שתי הארות:
אני גם לא מרגישה בנוח עם סידורי השינה שלכם. נשמע לי לא סביר שהילד ישן עם אמא והאבא ישן בחדר הילדים במיטת הילד. זה אולי סידור שיתכן עם תינוק מאד קטן, כאשר משהו בלינה משפחתית לא נוח לאב, אבל עם ילד בן 3.5 זה נשמע לי לא סביר, שהאב צריך "לגלות" כל פעם לחדר הילדים, ושזה הסידור הקבוע. למען האמת, אני חושבת שבאמת קשה מאד להסביר לילד, שבמשך 3.5 שנים התרגל כבר שזה המצב, ובעיניו זה הסידור הטבעי והנכון, שבדרך כלל זה לא כך, שאת ואבא גם רוצים לישון יחד. לכן אני חושבת שחשוב שתחליטו מה סידורי השינה שהייתם רוצים לראות אצלכם במשפחה (ואני מבינה שבקרוב מצטרפת אליכם עוד תינוקת, כך שכדאי לנסות לחשוב על משהו שיתאים למשפחה המורחבת), ואז לראות איך מתארגנים כך שהמעבר יהיה נוח ביותר לכולם (ונשמח לחשוב על זה יחד איתך, אם תרצי). לגבי הגבולות - את מספרת שיש לך ילד מאד טוב, ממושמע ונוח. את יודעת מה? גם הילדים שלי כאלה, לכן אני מאד מבינה את מה שאת אומרת בעניין הגבולות. אבל אני אגיד לך מה דעתי - אם הילדים נוחים, ונעים לך לחיות איתם - כנראה שהכללים בבית שלכם מתאימים לכולכם ומקויימים על ידי כולכם. לא חייבים לשים גבולות רק כי "צריך". הוא כנראה מקבל מסרים מאד ברורים לגבי כללי הבית, וכנראה משתלב בהם בטבעיות, ואין שום צורך לחשוב במיוחד על המקומות שבהם אפשר "לשים גבולות" כי אמרו לנו שילדים צריכים גבולות. כנראה יש ילדים שמסתדרים מצויין עם הגבולות שכבר נמצאים שם בכל מקרה, ולא צריכים שישימו להם גבולות מיוחדים. אם את מרגישה שהכל את עושה בשבילו, ונראה לך שיש דברים נוספים שהוא יכול לעשות לבד, פשוט תתחילי להציע לו. תראי באלו תחומים נוח לו לקחת עצמאות, והוא עושה את זה בשמחה, ובאלו תחומים הוא מעדיף את עזרתך, ואם זה בסדר מבחינתך - פשוט חכי בסבלנות עד שהוא ירצה יותר עצמאות גם בדברים האלה. יש דברים קטנים שאפשר להתחיל מהם כמו לבחור בגדים לגן או לשים את הבגדים המלוכלכים בסל הכביסה או להסתבן/לחפוף ראש לבד. אפשר לבקש עזרה בעבודות בית קלות (אצלי הם מאד שמחים לעזור) כמו עריכת שולחן ופינוי מהשולחן אחרי האוכל, כמו שטיפת כלים (מפלסטיק בינתיים), כמו קיפול כביסה וכו'.