בסוף כל קיץ
אני אורזת בצלופן סגול את המלאי שנאגר ונצבר ואין לי עוד צורך בו. דוחסת אותו, את המלאי, לקופסת נעליים קטנה ומשרבטת על הקופסא, בטוש אדום – סוף. בסוף כל קיץ, פותחת חלון, מרימה מבט אל העננים, שמציירים עבורי את המילה – התחלה, בטוש התכלת ששמור רק עבורה. בסוף כל קיץ, אני מכינה את עצמי לתחילת המסע, למסע הגדול להיות "אדם". לא אורזת תרמיל, משאירה אותו פנוי להתחלות חדשות. בסוף כל קיץ, זה בדיוק הזמן להתקלפות, להסרת עניבה חונקת, לשחרור כפתור לוחץ, לאוורור פעימות. אז, אם גם אתם מתכוונים לצאת למסע הגדול שלכם (וגם אם לא), שתהיה לכם ההתחלה הכי מבטיחה שיש. וקחו את החיים בביסים המתאימים לכם. שנה טובה
אני אורזת בצלופן סגול את המלאי שנאגר ונצבר ואין לי עוד צורך בו. דוחסת אותו, את המלאי, לקופסת נעליים קטנה ומשרבטת על הקופסא, בטוש אדום – סוף. בסוף כל קיץ, פותחת חלון, מרימה מבט אל העננים, שמציירים עבורי את המילה – התחלה, בטוש התכלת ששמור רק עבורה. בסוף כל קיץ, אני מכינה את עצמי לתחילת המסע, למסע הגדול להיות "אדם". לא אורזת תרמיל, משאירה אותו פנוי להתחלות חדשות. בסוף כל קיץ, זה בדיוק הזמן להתקלפות, להסרת עניבה חונקת, לשחרור כפתור לוחץ, לאוורור פעימות. אז, אם גם אתם מתכוונים לצאת למסע הגדול שלכם (וגם אם לא), שתהיה לכם ההתחלה הכי מבטיחה שיש. וקחו את החיים בביסים המתאימים לכם. שנה טובה