בסוף...
לא רציתי הרבה... אולי מבט, חיוך וליטוף... כל כך קיוויתי למגע אחרון... אבל המחיר כבד מדי הוא אמר, והשאיר אותי קפואה. ככה זה, כשמגשימים משהו אחד, משלמים על דברים אחרים בדרך. כן, תמיד אמרו לי שאי אפשר לאכול מהעוגה ולהשאיר אותה שלמה, אבל לא ידעתי שהתחושה תהיה כזו עצובה. ככה זה כשהעצבות עוטפת אותך, והאכזבה כורכת זרועותיה סביב אמות הלב. רואה את התמונה הכללית ומבינה בראש, אבל מה הראש עוזר לי כאשר אני יודעת שבסוף...?!?
לא רציתי הרבה... אולי מבט, חיוך וליטוף... כל כך קיוויתי למגע אחרון... אבל המחיר כבד מדי הוא אמר, והשאיר אותי קפואה. ככה זה, כשמגשימים משהו אחד, משלמים על דברים אחרים בדרך. כן, תמיד אמרו לי שאי אפשר לאכול מהעוגה ולהשאיר אותה שלמה, אבל לא ידעתי שהתחושה תהיה כזו עצובה. ככה זה כשהעצבות עוטפת אותך, והאכזבה כורכת זרועותיה סביב אמות הלב. רואה את התמונה הכללית ומבינה בראש, אבל מה הראש עוזר לי כאשר אני יודעת שבסוף...?!?