ראובן וימר
New member
בנייה זמנית - Konstruksion provizoria
בנייה זמנית Konstruksion provizoria ממישלי לדינו: מאת ראובן וימר יְהוּדִי אֶחָד הָלַךְ לָגוּר בְּצָרְפַת, בְּעִיר קְטַנָּה. הוּא הָיָה יְהוּדִי דָּתִי לִמְהַדְּרִין וְכָל בֹּקֶר אָמַר אֶת הַתְּפִלָּה, נָתַן צְדָקָה וְהֵנִיחַ תְּפִלִּין. הָיְתָה לוֹ חֲנוּת וְכָל עֶרֶב, בְּשׁוּבוֹ הַבַּיְתָה, הִתְפַּלֵּל מִנְחָה וְעַרְבִית, בְּיַחַד כָּרַךְ אוֹתָן. חָלְפוּ מִסְפַּר חֳדָשִׁים לִשְׁהוּתוֹ בָּעִיר הַזֹּאת. חָלְפוּ רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְהִגִּיעַ חַג הַסֻּכּוֹת. כֵּיוָן שֶׁגָּר בְּדִירָה שֶׁאֵין בָּהּ מָקוֹם לִבְנוֹת סֻכָּה, בָּנָה אוֹתָהּ בַּמִּרְפֶּסֶת, חֲצִי בַּחוּץ וַחֲצִי בִּפְנִים. מָה עוֹשֶׂה הַשָּׁכֵן הַזֶּה? הִתְלוֹנְנוּ כָּל הַשְּׁכֵנִים. הָלְכוּ לַמִּשְׁטָרָה וְהֵקִימוּ קוֹל צְעָקָה: הוּא מַסְתִּיר לָנוּ אֶת הָאֲוִיר וְהַנּוֹף! הַמִּשְׁטָרָה תָּבְעָה אוֹתוֹ לְמִשְׁפָּט דָּחוּף. שָׁאַל הַשּׁוֹפֵט אֶת הַשְּׁכֵנִים: עַל מַה בְּדִיּוּק אַתֶּם מִתְלוֹנְנִים? אָמְרוּ: עַל הַמִּרְפֶּסֶת הָאָדוֹן הַזֶּה מֵקִים צְרִיף גָּדוֹל מִקְּרָשִׁים וּמֵעֲשָׂבִים עַל גַּגּוֹ הוּא מֵנִיחַ עַנְפֵי דְּקָלִים וּמַפְרִיעַ לָנוּ לִנְשֹׁם, בְּעִקָּר לַיְּלָדִים. הַשּׁוֹפֵט עַצְמוֹ הָיָה יְהוּדִי מִסְּפָרַד אֲבָל לֹא סִפֵּר זֹאת לְאִישׁ בָּעֲיָרָה. הוּא הֵבִין שֶׁהָאִישׁ הַזֶּה הוּא יְהוּדִי כְּמוֹתוֹ, שֶׁבּוֹנֶה לוֹ סֻכָּה לַחַג בְּבֵיתוֹ. וְאָז, בְּאֶצְבַּע מַאֲשִׁימָה, בְּעֵינַיִם בּוֹעֲרוֹת וּבְקוֹל מְאַיֵּם וְכוֹעֵס עַד מְאֹד, הוּא אָמַר: אֲנִי נוֹתֵן לְךָ רַק שְׁמוֹנָה יָמִים... כְּדֵי לְסַלֵּק אֶת הַצְּרִיף שֶׁמַּפְרִיעַ לַשְּׁכֵנִים! כָּךְ פָּסַק הַשּׁוֹפֵט נֶחֱרָצוֹת וְכָךְ גַּם הָיָה. וְהַיְּהוּדִי חָגַג לוֹ אֶת חַג הַסֻּכּוֹת בְּשֶׁקֶט – וּבַהֲנָאָה.
בנייה זמנית Konstruksion provizoria ממישלי לדינו: מאת ראובן וימר יְהוּדִי אֶחָד הָלַךְ לָגוּר בְּצָרְפַת, בְּעִיר קְטַנָּה. הוּא הָיָה יְהוּדִי דָּתִי לִמְהַדְּרִין וְכָל בֹּקֶר אָמַר אֶת הַתְּפִלָּה, נָתַן צְדָקָה וְהֵנִיחַ תְּפִלִּין. הָיְתָה לוֹ חֲנוּת וְכָל עֶרֶב, בְּשׁוּבוֹ הַבַּיְתָה, הִתְפַּלֵּל מִנְחָה וְעַרְבִית, בְּיַחַד כָּרַךְ אוֹתָן. חָלְפוּ מִסְפַּר חֳדָשִׁים לִשְׁהוּתוֹ בָּעִיר הַזֹּאת. חָלְפוּ רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְהִגִּיעַ חַג הַסֻּכּוֹת. כֵּיוָן שֶׁגָּר בְּדִירָה שֶׁאֵין בָּהּ מָקוֹם לִבְנוֹת סֻכָּה, בָּנָה אוֹתָהּ בַּמִּרְפֶּסֶת, חֲצִי בַּחוּץ וַחֲצִי בִּפְנִים. מָה עוֹשֶׂה הַשָּׁכֵן הַזֶּה? הִתְלוֹנְנוּ כָּל הַשְּׁכֵנִים. הָלְכוּ לַמִּשְׁטָרָה וְהֵקִימוּ קוֹל צְעָקָה: הוּא מַסְתִּיר לָנוּ אֶת הָאֲוִיר וְהַנּוֹף! הַמִּשְׁטָרָה תָּבְעָה אוֹתוֹ לְמִשְׁפָּט דָּחוּף. שָׁאַל הַשּׁוֹפֵט אֶת הַשְּׁכֵנִים: עַל מַה בְּדִיּוּק אַתֶּם מִתְלוֹנְנִים? אָמְרוּ: עַל הַמִּרְפֶּסֶת הָאָדוֹן הַזֶּה מֵקִים צְרִיף גָּדוֹל מִקְּרָשִׁים וּמֵעֲשָׂבִים עַל גַּגּוֹ הוּא מֵנִיחַ עַנְפֵי דְּקָלִים וּמַפְרִיעַ לָנוּ לִנְשֹׁם, בְּעִקָּר לַיְּלָדִים. הַשּׁוֹפֵט עַצְמוֹ הָיָה יְהוּדִי מִסְּפָרַד אֲבָל לֹא סִפֵּר זֹאת לְאִישׁ בָּעֲיָרָה. הוּא הֵבִין שֶׁהָאִישׁ הַזֶּה הוּא יְהוּדִי כְּמוֹתוֹ, שֶׁבּוֹנֶה לוֹ סֻכָּה לַחַג בְּבֵיתוֹ. וְאָז, בְּאֶצְבַּע מַאֲשִׁימָה, בְּעֵינַיִם בּוֹעֲרוֹת וּבְקוֹל מְאַיֵּם וְכוֹעֵס עַד מְאֹד, הוּא אָמַר: אֲנִי נוֹתֵן לְךָ רַק שְׁמוֹנָה יָמִים... כְּדֵי לְסַלֵּק אֶת הַצְּרִיף שֶׁמַּפְרִיעַ לַשְּׁכֵנִים! כָּךְ פָּסַק הַשּׁוֹפֵט נֶחֱרָצוֹת וְכָךְ גַּם הָיָה. וְהַיְּהוּדִי חָגַג לוֹ אֶת חַג הַסֻּכּוֹת בְּשֶׁקֶט – וּבַהֲנָאָה.