בעיה בכמויות חלב
ילדתי לפני קצת יותר מחמישה שבועות בתחילה ההנקה הלכה טוב - הילד אכל וזה פשוט זרם בסביבות גיל שלושה שבועות היתה הקפיצה בגדילה וכנראה מעייפות שלי וחוסר סבלנות של הילד הוא התחיל לתפוס את השד בצורה שלפעמים קצת כאבה לי. זה הגיע למצב שיום אחרי כבר לא היתי מסוגלת להניק אותו מרב כאב, והיתי צריכה לתת לו השלמה של סימילק. הזמנתי יועצת הנקה שהגיעה יומיים אחרי וברגע שהיא הלכה לא הצלחתי לבצע את ההצמדה הנכונה כי היה כואב לי. היא הגיעה שוב כעבור כמה ימים והראתה לי שוב. הפעם זה היה יותר טוב אך היא אמרה שיש ירידה גדולה בחלב והציעה לי לקחת כדורי חילבה. לקחתי כדורים והתחלתי להניק שוב. לקחתי מהרופא מוטיליום לפני כשבוע ולקחתי 3 כדורים ביום. המצב כיום הוא שאני נותנת שד כל פעם שהילד רוצה לאכול אבל אני מרגישה שהוא מתרוקן תוך כמה דקות ספורות ואני חייבת להתחיל לעסות בחוזק תוך כדי על מנת שהילד לא ישתגע. לקראת הערב החלב ממש יורד ובלילה יש מצב שכבר אין ואני חייבת לתת בקבוק כי הילד לא נרגע. אני מפחדת לשאוב בין הנקות כי אז אני מגיעה להנקה עם שד עוד יותר ריק, וממילא בשאיבה לא ממש יוצא משהו. אני מבינה שכל שאיבה והנקה יוצרות עוד חלב אבל אני לא ממש רואה את זה בפועל. היה נדמה לי שעם המוטיליום שיש לי מעט יותר חלב אבל זה משתנה מרגע לרגע ומיום ליום: אחרי יום שבו הנקתי כמעט כל היום פרט לבקבוק אחד שנתתי עם תחליף היתי ממש אופטימית ואז ביום למחרת השדיים היו מרוקנים והייתי צריכה ללחוץ על מנת להוציא כל טיפה ובסוף גם היתי צריכה לתת 2 בקבוקים כי לא יצא חלב. אני מבולבלת. רגע אחד אני אופטימית ואחכ מיואשת. אתמול למשל פספסתי הנקה אחר הצהרים (נתנו בקבוק) וכששאבתי יצא לי 100 CC אבל אחרי זה כל ההנקות היו קשות ולא היה כמעט חלב. אני מפחדת שאוטוטו יגמר לי החלב ושאין שום דבר שאוכל לעשות. הרופא שלי אומר לי לא לתת שום תחליף אבל אין לי מספיק חלב וכשהילד צורח חצי שעה אני פשוט מאבדת סבלנות. מה אני יכולה לעשות? האם זה מאוחר מדי?
ילדתי לפני קצת יותר מחמישה שבועות בתחילה ההנקה הלכה טוב - הילד אכל וזה פשוט זרם בסביבות גיל שלושה שבועות היתה הקפיצה בגדילה וכנראה מעייפות שלי וחוסר סבלנות של הילד הוא התחיל לתפוס את השד בצורה שלפעמים קצת כאבה לי. זה הגיע למצב שיום אחרי כבר לא היתי מסוגלת להניק אותו מרב כאב, והיתי צריכה לתת לו השלמה של סימילק. הזמנתי יועצת הנקה שהגיעה יומיים אחרי וברגע שהיא הלכה לא הצלחתי לבצע את ההצמדה הנכונה כי היה כואב לי. היא הגיעה שוב כעבור כמה ימים והראתה לי שוב. הפעם זה היה יותר טוב אך היא אמרה שיש ירידה גדולה בחלב והציעה לי לקחת כדורי חילבה. לקחתי כדורים והתחלתי להניק שוב. לקחתי מהרופא מוטיליום לפני כשבוע ולקחתי 3 כדורים ביום. המצב כיום הוא שאני נותנת שד כל פעם שהילד רוצה לאכול אבל אני מרגישה שהוא מתרוקן תוך כמה דקות ספורות ואני חייבת להתחיל לעסות בחוזק תוך כדי על מנת שהילד לא ישתגע. לקראת הערב החלב ממש יורד ובלילה יש מצב שכבר אין ואני חייבת לתת בקבוק כי הילד לא נרגע. אני מפחדת לשאוב בין הנקות כי אז אני מגיעה להנקה עם שד עוד יותר ריק, וממילא בשאיבה לא ממש יוצא משהו. אני מבינה שכל שאיבה והנקה יוצרות עוד חלב אבל אני לא ממש רואה את זה בפועל. היה נדמה לי שעם המוטיליום שיש לי מעט יותר חלב אבל זה משתנה מרגע לרגע ומיום ליום: אחרי יום שבו הנקתי כמעט כל היום פרט לבקבוק אחד שנתתי עם תחליף היתי ממש אופטימית ואז ביום למחרת השדיים היו מרוקנים והייתי צריכה ללחוץ על מנת להוציא כל טיפה ובסוף גם היתי צריכה לתת 2 בקבוקים כי לא יצא חלב. אני מבולבלת. רגע אחד אני אופטימית ואחכ מיואשת. אתמול למשל פספסתי הנקה אחר הצהרים (נתנו בקבוק) וכששאבתי יצא לי 100 CC אבל אחרי זה כל ההנקות היו קשות ולא היה כמעט חלב. אני מפחדת שאוטוטו יגמר לי החלב ושאין שום דבר שאוכל לעשות. הרופא שלי אומר לי לא לתת שום תחליף אבל אין לי מספיק חלב וכשהילד צורח חצי שעה אני פשוט מאבדת סבלנות. מה אני יכולה לעשות? האם זה מאוחר מדי?