בני בן שלוש וחצי

מריאל1

New member
בני בן שלוש וחצי

ורציתי להתייעץ בכמה שאלות לגביו. 1. באיזה גיל ילדים מתלבשים לבד? והאם אני צריכה לדרוש זאת ממנו? 2. איך מעבירים אותו למיטה משלו בחדר משלו בניגוד לרצונו? 3. והאם זה נחוץ לפיתוח העצמאות שלו. 4. בעוד 4 חודשים תיוולד לו אחות, איך מכינים אותו לבואה?
 

הילהל

New member
וואו - המון שאלות

נשמע לי שאתם קצת לחוצים מכך שעוד מעט הוא יהיה בן בכור, ורוצים "להריץ" קדימה את תהליך העצמאות שלו. וזה דווקא חשוב שלמרות שהוא אוטוטו יהיה "הגדול" בבעת, תבינו שהוא למעשה עדיין די קטן, ותתנו לו גם חופש ומרחב להיות הילד הקטן שהוא. לגבי לבוש - הבן שלי (בן שלוש) מצליח ללבוש רק חלק מהביגוד (תחתונים ומכנסיים, גרביים, סנדלים) חולצה ממש קשה לו לבד וגם נעליים. אני לא דורשת ממנו להתלבש. אני משבחת אותו על מה שכן מצליח לו, ולאט לאט עוברת מהלבשה ממש לסיוע בהלבשה (למשל - מחזיקה את החולה בזמן שהוא מכניס פנימה ראש וידיים, ולא מלבישה אותה עליו). לגבי העברה למיטה - קצת קשה לי עם "בניגוד לרצונו". אולי צריך לחשוב איך מציגים את העניין כך שירצה לעבור למיטה שלו שבחדרו? ועכשיו יהיה זמן ממש טוב - לפני שזה יתקשר ללידה. איך? כבר יתנו לך חכמות ממני את התשובות, ואני אשמח ללמוד גם. אני די בטוחה, דרך אגב, שאין קשר בין לינה משפחתית לבין חוסר עצמאות.
 
זו רק דעתי../images/Emo70.gif ויצא ארוך

אני חושבת שכל השאלות תשובה אחת. את צריכה לתת לו הזדמנות הוא יראה לך מה הוא יכול לעשות. למה הכוונה? אם תניחי את הבגדים בהישג ידו ולא תמהרי להלביש יכול להיות שהוא ינסה. לעומת זאת אם תאיצי בו הוא עשוי להתעקש שלא. ןאם את ממהרת וצריכה להלביש, הוא יודע שתעשי זאת. לכן אם חשוב לך שיפתח עצמאות בנושאים הקשורים בו תני לו את הזמן. לדוגמא : "קח חולצה מהארון," לקח "יופי חמוד עכשיו תלבש אותה עד שאני אסיים ל..." " אני לא יודע" בוא נראה איך אתה לא יודע, כן תכניס את הרגל: יופי"... וכן הלאה. תוך זמן קצר תראי שיעשה חלק מהדברים בעצמו, ןחלק בעזרתך. גיל 3.5 איננו מופלג. לגבי השינה המשותפת, ביום שבאמת תחליטי להפסיק הוא יקלוט את המסר. כל עוד זה לא מפריע לך מספיק, למה להפסיק? אין קשר לעצמאות שלו. פשוט נעים לו והוא רגיל ומרגיש בטוח שם. כשתחליטי, הכיני לעצמך מספיק עיסוקים סביב החדר שלו ובחדר כדי שירגיש בטוח עד שירדם. לדוגמא: קפלי כביסה. אני חושבת שעייין האחות צריך לבוא אחרי המעבר לחדר ולא זה יקשה עליו יותר. אם צתוך חשש שהיא עומדת לקחת את מקומו בחדרך, ואם מתוך חשש שכבר לא יאהבו אותו. בטוח שיש כבר שרשורים בנושא
 

לאה_מ

New member
כמה מעברים בבת אחת...

העצה הכי טובה שאני יכולה לתת לך (ותשמרי אותה לקריאה חוזרת אחרי שהתינוקת תיוולד) היא, שהבן שלך הוא רק בן 3.5. כמעט תינוק בעצמו. תזכרי את זה, כי כשהתינוקת תיוולד הפרופורציות שלך ישתנו בין לילה, ולפעמים אנחנו שוכחים שהקטנים שלנו הם עדיין קטנים, ומצפים מהם פתאום להתנהג "כמו גדולים" (שהמשמעות המצופה של זה היא להדחיק את הרגשות שלהם...
). לגבי ההתלבשות לבד - הבן שלי יהיה בן 4 החודש, והוא עדיין זקוק לעזרה בהתלבשות. זה עניין מאד אישי - יש ילדים שמאד רוצים עצמאות בתחום הזה ומתלבשים לבד בגיל צעיר יחסית, ויש כאלה שמוצאים את העצמאות שלהם בתחומים אחרים. אם זה מאד חשוב לך - נראה לי שקיבלת עצות מצויינות מרוחלה בעניין הזה. אני אישית לא הייתי מתעקשת בנושא ההתלבשות לבד - לי לא מפריע לעזור לו ללבוש חולצה ומכנסיים, ואין לי שום ספק שלכתה א' הוא כבר יתלבש לבד - אז מתישהו באמצע השינוי הזה יקרה. לכן, לדעתי, אין שום טעם לדרוש מילד בן 3.5 להתלבש לבד. שימי לב, שהוא כנראה לא ממש צריך שתלבישי אותו, אלא יותר עזרה (להחזיק את החולצה והמכנסיים, לעזור בהנחה הנכונה של הסנדלים וכו') - אז את יכולה לנסות לשחק עם המינון של העזרה שאת מציעה, ולראות באיזו מידה הוא פתוח לקחת את העצמאות שלו בנושא הזה. שוב, אני אישית לא הייתי לוחצת אם הוא לא היה מגלה עניין. לגבי העברה למיטה משלו - למה בניגוד לרצונו? את יכולה לספר איפה הוא ישן היום, ולמה אתם רוצים להעביר אותו? ולגבי הכנה לאחות - שאלת את שאלת מליון הדולר
. אני לא יודעת איך מכינים - ספרים בנושא הזה לא ממש אהובים עלי. אני חושבת שמדברים איתו על זה - גם על הדברים הטובים (כמה היא תאהב אותו, ואיך הוא יוכל לשחק איתה כשהיא קצת תגדל, ולהסיע אותה בעגלה וכו'), גם על הדברים הקשים יותר (היא לא תדע לדבר, ותבכה ואנחנו נצטרך לנסות להבין מה היא רוצה), ובעיקר - לנסות לתאר לו דברים שאולי לנו הם מובנים מאליהם, אבל הוא לא בטוח יודע אותם - למשל, איפה היא תישן, שהיא תבכה, שיצטרכו להחזיק אותה על הידיים כי היא לא יודעת ללכת, שהיא תינק - על כל דבר כזה הייתי מספרת לו גם איך הוא היה בתור תינוק ומה אני עשיתי איתו. אפשר גם בהחלט להתבונן באלבום שלו מהתקופה הזו. ונזכרתי בספר מקסים של דויד גרוסמן, שלא מדבר על לפני הלידה, אלא דוקא על גילאים קצת יותר מבוגרים, אבל לדעתי הוא נפלא - "השפה המיוחדת של אורי" - אז אני ממליצה בחום.
 

מריאל1

New member
תודה על העצות.

מה שגורם לי לחשוב על כל השינויים הללו הוא שאני מרגישה שאני לא דורשת ממנו שום עצמאות, בלילה הוא ישן איתי ובעלי במיטה שלו בחדר ליד, כי ככה היה עד גיל שנתיים וחצי כשהוא נגמל מיניקה ומאז כמה פעמים ניסיתי להעביר אותו, כלומר לדבר איתו על זה והוא אמר שהוא לא רוצה בשום אופן, הוא רוצה לישון איתי,( אולי הסדרי השינה גם מבלבלים אותו). זה לא כל כך עקרוני לי לכן לא רוצה שהוא יבכה והמעבר יהיה באווירה לא טובה. בנוסף לזה הוא לא מתלבש לבד, כלומר אני מחזיקה את הבגד והוא נכנס עליו, סנדלים הוא כן נועל לבד, אני מרגישה שאני לא מציבה מספיק גבולות ודרישות כלפיו והאמת שאני לא כלכך יודעת איזה גבולות להציב כי הוא כל כך טוב, ממושמע, ונח. לאסוף צעצועים הוא מוכן רק ביחד איתי. אבל באופן כללי אני מרגישה שהכל אני עושה בשבילו. יצא קצת מבובל. אני מרגישה שאולי צריך לעשות איזה סדר בבית וזה כולל שינוי הסדרי השינה, והצבת גבולות כדי לגרום לו להיות יותר עצמאי???? אני מקווה שמישהו הבין אותי, ותודה על העצות.
 

לאה_מ

New member
שתי הארות:

אני גם לא מרגישה בנוח עם סידורי השינה שלכם. נשמע לי לא סביר שהילד ישן עם אמא והאבא ישן בחדר הילדים במיטת הילד. זה אולי סידור שיתכן עם תינוק מאד קטן, כאשר משהו בלינה משפחתית לא נוח לאב, אבל עם ילד בן 3.5 זה נשמע לי לא סביר, שהאב צריך "לגלות" כל פעם לחדר הילדים, ושזה הסידור הקבוע. למען האמת, אני חושבת שבאמת קשה מאד להסביר לילד, שבמשך 3.5 שנים התרגל כבר שזה המצב, ובעיניו זה הסידור הטבעי והנכון, שבדרך כלל זה לא כך, שאת ואבא גם רוצים לישון יחד. לכן אני חושבת שחשוב שתחליטו מה סידורי השינה שהייתם רוצים לראות אצלכם במשפחה (ואני מבינה שבקרוב מצטרפת אליכם עוד תינוקת, כך שכדאי לנסות לחשוב על משהו שיתאים למשפחה המורחבת), ואז לראות איך מתארגנים כך שהמעבר יהיה נוח ביותר לכולם (ונשמח לחשוב על זה יחד איתך, אם תרצי). לגבי הגבולות - את מספרת שיש לך ילד מאד טוב, ממושמע ונוח. את יודעת מה? גם הילדים שלי כאלה, לכן אני מאד מבינה את מה שאת אומרת בעניין הגבולות. אבל אני אגיד לך מה דעתי - אם הילדים נוחים, ונעים לך לחיות איתם - כנראה שהכללים בבית שלכם מתאימים לכולכם ומקויימים על ידי כולכם. לא חייבים לשים גבולות רק כי "צריך". הוא כנראה מקבל מסרים מאד ברורים לגבי כללי הבית, וכנראה משתלב בהם בטבעיות, ואין שום צורך לחשוב במיוחד על המקומות שבהם אפשר "לשים גבולות" כי אמרו לנו שילדים צריכים גבולות. כנראה יש ילדים שמסתדרים מצויין עם הגבולות שכבר נמצאים שם בכל מקרה, ולא צריכים שישימו להם גבולות מיוחדים. אם את מרגישה שהכל את עושה בשבילו, ונראה לך שיש דברים נוספים שהוא יכול לעשות לבד, פשוט תתחילי להציע לו. תראי באלו תחומים נוח לו לקחת עצמאות, והוא עושה את זה בשמחה, ובאלו תחומים הוא מעדיף את עזרתך, ואם זה בסדר מבחינתך - פשוט חכי בסבלנות עד שהוא ירצה יותר עצמאות גם בדברים האלה. יש דברים קטנים שאפשר להתחיל מהם כמו לבחור בגדים לגן או לשים את הבגדים המלוכלכים בסל הכביסה או להסתבן/לחפוף ראש לבד. אפשר לבקש עזרה בעבודות בית קלות (אצלי הם מאד שמחים לעזור) כמו עריכת שולחן ופינוי מהשולחן אחרי האוכל, כמו שטיפת כלים (מפלסטיק בינתיים), כמו קיפול כביסה וכו'.
 

מריאל1

New member
בקשר להסדרי השינה

זה לא שבעלי ישן במיטת ילד, כשהתכוונתי להעביר את בני לחדרו שמתי שם מיטת פוטון זוגית במטרה להרדם לידו ואחר כך לחזור למיטה שלנו, אבל מכיוון שהוא לא הסכים לעבור פשוט בעלי עבר לשם והוא מאוד מרוצה שם. האם זו אפשרות גרועה שאני אשן עם שני הילדים בחדר ההורים וכשהקטנה תהיה בת 3 חודשים אעביר את שניהם לחדר הילדים ? או שעדיף להעביר אותו עכשיו? שוב, בניגוד לרצונו?
 

ב נ ה

New member
לגבי הסדרי השנה

אפשר לאפשר לו לישון בחדר אתכם,רק במזרן משלו צמוד לשלכם,לינה בנפרד מכם לא בהכרח תביא לעצמאות וכפיה שלה עלולה לרום למתח בכי וויכוחים,לדעתי תנסי ללכת בקצב שלו הוא עדין קטן וזה בסדר להצטרך אותך לכל מיני דברים כמו התלבשות ,סידור החדר וכו
 

ורד302

New member
תשובות

1. העצמאות בנושא הלבוש הוא עניין אינדבידואלי. יש ילדים שבגיל זה כבר מתלבשים לבד, ויש ילדים שגם בגיל 6 מלבישים אותם. בדרך כלל מבחינה מוטורית ילד מסוגל להתלבש באופן חלקי בגיל 3. יש לעודד אותו לכך, לתת לו חיזוקים על הצלחות (וגם על ניסיונות), אבל בשום אופן לא ללחוץ. 2. לגבי העברה למיטה, תעשי זאת בהדרגה. תחילה, כדי להקל עליו, תשימי מזרון ליד המיטה שלו ותשני לידו בחדר שלו. אחרי מספר ימים תגידי לו שאת שוכבת לידו עד שירדם ולאחר מכן את תחזרי למיטה שלך. אחרי שיתרגל גם לכך, תשבי לידו, תספרי לו סיפור, ותתני לו להירדם לבד. 3. זה אכן נחוץ לפיתוח העצמאות שלו וגם לפרטיות והנוחיות שלכם. גם הילד צריך להבין שאתם זקוקים לפרטיות. 4. מספרים לילד על האחות שעומדת להיוולד. אם יש לילד שאלות, עונים על כולן בצורה רצינית על-פי רמת ההבנה שלו. ניתן לספר לו סיפורים שקשורים לנושא. מומלץ "ספר הפילפילים".
 
רקעות מתלבשת (ככה ככה) לבד

מגיל שנתיים. זה מאוד אינדבידואלי. ולמרות זאת, גם היום בגיל שלוש וחודש אני צריכה לפעמים לעשור והיא נהנית מהסיוע. והרבה פעמים בגדים נלבשים הפוך/עקום/מוזר.
 
למעלה