בנות קשה לי..

בנות קשה לי..

אוף לא יודעת מה לעשות.. חבר שלי במצב רוח מזה חרא ואין יל כוחות לשנות לו אותו..אני קורעת את התחת בקייטנה ואני מגיעה הביתה הרוגה.. אני כל הזמן מנסה לתפוס אותו לדבר איתו קצת והוא לא יכול..ואם מדברים אז זה פתאום באמצע הלילה וממש קשה לי עם זה.. גם כשיוצא לדבר באמצע היום אז לא משהו השיחות..או שהוא עצבני או שהוא עייף או שהוא עסוק אז הוא לא ממש איתי.. כבר שלושה ימים לא יצא לנו לדבר כמו שצריך וממש קשה לי עם זה.. אני נורא צריכה אותו אבל מצד שני אני מתחילה להתייאש.. היום עבר עליו יום לא קל..גנבו לו את הנגן והודיעו לו שהוא סוגר שבת באיזה בסיס עם עוד מישהו..אז בכלל הוא מבואס.. אני כבר לא יודעת מה להגיד לו בשביל שיחייך לא איכפת לו כבר מכלום והוא כאילו מוותר ולא איכפת לו כבר מה יהיה(לא בנודע לקשר שלנו אלא בכללי).. אני לא יודעת בכלל איך לגשת לעניין הזה כי הוא לא אוהב שאני באה לו קטעים כאלה שהוא בצבא.. לא יודעת מה לעשות..
 

Clueless Maiden

New member
אני מבינה שקשה

אבל ברגעים כאלה, גם אם קשה לך, את חייבת להיות החזקה. וכשאני אומרת החזקה, אני מתכוונת לזה שמותר לך להתלונן ולומר שאת מיואשת, ואיך את מרגישה, אבל בו זמנית לתת לו להרגיש שאת זאת שמעודדת אותו, ולא ההפך. מצבים כאלה קורים, וזה עובר, אני מבטיחה. הוא ייצא מזה, רק תנסי להיות שם בשבילו, אפילו שאת רחוקה.
 

מאורי6

New member
תשישות נפשית עוברת מעצמה לפעמים

אני יודעת שכשכתבת את ההודעה הזאת שלושת הימים האלו נראו לך כמו מליוני שנים בהן הוא לא מתקשר מי יודע מה והאמת היא ששלושה ימים הם רק שלושה ימים. אולי את לא צריכה לגשת לעניין הזה בכלל כי הוא יעבור בעצמו... כי זו כנראה כפי שנהוג להגיד פה בפורום- סתם שביזות:p
 

maoz12345mm

New member
שביזות

זה נקרא שביזות בצבא כולם עברו ויעברו את זה אל תדאגי זה יעבור לו התפקיד שלך זה לא לוותר
 
בינתיים זה עבר..

אני מקווה שיהיה בסדר.. הוא יוצא ביום ראשון למין רגילה כזאת לפני הקורס..אני מקווה שנוכל לנצל את השבוע הזה כמה שיותר!!
 
למעלה