בעיה בזוגיות..
שלום,
אני בת 25 ויש לי חבר קרוב לשנה. עברנו לגור ביחד כשהיינו 8 חודשים.
יש האומרים שזה מוקדם מידי, אבל אולי ככה בודקים את הקשר יותר טוב..
העיניין הוא כזה - מאז שעברנו לגור ביחד המצב רע. שנינו אנשים מאוד עסוקים וזה לא עוזר.
התחושה שלי היא שאולי מהרגע שהוא "השיג" אותי הוא איבד עיניין, הפסיק לחזר, הפסיק להתרגש ממני..
אני יכולה להעיד שעד שעברנו לגור ביחד קיבלתי אהבה עצומה ממנו, הוא לא יכל להוריד ממני את הידיים.
ופתאום הכל השתנה, אני זאת שחושבת עליו כל היום ומחכה לראות אותו ולגעת בו - אבל אין שיתוף פעולה מהצד שלו..
הוא מדגיש כל מיני סיטואציות שבהן היה לבד והיה לו טוב - מן תחושה כזאת שהוא צריך ממני הרבה מרחק..
בהתחלה הרגשתי לפעמים מאוד מאושרת ולפעמים שהרשת ביטחון הזאת לא קיימת.
עכשיו המצב הידרדר, אני מאוד מבולבלת, מצד אחד שמחה כשהוא מחמיא לי ומראה עיניין אבל בו בזמן גם זוכרת לו את כל שאר הרגעים שלא...
אני אציין שהקשר המיני שלנו שואף לאפס, כך גם הקשר הרומנטי... אז מה נשאר בעצם? שותפים לדירה?
אני תוהה אם המצב הזה, שהוא היה מטורף עליי, עוד יכול לחזור...
אני תופסת ממנו הרבה מרחק, בתקווה שישוב אליי ואגלה שהכל היה בראש שלי
אבל בנתיים הזמן עובר, ונראה לי שהוא דיי מסופק מהמצב הקיים.. ואני לא.
אני לא רוצה להרגיש כאילו אני נשואה לו 10 שנים. כאילו זה לגיטימי שהדברים יהיו כך. אני יודעת שהם לא. הייתי בקשר של 5 שנים לפני כן וזה לא קרה.
אשמח לעצות :\
שלום,
אני בת 25 ויש לי חבר קרוב לשנה. עברנו לגור ביחד כשהיינו 8 חודשים.
יש האומרים שזה מוקדם מידי, אבל אולי ככה בודקים את הקשר יותר טוב..
העיניין הוא כזה - מאז שעברנו לגור ביחד המצב רע. שנינו אנשים מאוד עסוקים וזה לא עוזר.
התחושה שלי היא שאולי מהרגע שהוא "השיג" אותי הוא איבד עיניין, הפסיק לחזר, הפסיק להתרגש ממני..
אני יכולה להעיד שעד שעברנו לגור ביחד קיבלתי אהבה עצומה ממנו, הוא לא יכל להוריד ממני את הידיים.
ופתאום הכל השתנה, אני זאת שחושבת עליו כל היום ומחכה לראות אותו ולגעת בו - אבל אין שיתוף פעולה מהצד שלו..
הוא מדגיש כל מיני סיטואציות שבהן היה לבד והיה לו טוב - מן תחושה כזאת שהוא צריך ממני הרבה מרחק..
בהתחלה הרגשתי לפעמים מאוד מאושרת ולפעמים שהרשת ביטחון הזאת לא קיימת.
עכשיו המצב הידרדר, אני מאוד מבולבלת, מצד אחד שמחה כשהוא מחמיא לי ומראה עיניין אבל בו בזמן גם זוכרת לו את כל שאר הרגעים שלא...
אני אציין שהקשר המיני שלנו שואף לאפס, כך גם הקשר הרומנטי... אז מה נשאר בעצם? שותפים לדירה?
אני תוהה אם המצב הזה, שהוא היה מטורף עליי, עוד יכול לחזור...
אני תופסת ממנו הרבה מרחק, בתקווה שישוב אליי ואגלה שהכל היה בראש שלי
אבל בנתיים הזמן עובר, ונראה לי שהוא דיי מסופק מהמצב הקיים.. ואני לא.
אני לא רוצה להרגיש כאילו אני נשואה לו 10 שנים. כאילו זה לגיטימי שהדברים יהיו כך. אני יודעת שהם לא. הייתי בקשר של 5 שנים לפני כן וזה לא קרה.
אשמח לעצות :\
