בני בן כמעט 4

חברה25

New member
בני בן כמעט 4

בתקופה האחרונה החל למצמץ בעיניו בצורה חזקה.
היתה תקופה בעבר עשה זאת וזה עבר (לדעתי זה נגרם מעייפות),
ועכשיו כבר במשך שבוע שלם זה לא מפסיק, אני מאוד דואגת בגלל שהוא צעיר נורא,
אני צריכה לציין שלבעלי יש טוראט וזה מה שגורם לי לדאוג כ"כ...
יכול להיות שככה זה מתחיל ?ובגיל כ"כ צעיר?
 
זה יתכן..זה אפשרי...

הרופא שלנו אבחן טוראט רק אחרי חצי שנה רצופה של תיקים. יש מקומות שקראתי שהאבחון יקבע אחרי שנה.
 
לא חושבת שיש מקום להלחץ

מכיוון שא. הוא עדיין בגיל רך יש הרבה ילדים שממצמצים ואף מגמגמים בגיל זה. ב. תקחי בחשבון שאולי הוא מחקה את אביו .
ולכן קחי נשימה עמוקה תעשי רישום של דברים שאת רואה מעבר לטיקים בעיניים ובאילו שעות זה קורה אם אכן זה יותר בשעות שהוא עייף, רעב עצבני. אם זה יותר קורה ליד אביו ובכלל תשימי לב לדברים נוספים "חריגים" שלא ראית עד כה.
 
מסכימה עם אלמונית פלונית

צריך לעקוב ולבדוק וגם חשוב לראות אם ועד כמה זה מפריע לילד.
לפעמים מדובר באמת בסך הכל בטיקים של הילדות, שזה דבר רווח ומקובל.
לפעמים זה גם מעבר.
במרפאת טוראט בשניידר, נוהגים לתזכר מידיי פעם שרק כאשר יש שילוב של טיקים גופניים וקוליים
למשך חצי שנה ומעלה, אי אז מתחיל הברור האם מדובר בטוראט או רק עיניין חולף.
האבחנה ניתנת רק כעבור שנה אחרי מעקב אצל נוירולוג או פסיכיאטר מומחה!
 
הי לך, חברה חדשה


יכול להיות שככה זה מתחיל - וגם יכול להיות שלא...
מה שהכי חשוב זה קודם כל - לא לדאוג ולא להילחץ.
כמו כן, חשוב לדעת שלפי ההגדרה הקלינית - האבחנה של תסמונת טוראט דורשת הופעה של הן טיקים מוטוריים והם טיקים קוליים - למשך תקופה של לפחות שנה ובלי הפסקה של יותר מ- 3 חודשים.
עוד חשוב לדעת ש- 20% מהילדים סובלים בתקופה כזו או אחרת מטיקים שחולפים באופן ספונטיני.
כמו כן, יכול להיות שיש כאן אלמנט של חיקוי - ולכן, חשוב שהילד לא יקבל רושם שזה מפעיל אתכם.
והכי חשוב - גם אם זה טוראט ו/או טיקים כרוניים - זה ממש לא סוף העולם.
אני ממליצה בשלב זה - לעקוב אחר הטיקים ולרשום.
מעבר לכך - מה שהכי חשוב זה התפקוד של הילד בכל המישורים: רגשי, חברתי, התנהגותי והתפתחותי. אם הכל בסדר - אז הכל בסדר. ואם פחות בסדר - אז אנחנו כאן...
שיהיה
 

דיוידל

New member
לנשום עמוק

שלום חברה,
יש המון סיבות שבנך החל למצמץ בעיניו - עייפות, לחצים ועוד. מאוד חשוב לשמור על פרופורציות, גם אם את דואגת, היות ולפעמים תגובת ההורים מעצימה את התופעה.
תעקבי אחרי התופעה ושימי לב אם זה קורה בשעות מסויימות של היום או בתפקודים מסויימים. רק במידה ובנך מדבר על זה כדאי לשוחח איתו על התופעה. יש מצב שזה יחלוף לבד. כרגע מדובר רק בשבוע. בואי תראי לאן זה מוביל.
בהצלחה.
דיויד
 
למעלה