בעוד חצי שעה

[giloni]

בעוד חצי שעה

עוד שעה של אגדות רוק

בואו

 

[giloni]

אתם כאן???

אני כבר מתחיל....

 

[ציףציף1000]

אני כאן

 

[ציףציף1000]

אלה פיצג'רלד, לוני דונגאן

לא ביחד, כמובן.

לוני דונגאן, נגן הסקיפל המוביל בגל ששטף את בריטניה בשנות החמישים, ואיפשר לצעירים לנגן "רוקנרול" באמצעות כלי בית מאולתרים.

 

[ציףציף1000]

ג'ון לנון, cold turkey

על הגמילה שלו מהרואין.

 

[ציףציף1000]

מיק רונסון

 

[ציףציף1000]

מימי וריצ'ארד פריניה, וג'ודי קולינס

הצמד פריניה הוא מעניין, אולי בגלל הקריירה הקצרה מאוד שלהם.

 

[Celluloid Hero]

מאזין

בינתיים מוזיקה מרגיעה לשעות בין ערביים. יש שיקראו לזה פיהוקונים..

 

[Celluloid Hero]

השכמה!!!

ג'יימס בראון

 

[Celluloid Hero]

ניל יאנג, אוהיו

תומר לא כאן. makes sense

 

[Celluloid Hero]

אמריקן טיון, פול סיימון

שיר חביב. אבל לא יותר מזה.

 

[Celluloid Hero]

יקי שולטתת

ככה מסיימים תוכנית חברים, תלמדו.

BLACK SABBATH

עם השיר הכי טוב מאלבום הכי טוב שלהם. עכשיו נראה אותכם מנחשים.

 

[sideshow]

אוי פספסתי היום

עושה רושם שהחמצתי תכנית מעולה

 

[arieltr]

בוא נבדוק אם כדאי בכלל שאני אתחיל לשלוח לוטו

"השיר הכי טוב מאלבום הכי טוב שלהם"

אז ככה:
- זו עלולה להיות הבחירה שלך.
- זו עלולה להיות הבחירה שלי.
- זו הייתה עלולה להיות הבחירה של יקי, אם הוא היה נמנע מלהשמיע את שלך.

עכשיו שתדע לך, לפני שאתה חוסף שאלו לא המספרים הזוכים, שאם אלה לא המספרים הזוכים אז השבועיים נופש של גל באיטליה מתרחקים אט אט בגללך.

 

[Celluloid Hero]

תגיד, אתה חזק בטוטו אוסטרלי?

אני שואל כי :

א. פגעת בול עם הניחוש הראשון שלך. שזה ממש לא בחירה צפויה במיוחד עבור יקי, אבל זה בדיוק מה שמדהים פה, hence, יקי שולטתת.

ב. פעם אחרונה שמילאתי טוטו ישראלי היו דווקא מלא הימורים על משחקים הליגה האוסטרלית בכדורגל. כן, לא ברוגבי, בכדורגל.

ג. אני חושד שאתה אוהב את NIB בגלל הסולואים המוטרפים של איומי שם, ואתה צודק לגמרי, הוא ,מה שנקרא , אאוט-קלפטונד קלפטון, וזה עוד עם אצבע אחת פחות..

 

[arieltr]

טוב אז היום לקחתי את ששת הראשונים של סאבאת'

לעשות review בעבודה.
וואלה פתאום נהיה כיף ללכת לעבודה....

אז ככה:

1. אני עדין חושב בדיוק כך.

2. יש להם כל כך הרבה - המון - שירים פשוט מעולים. ושירים מעולים שכל אחד הוא מאסטרפיס בפני עצמו.

3. NIB זו ליגה בפני עצמה. מהפתיחה המוזרה, קווירקית, עקומה, מסתורית אבל פנטסטית עם הסולו של גיזר (רק השם שלו מפחיד אותי, וזה עוד בלי להסתכל על תמונה שלו). ואז נכנס הריף האימתני של האיש האיום עלי אדמות - איומי - וזהו the work is done. מי שנשאר בחיים לאחר מזה כבר לא יצליח להשתחרר מהזוועות, האימה, וכל שאר התענוגות בחסות לוסיפר והרביעייה.

4. בניגוד לזפ, בהחלט יש להם אלבום מאסטרפיס. רק שמאוד קשה לי להחליט איזה מהם, כי יש יותר ממועמד אחד. וזה לא ציני ולא בצחוק.

5. הפחד והאימה מהרביעייה השחורה המופלאה הזו זו הסיבה היחידה שאני מוצא, אחרת אין לי שום הסבר איך זה שאין אפילו מאמר אחד על האלבומים המדהימים האלו. כי איזוטריה זה לא, וזה קאנון לא פחות מהביטלס הסוטנס זפלין או הפלוייד.

5. אני'לא מבין כלום בכדורגל, בטח שלא אוסטרלי, לא ידעתי אפילו שיש פה כדורגל. אני אנסה לוטו.

 

[Celluloid Hero]

אחד ההבדלים המשמעותיים

ביו זפלין לסבאת', הוא שבעוד זפלין הייתה רוב הזמן להקה של אוסף שירים, סבאת' הייתה כבר מההתחלה הרבה יותר מכוונת אלבומים. זאת גם אחת מהסיבות העיקריות ש 6 הראשונים שלהם מדהימים בעיני גם היום. הסיבה השניה היוא טוני איומי. ולגבי סעיף המאמרים- עניין תמוה בהחלט גם עבורי, ברצינות, למה לשמוע מוזיקה של אנשים שמכרו את הנשמה לשטן ,כשאפשר להאזין לשטן בכבודו ובעצמו?

 

[arieltr]

צלולייד, תשע על הבוקר

לקחתי איתי שישייה של דיפ פרפל הפעם , כי אין מה לעשות, זה פשוט התבקש כתוצאה מהתפתחויות השבוע הזה.
אחד מששת הראשונים הושמט והוחלף בסגול אחר...אז איך אתה בטוטו?

וואחד שבוע נסגור.

נראה עוד כמה שעות מה יהיו הרשמים הפעם...

 

[Celluloid Hero]

אני גרוע בזה..

אבל הייתי זורק את פיירבול בתמורה למייד אין ג'פאן, בלי לחשוב פעמיים

 

[arieltr]

לקחת, ולקחת בגדול

בול פגיעה.

מסתמן ששום דבר בדיעות שלי על האלבומים לא זז יותר מדי משנים קדמו.

1. Shades of Deep Purple - אלבום ענק, קלאסיקה סגולה אהובה מאוד. הקאבר ל-Help מהמם ואינני בטוח שאני לא מעדיף אותו על המקור. שירים מצויינים שמעל כולם לטעמי Prelude: Happiness/I'm So Glad מופלא, פשוט מופלא.

2. The Book of Taliesyn - אין מה לעשות, זה האלבום האהוב עלי של הפרפל. כל רצועה כאן זה בית ספר לנגינה, וטילים שמונחים היטב למטרה עם ראדאר אמנותי שמנווט אותם פצצות כל הדרך. צד א' שני שיאים אדירים Wring That Neck ו-Exposition. צד שני שלוש רצועות ארוכות מהממות, Anthem נוגע בגבהים שאפילו ההימלייה לא מגיע. אלבום אדיר. מאסטרפיס ענק.

3. Deep Purple - האלבום שסוגר את ההרכב האהוב עלי, ענק. כנראה גם מאסטרפיס, למרות ששומעים כבר את השינוי בצליל. הרצועה הכי מרגשת ופצצתית שלא תיגמר לעולם נמצאת כאן בשביל לסגור בצורה מושלמת את כל מה שההרכב הזה עשה נפלא.

4. Deep Purple in Rock - הרכב שני כרגיל פותח באלבום סוער עם הצרחן האולטימטיבי, מה לעשות אבל את פלנט כבר לא סופרים בסיפרה הזו. אצלי זה האלבום הטוב ביותר של ההרכב השני, עומד במרחק מילימטר ממאסטרפיס. פצצות של רצועות, חגיגה של בלקמור ולורד שמעל הכל האפיקהמטורף המוכר לכל עם הפתיחה המושאלת. ענק.

5. Fireball - לא חשבתי פעמיים.

6. Machine Head - עוד פצצה לפנים, לא שבאמת צריך עוד הוכחות ליכולת של בלקמור לורד פייס וגיליאן. קלאסיקה סגולה עם רצועת ה-air guitar האולטימטיבית Highway Star.

7. Made in Japan - כמו שכתבת צלולייד "בלי לחשוב פעמיים ". וכל מילה מיותרת. רק לשים במערכת (ולא במחשב המעפן) ובטח לא להקשיב לזה עם אוזניות. בחייאת ראבק זה פרפל לייב מ-72. ענק.

8. שלושת הראשונים היו ונשארו האהובים עלי. הרכב ראשון זה ההרכב הכי טוב שהיה להם מבחינתי, ואני מעדיף את רוד אוונס על גיליאן כמעט בכל יום. הטאץ' או הנופח האמנותי שקיים במידה מסויימת בעיבודים ובאלבומים האלה אני מעריך שעובד עלי שם גם כן לעומת ההמשך שזה נטו פצצות גרעיניות אחת אחרי השנייה לפנים.

שבוע מטורף בעבודה, אין מה לומר.