בני הקט

[מוצליש]

בני הקט

שלום שמי מאיה ואני אמא לתינוק בן 10 חודשים. אני עובדת רוב היום (עד השעה 17:30) ולכשאני חוזרת מהעבודה אני עובדת גם בבית, מכבסת, מנקה, מגהצת, מבשלת, מטפלת בתינוק וכו' רובכם בטח מכירות את ההרגשה... לצערי כל הזמן אני חושבת שאני לא טובה מספיק לילד שלי, כל פעם שהוא בוכה יש לי רגשות אשם "אני לא משחקת איתו מספיק" אני לא שרה לו מספיק" "אני לא אמא טובה", אני מרגישה רע שאני לא מקדישה מספיק זמן לבני היקר... בעלי עוזר לי לפעמים בנקיון הבית הוא עובד כל יום עד השעה 8 בערב למה אני מרגישה כך? האם גם אתן הרגשתן את אותה ההרגשה ? האם אני לא אמא מספיק טובה ?

 

[פשושית69]

באתי לתת לך חיזוק...

זה בסדר גמור להרגיש מה שאת מרגישה. כולנו כאימהות, אני משערת, מרגישות שאנחנו צריכות להשקיע יותר ואין לנו את הזמן. ואז יש הרגשת תיסכול. אבל אני מציעה לך להסתכל על החצי המלא של הכוס. הרי להפסיק לעבוד, לא תפסיקי, לכן, אפילו השעות המעטות שאת עם תינוקך תעניקי לו את החום, תשומת הלב וכל שאת רוצה בשעות שהוא ער ודחי את הטיפול בבית לשעות שהוא נירדם. כך לפחות תרגישי שיש לך בכל זאת שעות איכות עימו, ולמרות שהן מעטות הן איכותיות. מקווה שעזרתי.

 

[אמא של פיצקולית]

גם מחזקת וגם מציעה

נראה לי שאת מציירת את התחושות של רבות וטובות. הצעה (לא יודעת אם פרקטי לך) - אולי לנסות לדחות את עבודות הבית והמטלות לאחר ההרדמות? לנסות לא להקדיש את שעות אחר הצהריים המועטות שיש לך איתו בניקיונות ובישולים, אלא באמת בלהיות איתו. אם אי אפשר כל יום - אולי תחליטי שפעמיים-שלוש בשבוע, את מקדישה רק לו את אחר הצהריים. תצאי מהבית, שלא יעמוד בפניך הפיתוי (מי ישמע ) לנקות ולסדר.

 

[DKDaniel]

את צודקת אמא של פיצקולית

איך לא חשבתי על זה... אבל יש בעיה אחת, הבן שלי לא אוהב לישון .... מי ישמע נכון סך הכל נקיונות את צודקת תודה רבה

 

[DKDaniel]

תודה פשושית

תודה רבה על החיזוק פשושית - התחברתי לתפוז סוף סוף אוכל לקבל פה עיצות טובות

 

[פשושית69]

באתי לתת לך חיזוק...

זה בסדר להרגיש מה שאת מרגישה. אני משערת שרוב האימהות מרגישות שאין להן מספיק זמן להעניק לילדיהן את מה שהן היו באמת רוצות להעניק. וזה באמת מתסכל. אבל אני מציעה לך להסתכל על החצי המלא של הכוס, כי הרי להפסיק לעבוד - לא תפסיקי, ולכן, בשעות שאת איתו והוא ער תעניקי לו את כל תשומת הלב האפשרית, תשחקי איתו, תשירי לו ותעשי כל מה שעולה על רוחך וניראה לך שיימצה את ההשקעה האימהית מבחינתך. ואת מטלות הבית תידחי לזמן שהוא יישן. ולא יקרה כלום אם הבית יוזנח קצת. גם לך מגיע בכל זאת לנוח ולחדש כוחות אחרי יום עבודה (בשתי משמרות...).

 

[DKDaniel]

בני

כשילדתי לא התחברתי לבני הקט , עברתי מחשבות אובדניות , קיבלתי טיפול תרופתי וגם טיפול פסיכיאטרי, אבל למזלי הטוב, הכל מאחורי, הסיוט שעברתי הוא גדול ואין לי ממש חשק להקליד פה את כל מה שעברתי כי היום אני ממש במקום אחר ומאושרת... היום אני במצב הרבה יותר טוב ואחרי 9 חודשים אני סוף סוף מרגישה שאני מתחברת לתינוק המדהים שלי... נכון כמו שכתבתם כולנו מרגישות שאנחנו לא מספיק טובות לילדינו הקט... אני ממש לפעמים מביטה בו ואומרת "אוי איזה אמא חרא יש לך, לא מספיק איתך, לא מספיק מקדישה לך, והוא מחייך אלי".... הדבר הכי גרוע שקרה לי אתמול הוא שבאתי לאסוף אותו מהמטפלת ואבוי הוא לא התייחס אלי בכלל כאילו אני זרה... נעלבתי עד עמקי נשמתי, מדוע לא זיהה אותי ? האם אני עד כדי כך אמא גרועה ? האם קרה לכם מקרה דומה ? תודה

 

[פץ ולולי]

מסכימה עם ההמלצה של קודמתי- לצאת מהבית

אני גם עובדת מהבית, ככה שבכלל לפעמים קשה לי להפריד בין הזמן שלי עם הילד לבין העבודה ו/או עבודות הבית. אז באמת תכננתי מראש ימים/שעות שאותן אני מקדישה רק לו, ואם אני מרגישה פתאום שאני מתחילה לפזול לעבר העבודה או הניקיונות/בישולים, אני פשוט יוזמת יציאה איתו מהבית לבילוי משותף. בנוסף, עוד רעיון, אם יש אפשרות כלכלית (לנו לצערי אין)- לשכור עוזרת לאיזה פעם בשבוע שלפחות תוריד חלק מהמטלות מהראש שלך. אבל הכי חשוב זה לזכור שהכל זה עניין של סדר עדיפויות- לא נורא אם הבית יהיה קצת פחות נקי או אם לא יהיו שניצלים טריים כל יום ותאכלו במקום זה משהו מהפריזר. אף אחד/אחת לא מסוגל להתפצל לכ"כ הרבה דברים, ואם כרגע את מרגישה שהילד זקוק לך ואת רוצה להיות איתו יותר- תרפי קצת משאר "המחויבויות". גם אני הטרפתיח את עצמי במירוץ בלתי פוסק אחרי הזנב של אצלי ופללתי ליממה בת 28 שעת לפחות ובסוף תמיד מצאתי את עצמי מאוכזבת מעצמי- עד שהרפיתי. היום אני מתאמצת רק אחת לחודש בערך כשבאים אורחים ואז אני מדגימה עד כמה אני "מוכשרת" והבית מבריק, המקרר מלא והילד מגרגר מאושר. בכל שאר הזמן- עושה רק מה שהכרחי ומה שאני מרגישה בלב שנכון. ספר מצוין בהקשר זה שגם לימד אותי המון- "אשת חיל" מאת ליהיא לפיד. ממליצה בחום!

 

[puxa]

אולי תשתפי אותו?

אם הוא כבר עומד, אז את יכולה להעמיד אותו לידך כשאת חותכת או מכינה דברים לבישול, או אולי להושיב בכסא אוכל לידך ולשתף אותו. גם בזמן שמכבסים או תולים אפשר לשיר ולדבר, גם להיות איתו וגם לסדר ולנקות. מה הוא בד"כ עושה בזמן שאת מנקה?

 

[אמאוהבת2]

../images/Emo24.gif

את אמא נהדרת! את עובדת לפרנסתו, את דואגת לבית נקי ומזון טרי ואת מרגישה שאת לא מקדישה לו מספיק זמן כי את רוצה לתת יותר לדעתי את אם השנה...(אני מדברת ברצינות) יש אולי אפשרות לבקש בעבודה לצאת יום אחד מוקדם? (ואולי להשלים שעות ביום אחר?) תנסי לפנות את כל השישי שבת רק לבילויים עם הקטנצ'יק

 

[lilend]

כשתחושות כאלו עולות כדאי לעשות "הפסקת נשימה"

לסדר מחדש את הפעילויות ולשנות תפיסה. גם אני חייתי בתחושה שאני לא נמצאת מספיק זמן עם בתי, אז שיניתי מה שיכולתי. באותה תקופה לא עלה בידי לשנות את שעות העבודה שלי, אבל כן שיניתי את ההתנהלות בבית. מהרגע שהגעתי הביתה הייתי כל כולי איתה! המשמעות של זה היא שצריך לשנות פאזה מבחינת ההתייחסות לניהול הבית - חלק מדברים מסדרים אחרי שהקטנים הולכים לישון או בבוקר לפני שקמים, חלק מהדברים נדחים לסופ"ש והסדר בבית אכן נפגע, אבל משהו חשוב בהרבה נשמר וזה הקשר עם הילד בשנים הכי קריטיות.