בני בן ה-8.

[ofe]

בני בן ה-8.

בני בן ה-8.
כבר בהיותו פעוט הבחנתי ביכולות למידה גבוהות מאוד של בני. למד מהר לזהות ספרות ולהתאים להן כמויות. היה תמיד בוגר לגילו. הוא ילד חברותי, מקובל ואהוב על חבריו, ספורטאי מצטיין ותלמיד נבון. אגב קראתי כי משהי שאלה לגבי רגישות יתר וחוסר יכולת להפסיד אלו מתכונותיו הבולטות ביותר. הוא פרפקציוניסט, חייב להצטיין ואבוי אם לא. לאחרונה הוא השתלב במסגרת החוגים של אריקה לנדאו ואף עבר את הסינון הראשוני של מכון סולד. לאחרונה הועלתה האפשרות להקפיצו כתה מג' לד'.(בתחית השנה הבאה) הייתי רוצה לקבל חוות דעת לגבי העניין. באופן אינטואיטיבי אני מתנגדת אולם מתוך הכרותי את הילד אולי כדאי...

 

[עוד צפורה גנן]

כדאי מאוד להוועץ בפסיכולוג

בני בן ה-8.
כבר בהיותו פעוט הבחנתי ביכולות למידה גבוהות מאוד של בני. למד מהר לזהות ספרות ולהתאים להן כמויות. היה תמיד בוגר לגילו. הוא ילד חברותי, מקובל ואהוב על חבריו, ספורטאי מצטיין ותלמיד נבון. אגב קראתי כי משהי שאלה לגבי רגישות יתר וחוסר יכולת להפסיד אלו מתכונותיו הבולטות ביותר. הוא פרפקציוניסט, חייב להצטיין ואבוי אם לא. לאחרונה הוא השתלב במסגרת החוגים של אריקה לנדאו ואף עבר את הסינון הראשוני של מכון סולד. לאחרונה הועלתה האפשרות להקפיצו כתה מג' לד'.(בתחית השנה הבאה) הייתי רוצה לקבל חוות דעת לגבי העניין. באופן אינטואיטיבי אני מתנגדת אולם מתוך הכרותי את הילד אולי כדאי...

כדאי מאוד להוועץ בפסיכולוג
יש כאן הרבה שאלות שצריכיות להבדק.

 

[בזזזזזזז]

מצרפת לך קישור

בני בן ה-8.
כבר בהיותו פעוט הבחנתי ביכולות למידה גבוהות מאוד של בני. למד מהר לזהות ספרות ולהתאים להן כמויות. היה תמיד בוגר לגילו. הוא ילד חברותי, מקובל ואהוב על חבריו, ספורטאי מצטיין ותלמיד נבון. אגב קראתי כי משהי שאלה לגבי רגישות יתר וחוסר יכולת להפסיד אלו מתכונותיו הבולטות ביותר. הוא פרפקציוניסט, חייב להצטיין ואבוי אם לא. לאחרונה הוא השתלב במסגרת החוגים של אריקה לנדאו ואף עבר את הסינון הראשוני של מכון סולד. לאחרונה הועלתה האפשרות להקפיצו כתה מג' לד'.(בתחית השנה הבאה) הייתי רוצה לקבל חוות דעת לגבי העניין. באופן אינטואיטיבי אני מתנגדת אולם מתוך הכרותי את הילד אולי כדאי...

מצרפת לך קישור
לשירשור שפתחתי בנושא הזה בדיוק. הלוואי שתחכימי. אין תשובה חד משמעית ולכל ילד פתרון אחר מתאים.

 

[נושיתי האחת]

בתור אחת שמאוד בעד אינטואיציה

בני בן ה-8.
כבר בהיותו פעוט הבחנתי ביכולות למידה גבוהות מאוד של בני. למד מהר לזהות ספרות ולהתאים להן כמויות. היה תמיד בוגר לגילו. הוא ילד חברותי, מקובל ואהוב על חבריו, ספורטאי מצטיין ותלמיד נבון. אגב קראתי כי משהי שאלה לגבי רגישות יתר וחוסר יכולת להפסיד אלו מתכונותיו הבולטות ביותר. הוא פרפקציוניסט, חייב להצטיין ואבוי אם לא. לאחרונה הוא השתלב במסגרת החוגים של אריקה לנדאו ואף עבר את הסינון הראשוני של מכון סולד. לאחרונה הועלתה האפשרות להקפיצו כתה מג' לד'.(בתחית השנה הבאה) הייתי רוצה לקבל חוות דעת לגבי העניין. באופן אינטואיטיבי אני מתנגדת אולם מתוך הכרותי את הילד אולי כדאי...

בתור אחת שמאוד בעד אינטואיציה
בעיקר של אמהות, חושבת שאת צריכה להקשיב לאינטואיציה שלך.סה"כ את מכירה אותו הכי טוב.

 

[פרתוש]

הקפצת כתה

בני בן ה-8.
כבר בהיותו פעוט הבחנתי ביכולות למידה גבוהות מאוד של בני. למד מהר לזהות ספרות ולהתאים להן כמויות. היה תמיד בוגר לגילו. הוא ילד חברותי, מקובל ואהוב על חבריו, ספורטאי מצטיין ותלמיד נבון. אגב קראתי כי משהי שאלה לגבי רגישות יתר וחוסר יכולת להפסיד אלו מתכונותיו הבולטות ביותר. הוא פרפקציוניסט, חייב להצטיין ואבוי אם לא. לאחרונה הוא השתלב במסגרת החוגים של אריקה לנדאו ואף עבר את הסינון הראשוני של מכון סולד. לאחרונה הועלתה האפשרות להקפיצו כתה מג' לד'.(בתחית השנה הבאה) הייתי רוצה לקבל חוות דעת לגבי העניין. באופן אינטואיטיבי אני מתנגדת אולם מתוך הכרותי את הילד אולי כדאי...

הקפצת כתה
הקפצת כתה? האם אין פתרונות ביניים של שילוב במקצועות בהם הוא "מתמחה" בכתה גבוהה יותר? מעיין מערכת גמישה שנבנת במיוחד בשבילו. מנסיוני, כמורה לחינוך מיוחד נראה לי שהתפתחותו הרגשית אינה תואמת את התפתחותו השכלית, ושם יהיה לו קשה מאוד להדביק את הפער שלא קיים בכתה שלו. והפער הזה יעשה טוב לילד שלא יודע לספוג כשלונות? תלחצי על פתרונות אחרים שיהיו קשים למערכת אך זורמים יותר עם הילד

 

[נועה לביא]

לא יודע לספוג כשלונות

הקפצת כתה
הקפצת כתה? האם אין פתרונות ביניים של שילוב במקצועות בהם הוא "מתמחה" בכתה גבוהה יותר? מעיין מערכת גמישה שנבנת במיוחד בשבילו. מנסיוני, כמורה לחינוך מיוחד נראה לי שהתפתחותו הרגשית אינה תואמת את התפתחותו השכלית, ושם יהיה לו קשה מאוד להדביק את הפער שלא קיים בכתה שלו. והפער הזה יעשה טוב לילד שלא יודע לספוג כשלונות? תלחצי על פתרונות אחרים שיהיו קשים למערכת אך זורמים יותר עם הילד

לא יודע לספוג כשלונות
מאוד הגיוני שזה יקרה לילד שחווה אך ורק הצלחות ללא כל מאמץ. לדעתי, אם יישאר במצב הזה, הוא רק יפנים יותר ויותר שמדובר בחוק טבע שהוא אך ורק מצליח ולא צריך לעשות דבר בנידון בשביל שזה יקרה והתגובות הקיצוניות לכשלונות (ולחשש מהם) רק יחמירו ויקבעו את עצמן. השאלה הנשאלת היא - איך הילד חש באופן כללי בכיתה? הוא בכלל רוצה לעבור לכיתה אחרת?

 

[ofe]

הארות לגבי בני

לא יודע לספוג כשלונות
מאוד הגיוני שזה יקרה לילד שחווה אך ורק הצלחות ללא כל מאמץ. לדעתי, אם יישאר במצב הזה, הוא רק יפנים יותר ויותר שמדובר בחוק טבע שהוא אך ורק מצליח ולא צריך לעשות דבר בנידון בשביל שזה יקרה והתגובות הקיצוניות לכשלונות (ולחשש מהם) רק יחמירו ויקבעו את עצמן. השאלה הנשאלת היא - איך הילד חש באופן כללי בכיתה? הוא בכלל רוצה לעבור לכיתה אחרת?

הארות לגבי בני
האמת שהדברים האחרונים שנאמרו מתישבים לי מצויים עם האופי של בני. הוא בהחלט ותמיד היה הרבה יותר בוגר מבני גילו. הוא מסתדר היטב עם בני גילו אולם הוא נוהג תמיד בציניות מסומיית כלפי היתנהוגיות שלטענתו מאוד ילדותיות מצד חבריו הטובים. חברים נוספים שלאחרונה רכש הנם מהשכבה שמעליו(ילדי ג'). בני מאוד מקובל על הילדים הבוגרים בשכונה ובמשחקי כדור רגל שכונתיים נתן למצוא אותו גם עם ילדי חטיבה. למרות בגרותו הרגשית ויכולתו הגבוהה מבחינה לימודית הוא עדיין לא מספיק מפותח פיזית . הוא לא הכי נמוך אבל גם לא גבוה וזהו שיקול נוסף. אני מודה לכולכם על התגובות עד כה שהרי הן מעשירות אותי מאוד ומסייעות לי בקבלת ההחלטה. .

 

[apk]

למה כל הזמן הטיעון האגדתי הזה?

הקפצת כתה
הקפצת כתה? האם אין פתרונות ביניים של שילוב במקצועות בהם הוא "מתמחה" בכתה גבוהה יותר? מעיין מערכת גמישה שנבנת במיוחד בשבילו. מנסיוני, כמורה לחינוך מיוחד נראה לי שהתפתחותו הרגשית אינה תואמת את התפתחותו השכלית, ושם יהיה לו קשה מאוד להדביק את הפער שלא קיים בכתה שלו. והפער הזה יעשה טוב לילד שלא יודע לספוג כשלונות? תלחצי על פתרונות אחרים שיהיו קשים למערכת אך זורמים יותר עם הילד

למה כל הזמן הטיעון האגדתי הזה?
מנסיוני, כמורה לחינוך מיוחד נראה לי שהתפתחותו הרגשית אינה תואמת את התפתחותו השכלית ראי מה שהשואלת כותבת על רמתו השכלית חברתית של בנה, כך גם היה איתי כתלמידה - לא רק מבחינה שכלית הייתי בהרבה מעל חברי לכתה אלא גם הייתי בוגרת מהם בהרבה (ונראה לי הרבה יותר הגיוני שזה יהיה מצבם של מרבית המחוננים ולא להיפך), ולכן ההשארות בכתה תואמת הגיל הכרונולוגי לא נכונה כי זה כמו להושיב ילד רגיל בגיל בית ספר ולכפות עליו חברתו של ילד בן שנתיים או מקסימום 4, ואילו הקפצת כתה פעם או פעמיים תביא את הילד למקום הנכון ביותר עבורו מכל הבחינות

 

[בזזזזזזז]

הטיעון הוא קצת אחר

למה כל הזמן הטיעון האגדתי הזה?
מנסיוני, כמורה לחינוך מיוחד נראה לי שהתפתחותו הרגשית אינה תואמת את התפתחותו השכלית ראי מה שהשואלת כותבת על רמתו השכלית חברתית של בנה, כך גם היה איתי כתלמידה - לא רק מבחינה שכלית הייתי בהרבה מעל חברי לכתה אלא גם הייתי בוגרת מהם בהרבה (ונראה לי הרבה יותר הגיוני שזה יהיה מצבם של מרבית המחוננים ולא להיפך), ולכן ההשארות בכתה תואמת הגיל הכרונולוגי לא נכונה כי זה כמו להושיב ילד רגיל בגיל בית ספר ולכפות עליו חברתו של ילד בן שנתיים או מקסימום 4, ואילו הקפצת כתה פעם או פעמיים תביא את הילד למקום הנכון ביותר עבורו מכל הבחינות

הטיעון הוא קצת אחר
המידע שאני קיבלתי (גם באותה הרצאה של פרופ' אבנר זיו בשבוע שעבר) אומר שההתפתחות הרגשית של ילדים מחוננים תואמת בדרך כלל את גילם הכרונולוגי, ולעיתים אף נמוכה מעט ממנו, בעוד שגילם ה"שכלי" גבוה בהרבה מגילם הכרונולוגי (בעצם - זו הגדרת המונח "מנת משכל") מניסיוני - יש ילדים מחוננים שמבינים בתבונתם, דברים מצבים ורגשות שאינם מסוגלים להתמודד עמם בגלל הגגיל הנפשי הנמוך יותר. זו בעיה מוכרת ואינהרנטית לעניין זה, גם ללא קשר להדלגה. עדיין זה לא אומר שהדלגה היא מתאימה או לא מתאימה באופן קטגורי לכל הילדים המחוננים - ולכן מומלץ לא לקבוע כללים, אלא להתיעץ בנוגע לכל ילד לגופו - יעוץ חינוכי ופסיכולוגי כאחד. והכי חשוב לשאול את הילד אם טוב לו איפה שהוא - ואם לא - לחשנות.

 

[apk]

זה כבר יותר הכיוון

הטיעון הוא קצת אחר
המידע שאני קיבלתי (גם באותה הרצאה של פרופ' אבנר זיו בשבוע שעבר) אומר שההתפתחות הרגשית של ילדים מחוננים תואמת בדרך כלל את גילם הכרונולוגי, ולעיתים אף נמוכה מעט ממנו, בעוד שגילם ה"שכלי" גבוה בהרבה מגילם הכרונולוגי (בעצם - זו הגדרת המונח "מנת משכל") מניסיוני - יש ילדים מחוננים שמבינים בתבונתם, דברים מצבים ורגשות שאינם מסוגלים להתמודד עמם בגלל הגגיל הנפשי הנמוך יותר. זו בעיה מוכרת ואינהרנטית לעניין זה, גם ללא קשר להדלגה. עדיין זה לא אומר שהדלגה היא מתאימה או לא מתאימה באופן קטגורי לכל הילדים המחוננים - ולכן מומלץ לא לקבוע כללים, אלא להתיעץ בנוגע לכל ילד לגופו - יעוץ חינוכי ופסיכולוגי כאחד. והכי חשוב לשאול את הילד אם טוב לו איפה שהוא - ואם לא - לחשנות.

זה כבר יותר הכיוון
אני לא יודעת מה הרוב ומה המיעוט אבל ללא ספק יש גם מחוננים שבגרותם הנפשית תואמת את בגרותם השכלית (זה היה אצלי) וכאלה שאפילו מתקדמים רגשית יותר מאשר שכלית. אני מסכימה שיש גם מקרים אחרים, הפוכים, וכפי שאמרתי לא יודעת מה ההתפלגות, אבל לתחושתי דווקא מה ש"המומחים" אומרים הוא שנכון למיעוט הילדים ואצל רובם המצב דומה יותר למה שהיה אצלי

 

[apk]

מנסיון אישי

בני בן ה-8.
כבר בהיותו פעוט הבחנתי ביכולות למידה גבוהות מאוד של בני. למד מהר לזהות ספרות ולהתאים להן כמויות. היה תמיד בוגר לגילו. הוא ילד חברותי, מקובל ואהוב על חבריו, ספורטאי מצטיין ותלמיד נבון. אגב קראתי כי משהי שאלה לגבי רגישות יתר וחוסר יכולת להפסיד אלו מתכונותיו הבולטות ביותר. הוא פרפקציוניסט, חייב להצטיין ואבוי אם לא. לאחרונה הוא השתלב במסגרת החוגים של אריקה לנדאו ואף עבר את הסינון הראשוני של מכון סולד. לאחרונה הועלתה האפשרות להקפיצו כתה מג' לד'.(בתחית השנה הבאה) הייתי רוצה לקבל חוות דעת לגבי העניין. באופן אינטואיטיבי אני מתנגדת אולם מתוך הכרותי את הילד אולי כדאי...

מנסיון אישי
אותי פעמיים רצו להקפיץ ואמי התנגדה, וזה אחד הדברים הכי גרועים שהיא עשתה בחייה וגרמה לי בכך הרבה נזק בתחום הלמודי, אבל גם ובעיקר בתחום החברתי. אני אישית תמיד בעד להקפיץ