Kitty Girl13
New member
בנות תעזרו לי!!!
יש לי בעיה עם שתי חברות (שאחת מהן היא הכי טובה שלי): זה התחיל בערך בתחילת השנה. אני וטל (ההכי טובה, לשעבר...) תיכננו מסיבת הפתעה לנופר (החברה השניה.), בת מצווה. זה התחיל בטוב עד שיום לפני, היא דרשה שאעשה דברים שההורים לא הירשו לי לעשות, ולקנות הרבה יותר דברים ממה שהיא קנתה למסיבה. אמא שלי התחילה ממש לכעוס על זה, והגעתי להחלטה שאני לא יכולה לעשות חלק מהם. התקשרתי לטל, ומה היא אמרה לי??? "את חייבת לעשות את הכל." דיברתי על זה עם ההורים, והם מאוד מאוד כעסו, אז החלטתי לפרוש סופית מהמסיבה. למחרת באתי למסיבה, ומה קרה??? טל עזבה הכל באמצע, התחילה לבכות (!) ולא רצתה להשתתף. בגללי!!! אז כמה בנות ניסו לארגן משהו אחר לחנוכה (זה היה בחופשה.) אבל זה לא הצליח. לא לפני הרבה זמן (חודש, 3 שבועות), המרכז שלנו למחול, הזמין את כל מי שהשתתפה (כנ"ל אני), להופעת מחול בת"א. המורה שלי לבלט אמרה בהתחלה שהאוטובוס נוסע לשם ב-7:30. לאחר כמה ימים, נופר התקשרה אלי, ואמרה לי שמנהלת המרכז אמרה לה שההופעה ב-7:00. אני אמרתי לה שחשבתי שזה ב-7:30, אבל היא אמרה לי בפירוש, שזה מה שהמנהלת אמרה. אמרתי לה: טוב, זה בשעה ככה וככה, וזהו. כשהאוטובוס הגיע, נופר לא הייתה שם, אני בהתחלה לא שמתי לב, אבל באמצע הנסיעה ידעתי שמשו לא בסדר. למחרת, לפני שיעור ג'אז (גם במחול), הלכתי להתאמן אצל נופר, כרגיל. אבל היא התחילה לעשות לי פרצוף חמוץ, וכששאלתי אותה מה קרה, היא אמרה שהיא חשבה שזה ב-7:30, כי אני אמרתי לה. אמרתי לה: סליחה?! למי תאמיני יותר למנהלת, או לי? היא איכשהו האמינה לי. ואז רבנו, ומסתבר שהיא גם פספסה את המופע, וגם אירוע משפחתי! כ"כ כעסתי עליה עד שברחתי מהבית שלה, וממש בכיתי... כמה ימים אחרי זה רבנו שוב על העניין, אז החלטתי שלא בא לי לדבר יותר על הנושא... לפני איזה שבועיים, טל דיברה איתי על הריב, ודרשה ממני שאדבר איתה. אני בהתחלה אמרתי לה שלא, כי אני חשבתי (ועדיין חושבת כך) שצריך לדלג על העניין, ולעבור הלאה. קרה מה שקרה, ולא צריך לחזור לזה שוב. אבל היא בשלה, דורשת... אז אמרתי לה -טוב-, אבל לא דיברתי עם נופר... אני מקווה שזה לא ארוך מידי.. סורי
עבר כמה זמן, ודיברנו על זה שאני לא מדברת עם נופר, אמרתי לה את מה שאני חושבת על העניין, ואז היא אמרה לי שאני עושה לנופר את מה שעשיתי לה (במסיבה) ומאז היא לא דיברה איתי. הייתי מבואסת מהעניין, אז לא דיברתי איתה גם. היום, אחרי בצפר, אחרי עוד יום שכמעט ולא דיברו אחת עם השניה (רק מילה אחת:לא!!!), הייתי צריכה לקחת את אח שלי מהגן. ראיתי אותה ועוד כמה בנות, ובכיתי, באמת!!! ואז, שמתי לב שאולי אהיה עם שאר הבנות.. זה היה מן מרוץ כזה. ראיתי כמה שהבנות נהנו, אז רציתי גם. אז התחלתי לרוץ. רצתי ממש מהר כי מאוד כעסתי והייתי פגועה ומבולבלת ו....... בוווווווווום!!!!!!!! השתטחתי על הרצפה. טל והבנות (ועוד מורה) עזרו לי לקום, וישר הלכתי. טל שאלה אותי מה קרה, וסיפרתי לה בדיוק למה. ומה היא אמרה לי?! שעשיתי לנופר את מה שעשיתי לה, ושהיא לא מוכנה שחברה שלה תהיה ככה... אני ממש כועסת עליה, ואין לי מושג אם אני רוצה להיות חברה שלה. פליז!!!!!!! תעזרו לי. תודה. סליחה שזה היה כ"כ הרבה...
יש לי בעיה עם שתי חברות (שאחת מהן היא הכי טובה שלי): זה התחיל בערך בתחילת השנה. אני וטל (ההכי טובה, לשעבר...) תיכננו מסיבת הפתעה לנופר (החברה השניה.), בת מצווה. זה התחיל בטוב עד שיום לפני, היא דרשה שאעשה דברים שההורים לא הירשו לי לעשות, ולקנות הרבה יותר דברים ממה שהיא קנתה למסיבה. אמא שלי התחילה ממש לכעוס על זה, והגעתי להחלטה שאני לא יכולה לעשות חלק מהם. התקשרתי לטל, ומה היא אמרה לי??? "את חייבת לעשות את הכל." דיברתי על זה עם ההורים, והם מאוד מאוד כעסו, אז החלטתי לפרוש סופית מהמסיבה. למחרת באתי למסיבה, ומה קרה??? טל עזבה הכל באמצע, התחילה לבכות (!) ולא רצתה להשתתף. בגללי!!! אז כמה בנות ניסו לארגן משהו אחר לחנוכה (זה היה בחופשה.) אבל זה לא הצליח. לא לפני הרבה זמן (חודש, 3 שבועות), המרכז שלנו למחול, הזמין את כל מי שהשתתפה (כנ"ל אני), להופעת מחול בת"א. המורה שלי לבלט אמרה בהתחלה שהאוטובוס נוסע לשם ב-7:30. לאחר כמה ימים, נופר התקשרה אלי, ואמרה לי שמנהלת המרכז אמרה לה שההופעה ב-7:00. אני אמרתי לה שחשבתי שזה ב-7:30, אבל היא אמרה לי בפירוש, שזה מה שהמנהלת אמרה. אמרתי לה: טוב, זה בשעה ככה וככה, וזהו. כשהאוטובוס הגיע, נופר לא הייתה שם, אני בהתחלה לא שמתי לב, אבל באמצע הנסיעה ידעתי שמשו לא בסדר. למחרת, לפני שיעור ג'אז (גם במחול), הלכתי להתאמן אצל נופר, כרגיל. אבל היא התחילה לעשות לי פרצוף חמוץ, וכששאלתי אותה מה קרה, היא אמרה שהיא חשבה שזה ב-7:30, כי אני אמרתי לה. אמרתי לה: סליחה?! למי תאמיני יותר למנהלת, או לי? היא איכשהו האמינה לי. ואז רבנו, ומסתבר שהיא גם פספסה את המופע, וגם אירוע משפחתי! כ"כ כעסתי עליה עד שברחתי מהבית שלה, וממש בכיתי... כמה ימים אחרי זה רבנו שוב על העניין, אז החלטתי שלא בא לי לדבר יותר על הנושא... לפני איזה שבועיים, טל דיברה איתי על הריב, ודרשה ממני שאדבר איתה. אני בהתחלה אמרתי לה שלא, כי אני חשבתי (ועדיין חושבת כך) שצריך לדלג על העניין, ולעבור הלאה. קרה מה שקרה, ולא צריך לחזור לזה שוב. אבל היא בשלה, דורשת... אז אמרתי לה -טוב-, אבל לא דיברתי עם נופר... אני מקווה שזה לא ארוך מידי.. סורי
