בני זוג

[דנטל]

בני זוג

נעדיף שיהיו גם כאלה שסובלים מבעיות שינה או לא? מצד אחד, נראה לי שהייתי מעדיפה מישהו שמבין את הסבל ואחד כזה שלא אקנא בו שהוא רק מניח את הראש על הכרית ונרדם (כמו שהיו עם בני הזוג שהיו לי). מצד שני, לחיות עם מישהו שגם סובל, עשוי להרוס גם את ההזדמנויות המעטות שכן מצליחים לישון בהן טוב.

 

[ורד302]

אכן שאלה קשה

אבל בינתיים אני לא מוצאת לא את זה ולא את זה...

 

[דנטל]

לא מחפשת

אבל פתאם תהיתי לגבי ההעדפות שלי אם הייתי מחפשת ולא יודעת מה עדיף.

 

[ToryMaster]

המממ

אני חושבת שהייתי מעדיפה מישהו שלא סובל מהבעיה. אין דבר שמרדים אותי יותר מלהתרכבל עם מישהו.

 

[דנטל]

מה? איך אפשר לישון ככה?

לא מסוגלת לישון כשנוגעים בי. בני הזוג שלי ידעו שאין אצלי דבר כזה לישון מחובקים. הנסיון גם לימד אותם שאני לא סתם אומרת, אני באמת לא יכולה לישון כשמשהו נוגע בי חוץ מחתולים.

 

[ורד302]

גם אני לא מסוגלת לישון מחובקת

מתחבקים לפני... ואחר-כך הולכים לישון. אצלי זה לא הולך ביחד.

 

[ר פ א ל ה]

אוי ואבוי

עוד אחד כמוני! הרגע הזה, המומנטום של הנה הנה אני נרדמת! הוא כל כך רגיש! אם היה מישהו בא ומקלקל לי את זה בדיבור או סתם בהסתובבות במיטה הייה מתעופף לו המומנטום....ואיזה עצביםםםם היו מגיעים בעקבות זאת!

 

[דנטל]

קשה לי לבחור מה עדיף

כל כך מבינה את מה שאת כותבת, אבל חויתי תסכולים אדירים מהאופציה השניה. טוב, נו, בינתיים אני לבד (בחרתי בכך בלי שום קשר לנדודי השינה) וזה כנראה הכי טוב בשבילי.

 

[°•° רומי °•°]

קשה.. קשה.. ../images/Emo8.gif

בן זוגי היקר רק מניח את הראש.. ונרדם.. מצד אחד אני מקנאה.. מצד שני - משעמם לי לבד.. ובאסה להיות בשקט בשקט שלא יתעורר

 

[דנטל]

נדמה לי

שלפעמים הייתי מוציאה עליהם עצבים רק בגלל הקנאה הזו. לפעמים אפילו רציתי להעיר אותם מרוב שקנאתי. זוכרת את עצמי מסתכלת עליהם ישנים ובא לי להביא להם סטירה. זה היה יוצר אצלי מין תחושת שנאה באותם רגעים. הייתי שונאת אותם על זה שהם בשניה נרדמו ולי יש עוד איזה שעתיים של לבהות בקירות. אני נזכרת בזה ומתעצבנת. אבל שיהיה מישהו כמוני? לא נראה לי שזה רעיון טוב.

 

[°•° רומי °•°]

מסכימה איתך..

אצלי העצבים מגיעים רק כשרבים או מתווכחים תוך שנייה הוא ישן ואני אוכל את עצמי ברגעים כאלה אני יכולה לאבד שליטה..