מור המאד שפוי ורגוע
New member
בסוף השיעור ../images/Emo13.gif
אני כותב את הדברים הבאים עם דמעות בעינים בהקדשה לכל האנשים היקרים הטובים והמוכשרים שכישרונם קצר מלהכניס אותם לבית ספר למשחק. אין לי שום כוונה לדבר בלשון הספד על יכולת המשחק שלי, ואין בי צל של ספק שעוד אכנס ללמוד, עברתי את השלבים הראשונים בכל מקום שרציתי, ובמרוצת התחרות נשלחתי למסלול המאורך של המכינות. אני עוד לא בן עשרים, ילד, רק אתמול צפיתי בפאור רינג'רס וכבר אני רוצה להתחרות במגרש של הגדולים? לא לא!...אני זקוק למכינה, ואמרו לי את זה בכל מקום, אני עוד לא, יש עוד שכבות שאני צריך לגרד, ויש תהליכים שאני עוד מוכרח לעבור אפילו אם נדמה שאת הכל כבר עשיתי, ואת הכל כבר עברתי... לא!... אני נולדת שחקן ולא אמלט מהגורל והיעוד שלי לעולם... לפני שנה כשמורה אחד אמר לי שאני לא אהפוך לשחקן אף פעם אף פעם- חלמתי חלום, ובחלום אני מנסה לברוח מהבמה שבה הבכתי את עצמי לכאורה, ובכל פעם שאני מנסה לברוח מבמת צוותא הקטנה שבה הופעתי, נפלתי שוב ושוב לבמות גדולות, לבמת הקאמרי, בית לסין, הבימה, במות בלונדון, ונשאבתי לאורות... החלום הזה יתגשם, לא חלום מבחינת תקווה זה לא שבקשתי את זה לעצמי... זה גורל וזה מילוי של גורל... כי כן! אני צעיר וכן אני מודה בזה וכן אני צריך להשתפשף... זה לא הסוף, זו רק ההתחלה, אומנם התחלה פחות קצרה אבל זו התחלה... אז אסים במחזור 2011 ולא ב2010 איזה הבדל, אצא בגיל עשרים וארבע ולא בגיל עשרים ושלוש... אז מה! אז מה! אני שחקן ולא אברח מהגורל שלי... וכל אחד שכאן שנכשל... לא נכשל... למד או למדה שיעור... (אין דבר כזה הצלחות וכשלונות כי אם- הצלחות ושיעורים), שידע לו שמי שנולד שחקן וזה הגורל שלו לא יתחמק מזה... לעולם... ונתראה כאן בעוד ארבע שנים!! אני סוגר את עונת האודישנים הראשונה, עשרה מונולוגים החלפתי בשנה הזו עם חמישה מורים עבדתי בשנה הזו... והיתי קרוב... מאד להכנס אבל... ננסה בשנה הבאה, בהצלחה לכולללללללנו!!!!!
אני כותב את הדברים הבאים עם דמעות בעינים בהקדשה לכל האנשים היקרים הטובים והמוכשרים שכישרונם קצר מלהכניס אותם לבית ספר למשחק. אין לי שום כוונה לדבר בלשון הספד על יכולת המשחק שלי, ואין בי צל של ספק שעוד אכנס ללמוד, עברתי את השלבים הראשונים בכל מקום שרציתי, ובמרוצת התחרות נשלחתי למסלול המאורך של המכינות. אני עוד לא בן עשרים, ילד, רק אתמול צפיתי בפאור רינג'רס וכבר אני רוצה להתחרות במגרש של הגדולים? לא לא!...אני זקוק למכינה, ואמרו לי את זה בכל מקום, אני עוד לא, יש עוד שכבות שאני צריך לגרד, ויש תהליכים שאני עוד מוכרח לעבור אפילו אם נדמה שאת הכל כבר עשיתי, ואת הכל כבר עברתי... לא!... אני נולדת שחקן ולא אמלט מהגורל והיעוד שלי לעולם... לפני שנה כשמורה אחד אמר לי שאני לא אהפוך לשחקן אף פעם אף פעם- חלמתי חלום, ובחלום אני מנסה לברוח מהבמה שבה הבכתי את עצמי לכאורה, ובכל פעם שאני מנסה לברוח מבמת צוותא הקטנה שבה הופעתי, נפלתי שוב ושוב לבמות גדולות, לבמת הקאמרי, בית לסין, הבימה, במות בלונדון, ונשאבתי לאורות... החלום הזה יתגשם, לא חלום מבחינת תקווה זה לא שבקשתי את זה לעצמי... זה גורל וזה מילוי של גורל... כי כן! אני צעיר וכן אני מודה בזה וכן אני צריך להשתפשף... זה לא הסוף, זו רק ההתחלה, אומנם התחלה פחות קצרה אבל זו התחלה... אז אסים במחזור 2011 ולא ב2010 איזה הבדל, אצא בגיל עשרים וארבע ולא בגיל עשרים ושלוש... אז מה! אז מה! אני שחקן ולא אברח מהגורל שלי... וכל אחד שכאן שנכשל... לא נכשל... למד או למדה שיעור... (אין דבר כזה הצלחות וכשלונות כי אם- הצלחות ושיעורים), שידע לו שמי שנולד שחקן וזה הגורל שלו לא יתחמק מזה... לעולם... ונתראה כאן בעוד ארבע שנים!! אני סוגר את עונת האודישנים הראשונה, עשרה מונולוגים החלפתי בשנה הזו עם חמישה מורים עבדתי בשנה הזו... והיתי קרוב... מאד להכנס אבל... ננסה בשנה הבאה, בהצלחה לכולללללללנו!!!!!
