בני מחמדי

בני מחמדי

לפני5 שנים כתבתי לכם וסיפרתי לכם על בני,אז הזדהתי בשם אחר,סיפרתי לכם כמה קשה לי איך המורים מזמינים אותי פעמיים בשבוע לבית הספר,הילד לא למד בעיות התנהגות קשות,פשוט היה לי שחור לא הבנתי מה נפל עלי,אף על פי שגם אני הייתי עם בעיות קשב וריכוז.אבל אצלו זה היה הרבה יותר קשה.אני לא אשכח שהמנהלת יום אחד הזמינה אותי ואמרה לי שהיא חוששת שממנו יצא רק עבריין,נלחמתי במערכת שרצתה לזרוק אותו נלחמתי כמו לביאה בכל מי שניסה לפגוע בו בקצור יצאתי למלחמה על זכותו של בני להיות אדם, תלמיד מן המניין,במשך השנים הללו לא נתתי לא בקביעות רטלין,אבל כשהוא הגיע לחטיבה הוא התחיל לקחת בצורה עקבית.לשמחתי הוא הגיע לבית ספר שכל כך הבין אותו ותמך בו והעלה לו את הבטחון העצמי וכל עזרה שהגיע ממשרד החינוך הוא הראשון שקיבל.היום בני מחמדי יקירי בכיתה י באספת ההורים שהייתי זלגו דמעות על לחיי.המורה קודם כל הקריא לי את ציוניו 100 באנגלית 100 מתמטיקה 90 בהסטוריה 85 לשון וכן הלאה וכן הלאה.לסיום הוא אמר לי אני מאחל לעצמי עוד הרבה תלמידים כמו בני אשר אם הייתי מחלק את המוטיבציה שלו הייתי יכול למלא שתי כתות.ובנוסף לכל איך הוא מכבד את מוריו וחבריו.יצאתי מאושרת בעננים אני מספרת כל זה כדי לעודד אותכם אני יודעת מה הרוב עוברות ויש תקווה ויש מהם אושר עילאי בסופו של דבר.
 

putmusicon

New member
תודה על השיתוף

מעלה דמעות אצלי גם. נותן הרבה סיפוק לדעת שהמלחמות שלנו הן לא לחינם. בהצלחה תמיד ורד
 

zivadina

New member
מאחלת לך לגדל ילד בטוח בעצמו ומאושר

אני מאמינה שעם הטיפול הנכון כל אחד יכול ללמוד לעקוף את הקשיים שלו. אגב, המחקר הוכיח (וגם הילדים שלי) שנטילה רצופה של ריטלין עוזרת בלימודים הרבה יותר מאשר נטילה אקראית. בנוסף לתרופה, סביבה תומכת ואוהדת חשובה מאוד כדי לתת לילד כוחות ואמונה בעצמו. שתמשיכו לקצור הצלחות!
 
אוי כמה שהסיפור מוכר. אצל הבן שלי

זה קרה ממש לא מזמן. אמנם הוא אין לו הפרעת קשב אבל הוא לקוי למידה. השנה מסיים ח' ובהצטיינות. כשהיה ביסודי הייתה לו מורה שפשוט חבל להתייחס אליה בקיצור בסוף ו' רשמה המלצה חמורה להעביר את הילד לחינוך מיוחד ללא התחשבות בהורים במיוחד באם שהיא חולת נפש. כמה ימים לפני תחילת הלימודים בחטיבה קיבלתי טלפון ונאמר לי כי ישנה שיחה עם מחנכת הכיתה. כשהגעתי לשיחה פשוט חשכו עיני. אכן קיבלו את ההמלצה אך במקום לשלוח את הילד לבית ספר לחינוך המיוחד החליטו לשים אותו בכיתה מקדמת (מה גם שלא יכלו לעשות ועדת השמה ללא ידעתי-כמה שידוע לי). אני לא הסכמתי בשום אופן. אמנם הילד לקוי למידה, ומקבל עזרה בבית אבל הוא מתפקד כמו כל ילד. ניסו לשכנע אותי בבית הספר ומה לא. אני אמרתי בפרוש או שמעבירים אותו כיתה עכשיו או שהוא לא הולך לבית הספר. אני מוכנה להגיע לאיפה שצריך הילד לא נכנס לכיתה מקדמת. והרי איך אפשר להכניס ילד לכיתה מקדמת כשממוצא הציונים שלו בסוף ו' היה 80. כל התעודה הייתה כמעט טוב וטוב מלבד מדעים שהיה חלש? גם עניין זה היה תמוהה אך בגלל המלצת המחנכת והמנהלת החליטו בחטיבה מה שהחליטו. אני עמדתי על שלי ולא ויתרתי ואכן הילד התחיל את השנה (בכיתה ז') בכיתה רגילה. הציונים שלו היו טובים ממש טובים והנה היום הוא כבר בכיתה ח'. כבר סוף השנה. ישנם הקבצות בחטיבה ובכל ההקבצות הכי טובות. כל הציונים שלו במבחנים לא פחות מ-85. אז כן צריך להילחם ולעמודעל שלך אחרת הילד ילך לאיבוד. ונשאלת השאלה למה המורים בוכים? למה יש התערבות יתר של ההורים? אכן אם מורים כאלה איך לא? מה היה קורה לילד אם הייתי מקשיבה להם למורים ועושה מה שהם אמרו? והכל התחיל בגלל מורה מטומטמת שכבר מזמן היה צריך להעיף וחבל לבזבז עוד מילים עליה.
 
בני מחמדי

במקרה שלנו פשוט בסוף החטיבה,פתחו בתיכון כיתה של 25 תלמידים עם כל מיני בעיות. קשב וריכוז, ליקוי למידה, וכדומה. הביאו מורים מבחוץ אשר ישבו עם התלמידים וחזרו איתם על חומר מכיתה ז.התנאי היה שמי שלא רוצה ללמוד עף מהכיתה כי יש תור של תלמידים שמעוניינים בשיטה החדשה.המורים בקשר שבועי עם ההורים,ילד שלא מגיע לבית הספר המורה מיד מתקשר מברר מה קורה, עושה שיחה מוטיבציה עם הילד מעודד תומך כל הזמן עם יד על הדופק אף פעם לא גוערים בילד תמיד זה מגיע עם הבנה תמיכה והקשבה.הילדים פשוט כל כך רוצים לרצות את המורים שזה לא יאומן,והשיטה גם מבססת על כל יום מבחן לבדוק את מידת ההצלחה,פעם בשבוע מבחן בקרה פעם בחודש מישהו ממשרד החינוך הגיע ועשה להם מבחןשמשרד החינוך בודקים אותו.רוב התלמידים הצליחו במבחנים שהמורים עשו להם כל יום, וזה מה שהעלה להם את הבטחון העצמי. כולם כבר ניגשו למבחני מגן באנגלית הסטוריה ומתמטיקה,אין אף נכשל בכיתה כולם עברו. השיטה הזאת פשוט מעולה והלוואי שמשרד החינוך יעביר אותה לכל הארץ בינתיים זו תוכנית נסיונית אבל מצליחה בגדול.התוכנית הזאת הצילה לי את הילד.ולהלן הציונים שכתבתי לכם וכן גם היחס לסביבה ולחברים ולמורים.
 
אני שמחה שבנך מצא את מקומו

במערכת החינוך. וטוב לו. ממה שאני למדתי ממערכת החינוך בארץ שתמיד צריך להיות הדופק על היד ולבדוק וראות מה קורה עם הילד. כל הכבוד את צריכה להיות גאה בילד והוא צריך להיות גאה בעצמו. חיזקי ואימצי
 

hagit1114

New member
בנושא בני מחמדי

אני קוראת את הפניה בנושא בני מחממדי ואני אובדת עצות בני בן 12 לוקח ריטלין מכתה א עכשיו הוא בכתה ה' ויש לי המון בעיות קשות איתו הוא סובל מחרדות לדעתי הילד ברמה של כתה ג' ויש לי הרגשה שהמערכת לא יודעת איך להמודד איתו וגם אני לא ביום שני קבעו לנו פגישה עם הפסיכולוגית של בית הספר ואני כבר לא יודעת מה לעשות יותר אנא תמליצו לי
 

zivadina

New member
בן 12

שאלה חשובה: האם שיניתם את המינון מאז כתה א'? הסבר: ריטלין לוקחים, בין היתר, לפי משקל גוף, ולפי משך ההשפעה הדרוש. ככל שהילד מתבגר, הוא עולה במשקל - וזה אומר מנה גדולה יותר, וגם צריך משך השפעה ארוך יותר בגלל התארכות יום הלימודים שלו. חרדות הן נושא לפסיכולוג קליני או פסיכיאטר, ולא בטוח שפסיכולוגית חינוכית בבית הספר תוכל לעזור לך בזה. אני מציעה לך לקחת את הילד לאבחון אצל פסיכיאטר שיבדוק את נושא החרדות ואת ההתאמה התרופתית (פסיכולוג לא מוסמך לדון בתרופות). מה דעתך?
 

ארידל

New member
| תודה על ששיתפת אותנו |בהצלחה

כיף לשמוע! הבן של רק בכתה ד' אבל אני מבינה שהכל פתוח, איך ידעת לבחור בית ספר שתומך ומבין כל כך את ילדינו?
 
למעלה