בנות
למרות שלפעמים נראה לי שהתגברתי על האובדן אני מוצאת את עצמי הרבה פעמים במכונית בוכה,ונזכרת באמא וכמה חבל שהיא איננה ומדמיינת שאם היתה עכשיו כמה יש לי לספר לה על מה שהתחדש, בכל זאת שלוש שנים זה המון חוויות וגם נולדה לי ילדה שהיא לא זכתה לראות היום בת שלוש,ואני חושבת איך היתה משתגעת עליה ומדמיינת מה היתה אומרת והדמעות שוטפות והגעתי למסקנה שעל אמא אי אפשר להתגבר לפעמים עסוקים בחיי היום יום אבל אין כזה דבר להתגבר על הכאב הזה לדעתי,וככל שעובר הזמן הגעגועים אוכלים אותי יותר וכל חג שמתקרב כמו פסח גומר עליי ואני מרגישה בודדה למרות שיש לי ילדים ואחים אבל אהבה של אמא אין כמוה. שלכם עופרה
למרות שלפעמים נראה לי שהתגברתי על האובדן אני מוצאת את עצמי הרבה פעמים במכונית בוכה,ונזכרת באמא וכמה חבל שהיא איננה ומדמיינת שאם היתה עכשיו כמה יש לי לספר לה על מה שהתחדש, בכל זאת שלוש שנים זה המון חוויות וגם נולדה לי ילדה שהיא לא זכתה לראות היום בת שלוש,ואני חושבת איך היתה משתגעת עליה ומדמיינת מה היתה אומרת והדמעות שוטפות והגעתי למסקנה שעל אמא אי אפשר להתגבר לפעמים עסוקים בחיי היום יום אבל אין כזה דבר להתגבר על הכאב הזה לדעתי,וככל שעובר הזמן הגעגועים אוכלים אותי יותר וכל חג שמתקרב כמו פסח גומר עליי ואני מרגישה בודדה למרות שיש לי ילדים ואחים אבל אהבה של אמא אין כמוה. שלכם עופרה
