ימשיך כבודו...
בכוונה כתבתי שהם לא "בבעלות" המדינה אבל הם "באחריות" ההורים, כי ילדים אינם בבעלות של אף אחד. אך המדינה (שווייץ במקרה זה) מתנהגת כאילו שהם כן בבעלותה.
שוויץ מתנהגת כאילו הם באחריותה.וכפי שאבהיר בהמשך.
המדינה אחראית להגן על ילדים כמו שהיא אחראית להגן על מבוגרים. הורה לא יכול להתעלל בילדו למשל, כמו שהוא לא יכול להתעלל במבוגר. רק שבנוגע לילדים יש דרישה ליותר הגנה כי מטבע הדברים ילדים הם חסרי ישע. אבל מכאן ועד לומר שלמדינה יש אחריות לעצב את כל ילדי האזרחים בצלם ובדמות הרוב, הדרך רחוקה.
הדיון הזה לא יכול להתקיים ללא להכנס לכל שאלת המדינה\חופש הפרט\זכויות ומוסר.אבל בכל זאת.אני מניח שאתה מסכים שיש מדינות שחולקות עליך באיך מדינה צריכה להתנהל.והן בפירוש לא ליברליות מספיק לטעמך,נצטרך לוותר על הדיון באם הן צודקות אם לאו ולבדוק האם הפסיקה הזו,של ערכאה שיפוטית,עומדת לפחות בפרמטרים של המדינה הספציפית הזו.ברור שהיית יכול לנמק את התנגדותך מראש בטענה שאתה נגד חינוך ציבורי ונגד מיסוי וכל אחד שיעשה מה לבו חפץ ורק המדינה תדאג שההורים לא יכו את הילדים.לא עשית זאת בחכמה כי אתה מבין שמדובר במערכת קיימת. בתוך אותה מערכת שרוב מדינות המערב חיות על פיה האם ההחלטה הזו סבירה או לא.ברור שהיא לא נכונה להשקפת עולמך הקיצונית (לא בשלילה אלא במיקומה בסקאלת העמדות) אבל אתה אמור לשפוט אותה על פי ערכיה.
אני בהחלט רואה הבדל בין כפיה שלא להכות לבין אכיפה על חינוך, אבל הטענה שלי לא תלויה ועומדת בנושא חינוך כפוי. אני יכול להסכים לצורך הדיון שמותר למדינה לאכוף על הורה לחנך את ילדיו, ועדיין לא להסכים שמותר למדינה לעצב את הילדים כראות עיניה.
שוב,אל תאמר "לחנך" (למרות שאני בעד רגולציה על חינוך ורק באופן פרקטי אני מתנגד לה,ואין כאן מקום להאריך בזאת) אלא ללמד.ואין זו רק הערה סמנטית גרידא אלא היא טומנת בתוכה את נקודת המחלוקת ביני לבינך:אני טוען שלימוד הילד קרי,נתינת כלים ליכולתו להסתדר בעולמו,הוא שווה להתעללות בו.באותה מידה שמניעת לחם ממנו היום יחשב להתעללות כך מניעת לחם ממנו בעתיד יחשב לכזה.
גם אם נקבל לצורך הדיון שהמדינה חייבת להטיל על כל ילד 'מטען' מינימלי, בעיניי לדרוש מהילדה לעבור על דתה זה רחוק מלהיות 'מינימלי'. זו, אגב, אחת הבעיות בהטלת האחריות גם על המדינה - מי קובע מה זה 'מטען מינימלי'? לדידי, מטען מינמלי הוא: בראש ובראשונה ללמד את הילדים איך לחשוב, לפתח ולעודד את סקרנותם הטבעית, ללמד אותם מתמטיקה, מדעים מדוייקים, קריאה, כתיבה, ספרות טובה, היסטוריה, תזונה נכונה, פיננסים, איך להסתדר בחיים ואיך להסתדר עם בני אדם, ועוד כמה דברים כאלה. לדעתי א) רוב אם לא כל מערכות החינוך לא מעניקות את רוב הדברים ברשימה ואם כבר להפך, ב) שחיה מעורבת בכלל לא נכלל ברשימה. לכן גם אם נקבל את טענתך, היא לא תחזיק בנדו"ד.
ובהמשך לפיסקה הקודמת שרק הניחה את היסודות לחינוך חובה, הנהוג אגב בכל מדינות בעולם, הרי שכאן יש הסכמה מלאה בינינו.כל הרשימה שנתת מקובלת עלי.וחובת ספורט\שחיה בכלל.עכשיו, בגלל שמדינה טועה בפרט זה או אחר אין זה אומר שהיסוד אינו נכון. רק אחרי שקבלנו את ההנחות הקודמות שהן,חינוך חובה כאמצעי לחיי הילד והן כוללות תזונה נכונה ובריאות וכו' רק אז נוכל להוסיף וגם חיי חברה תקינים.וכדי להדגים את הטענה הזו אשתמש בדוגמא קיצונית מעט.מה יקרה אם ההורה מתעקש שילדו ישב מאחורה בכיתה לבוש בורוד עז וצבע אדום באפו.כך אתה גורם להרס הילד ולניתוקו מהחברה.אם אתה שולח לכיתה אתה אמור לדאוג כפי יכולתך לכך שהילדים ישחקו יחד שלא תהיה אפליה על רקע מיני או גזעי. אי השתתפות בשיעור שחיה, ברור מסמן את הילדות הללו. ומשכך הילדות חייבות להשתתף בשיעור,לא לשבת מאחורה (מהדרין..) לא להיות שונות.זה העיקרון עליו משותת בית הספר.אכן יש שאלה האם זה עומד בניגוד גמור לאמונת הילד וסביר אפילו לגרום לשונותו.שאלה טובה,בית המשפט טען שהערך החשוב הזה של החדרת הצניעות לילדות היום כדי שבהגיען לבגרות (טענת ההורים בניסוח זהה אך במילים משלי) לא תזנינה לא חשוב מספיק כדי לשנות את ערכי בית הספר.וכאן,ורק כאן,כשזה עומד במתחם הסבירות,וכפי שבית המשפט התבטא, אני טוען,אוקיי,רצונכם להתעקש? שילחו לבית ספר פרטי.
עכשיו אתם ההורים מתחילים להתבכיין,אתם מעונינים בלימוד לילדים-הם לא טענו שהמדינה טועה בכך,כמוך- אך אתם רוצים גם להנות ממנעמי החינוך ומתוספותיו ללא תשלום ושאני ושכני ישלמו את משוגותיכם מכיסנו.זה לא.דת ממומנת ולנטרית על ידי מי שחפץ בה
אם הבנתי נכון, לא ענית על טענתי בחלק השני, והיא: כשהממשלה דורשת דבר העומד בניגוד לדתו של ההורה, היא מציבה בפניו שתי אופציות גרועות: או לעבור על דתו, או לשלם כפליים על חינוך (פעם אחת דרך המיסים ופעם שניה לבית הספר הפרטי). בעיניי שלילי לגמרי להעמיד אזרח בפני אופציה כזו. חברה ולו סמי-חופשית חייבת לתת לאדם אופציה הוגנת, וזה אומר ש: או שישאיר את ילדו בבי"ס הציבורי ויכנע לתכתיבי בית הספר לגמרי, או שהממשלה תדאג לו לבי"ס חילופי שבו הוא לא חייב לעבור על דתו ולו ע"י מימון זהה למה שהיתה מוציאה על בי"ס אחר. אני לא מבקש מהממשלה שתדאג לו לערכים אקסטרה, אלא שלא תדרוש ממנו שיפגע בערכיו.
חושבני שעניתי לך על זה בהסכמה ברורה.חובת המדינה לממן את החלק היחסי של הלימוד לבית ספר פרטי.מה חסר בתשובה זו לא הבנתי.
תאר לך שבתי הספר הציבוריים בקנדה הגיעו למסקנה שחזיר מאד בריא לילדים, ולכן בכל בי"ס צריך לתת לילדים לאכול חזיר. האם יעלה על הדעת להציב הורים יהודים ומוסלמים מול דרישה כזו מבלי לתת להם אלטרנטיבה שאיננה כרוכה בפגיעה בדתם?? וגם במקרה כזה הרשויות יזמרו את הזמירות הידועות ש"זה הכל למען הילדים...".
כנ"ל.ולמרות שהדוגמא קיצונית,וזה בסדר,הרי שאני מסכים.ברור שצריך לעזור לו במציאת מסגרת מתאימה לו.לא לממן את הדת אבל את הלימוד בהחלט כן.
יש לא מעט מחקרים שמראים שבי"ס נפרדים עדיפים לבנות מאשר בי"ס מעורבים. לפי זה, אם טובת הילדים לנגד עיניי שווייץ, עליה להפריד בין המינים. אבל כמובן ששווייץ לא תעשה את זה, כי זה לא מתאים עם השקפתה בנוגע למינים, דבר המוכח שהטענה כלפי ההורים המוסלמים במקרה דנן אינה אלא אמתלא (אמת-לא). למה שיהיה מותר לרוב לאכוף את השקפתו על המיעוט? בעיניי זה בהחלט לא נכלל ב'מטען' ובטח שזה לא 'מינימלי'.
צודק חלקית (כי אני בעד כפיית השוויון כפי שרמזתי לעיל.אבל אני עונה לך בהתעלם מגישתי זו) אך אני פתרתי את התסבוכת הזו כדלעיל.ואגב,לגופם של מחקרים אלו אגיד דבר אחד:ללא ספק אם בתי הספר יחולקו לפי איכות התלמידים עוד יותר ייטב...ודי לחכימא ברמיזא.
|