא מקור הבעיה וגם על זה יש מקום לדיון, אבל אחר(זה חלק מהחבילה שלי). אני לא חושבת שיש רצון להתחמק מחתונה כי הוא רציני בקשר אליי ואם הוא לא היה רוצה מיסוד קשר הוא כבר היה דוגרי אתי כשהוא היה רואה שזה מה שאני רוצה

 

[אפי היקרה]

זה באמת נושא לדיון אחר -

למה אנשים עושים את הטעות הפטאלית ומתחתנים, לעזאזל?

 

[זיו25]

איפה SHELYLAND ? היא המומחה!

הי, קחי אותו לשיחה רצינית, ונסי להבין האם חתונה זה הכיוון. אם הוא כל כך חושש מהארגון, אני מכיר מישהי שכל העבודה שלה הוא ... אירגון חתונות. את מגיעה למקום כ אורחת (!) ואין לך דאגות כלל. חשבתם על זה? בברכה, זיו.

 

[ליאן.]

אבל רגע....

למה להתחתן ?? מה הלחץ ??? מה החתונה תוכל לתת לך שחסר לך עכשיו ? מיסוד הקשר זו אשלייה שהרבה אנשים נשאבו לתוכה ונפלו, ונדמה שלעיתים זה מה שהורס קשרים רבים ולא תורם להם. חישבי על מה שיש לך וכמה שאת מאושרת כעת לפני שאת ממהרת לעשות שינוי בסטטוס הקיים. ממליצה על הספר ´היום המאושר בחיי או: למה אנחנו כל כך רוצות להתחתן´ של עפרה ריזנפלד לפני שאת עושה צעד פזיז למימוש רצון מלחיץ ואולי אף מיותר בשלב זה, או בכלל..

 

[אפי היקרה]

ולי דווקא נדמה

שלמרות שהיא מאושרת, כנראה שחסרה לה הגושפנקא הרשמית ההיא. לא נשמע לי שהיא פזיזה או שהיא רצה אל עבר הבלתי נודע, למרות שבהחלט יכול להיות שמבחינת בן זוגה זו ריצת אמוק לסוף החיים (צוחקת, צוחקת). ואגב, עפרה ריזנפלד לא כותבת בדרך כלל על אוכל? כשחושבים על זה, חתונה היא בעצם בליסה חסרת-הכר תוך צפייה באנשים מפזזים, שתויים ומחוסרי אי אילו מאות שקלים שנרשמו על הצ´ק מספר שעות לפני כן. לא?

 

[שירה דיווידסון]

מה, חתונות זה לא כיף?

שכן החתן, הכלה, ובני משפחתם הקרובה רק מחכים שהכל ייגמר כבר ומותשים מימים של אירגנים. האורחים, רק חושבים כל הזמן על הצ´קים הגדולים שנאלצו לרשום כי ´לא נעים´, אולם נהנים לרגעים ספורים מלרכל על דודה ציפי שלחתונה של הנכדה של משה הביאה רק 200 שקל והביאה את כל המשפחה. הילדים, הבין אם מדובר בזעטוטים של ממש או בנערות בנות 16, מדהימות להפליא ואוהבות אירועים חברתיים, יושבים משועממים בעוד הלחי שלהם עוברת מדודה לדודה ומאות אנשים לא ראו מעולם אומרים להם כמה טוב הם מכירים. עונג צרוף.

 

[זיו25]

זה מאוד תלוי...

בטיב המילוי. אנחנו שמחנו להתחתן, וגם שמחנו שעברנו את החתונה. בברכה, זיו.

 

[zimes]

אנחנו נהננו בחתונה

וזה עבר כ"כ מהר... אבל יותר נהננו מהלילה שאחרי: הזמנו את החברים הקרובים (20-30 איש) לצימר איתנו. העברנו ערב של שטויות, שירה בציבור, אוכל. כולם נשארו לישון, אז הם לא היו צריכים לדאוג לשתיה או ללצאת מוקדם ולנסוע הביתה, ולמחרת בבוקר קיבלנו ארוחת בוקר פיצוצית. מומלץ בחום!