בנות ! יש לי תינוק!

פונצית

New member
בנות ! יש לי תינוק!

אומנם רק לכמה שעות אבל גם זה משהו... הייתי היום בחתונה יחד עם גיסי ואשתו והתינוק שלהם(בן חצי שנה). הם שמחו ורקדו להם ואני ניצלתי את ההזדמנות לקחת להם קצת את הילד ולהסתובב איתו ברחבי האולם ולדמיין שהוא שלי. כשעברתי ליד אנשים שלא מכירים אותי הם חייכו אלי כמו שתמיד מחייכים לאמא צעירה ואני חשבתי לעצמי: "איזה כיף, הם חושבים שהוא שלי". כשהחלטתי לעזוב את האולם הם ביקשו שאקח אותו אלי עד שיחזרו (אנחנו שכנים), כמובן קפצתי על המציאה- איך אפשר שלא? הגעתי הביתה והנחתי אותו במיטה ביני ובין בעלי והתחלתי לדמיין איך זה יהיה כשיהיה לנו תינוק משלנו. גם בעלי לא נותר אדיש ואסף אותו אליו. עכשיו אני כותבת לכן ושומעת את הנשימות שלו מחדר השינהוהלב יוצא לתינוק משלי. אתן חושבות שהדמיונות הללו נורמלים או שאני הולכת ומשתגעת?
 

תוליק

New member
התלבטתי אם להגיב בבוקר

ועכשיו החלטתי שכן. אני מקווה שלא אתחרט. אני לא אומרת לך מה לעשות אבל אני ממש נגד הפנטזיות הללו. זה לא בריא לא נכון ועושה רק כאב לב (לדעתי) יש לי שכנה טובה מאוד. כל ההריון שלה היא היתה א6צליבבית כי בעלה היה חייל . היא קוראת לי דודה. היא עובדת ויש להם בעיה לשלם למטפלת אז היא מגייסת די הרבה את החברה שלנו כדי שיהיו שמרטפים. תראי זה לא קל. הוא ילד מקסים וכל פעם שהוא פה כואב לי הלב. אני חושבת שיכול היה להיות לי גם אחד כזה...ובאותו גיל...ולא פחות חמוד. פעם אחת נתתי לעצמי לדמיין! היא הביאה אותו בבוקר ואני והאיש עדיין הינו במיטות אז שמנו אותו ביננו ןזה כל כך כאב !!! אמז אני די מרוחקת, שומרת עליו עם דיסטנס (אטל תשאלי אותי איך אפשר לשמור דיסטנס מתינוק. אני צועקת לו 30 שניות הקפת את הבקבוק, זוז!) וכואב לי כל פעם שאני איתו בבית. לא נעים לי לוממר לה שוב ושוב לא על ביביסיטר כי היא באמת חברה טובה. לסיכום - זה מה שאני חושבת לגבי הפנטזיות - לא בריא ולא טוב. עוד יהיה לך אחד משלך!
 

רינתילה

New member
אני דווקא כן חושבת שזה טוב

זה תלוי במה שזה עושה לך! לי יש חברה עם תינוקת בת 4 וחצי חודשים, שאני נוסעת אליה מידי פעם "להסניף" ולפנק. לי זה עושה נורא טוב - כאילו מזכיר למה אני שואפת, ומעלה את המוטיבציה. ברור לי שזו לא התינוקת שלי, אבל כייף לי איתה (וגם עם אימא שלה) וגם כייף לי לדמיין את עצמי עם התינוק שיהיה לי בעתיד. בקיצור, כל עוד את לא נסחפת לפתולוגיות משונות, לכי על מה שטוב לך! רינת.
 

פונצית

New member
כולכן צוקדות מה לעשות

לא כדאי לפתח את זה בצורה אובססיבית, אבל מה לעשות שלפעמים באמת בא "להסניף" קצת? ואחרי שמסניפים הכאב הולך וגדל וזה כמו מחול שדים - את יודעת שזה גורם לך לכאב אבל את לא יכולה להפסיק... בכל מקרה אצלי זה עדיין לא אובססיה ואני מקווה שישאר כך.
 

אופה3

New member
כל עוד הדמיון נורמלי ולא מתפתח ...

לדעתי כל מה שאת מדמיינת הוא מאוד סביר ובסדר כל עוד את לא את לא מתעסקת בזה באובססיות, את הרי לא מדמיינת כל היום ומתנהגת כך כל הזמן, אלא פעם אחת חד פעמי, זה טוב. גם אני הולכת לדודתי וחברה שלי, שיש להם בנות משגעות בנות שנתיים עוד מעט ולא אחת אני מוצאת את עצמי מדמיינת איך אני אהיה כשיהיה לי תינוק, ומה אני אעשה במצב כזה וכזה, לפעמים זה גם כואב, אבל מה לעשות אלו הם חיינו ואין מה לעשות,כל עוד זה לא נהפך להיות אובססיה וכל חייך סובבים בדמיון זה בסדר גם לנו מותר לחיות באשליות לפעמים
 

רומי 007

New member
פונצית../images/Emo8.gif

רוצה לומר לך שני דברים: א. בבקשה - אל תעשי לי עוד פעם התקף לב עם הודעות כאלה, יותר נכון, עם כותרות כאלה, אני כבר מבוגרת והלב שלי לא עומד בזה ב. שנית - אני חושבת שזה נורמלי לדמיין לעצמנו כל מני דברים כל עוד זה לא פוגע בילד או במשפחתו וכל עוד זה לא פוגע בנו. נראה לי שהקטע של לשים אותו במיטה ביניכם זה כבר יכול לגרום לכם סבל מיותר. אל תעני את עצמך. בקרוב יהיה לך אחד משלך ולא תוכלי להעלות על דעתך שפעם שיחקת עם תינוקות של אחרים. וחוץ מזה - האחיין הוא גם "קצת" שלכם, בכל זאת הוא הבנדוד של הילד שלכם העתידי. תתאזרי בסבלנות, זה יגיע.
 

נועם@בת

New member
הכי נורמלי שבעולם

דמייני לך כל זמן שזה לא הורס אותך. מנסיון- ככל שתחבקי יותר תינוקות הקנאה תחלש. הכאב בנשמה ישאר כל זמן שלא תהרי ותלדי (לפעמים הוא נשאר גם אחרי). לחבק תינוק זה הדבר הנקי ביותר שיש, הטהור ביותר שיש. מחבקים אותו ללא שום תנאי, בלי דרישות ובלי לצפות מכלום. כשאת מחבקת תינוק, את יודעת שהוא לא שופט אותך. הוא לא מסתכל עליך מהצד בעיניים מרחמות. הוא פשוט מגרגר שם בתוך החיק החם שלך וזהו. תסניפי אותו כמה שאת יכולה, ואל תתביישי לדמיין שאת מחבקת את הילד שלך. אין סיכוי שהדמיונות ישתלטו עליך. אחת התרופות שהרופאה הסינית נתנה לי היתה- לטפל בתינוק. אז ביקשתי את עזרתה של מיכל של עומר ויובל, ופעמיים בשבוע (בהתחלה זה היה 4 פעמים) אני יושבת אצלה לשעה שעתיים ומסניפה את התאומים שלה. זה אושר אמיתי, בעיקר כשמדובר בשני נסיכים אמיתיים. בקרוב יהיה לך ילד משלך, אבל עד אז אל תתני לעצמך ליפול לבור הכאב שרבות מאיתנו נופלות אליו. מרוב שאנחנו רוצות ילד, מראה תינוק מכאיב לנו, ולחלק מאיתנו קשה בכלל להתקרב לתינוקות בגלל זה. חבקי אותו כמה שאפשר. הרופאה שלי טוענת שזה עושה רק טוב למערכת ההורמונלית של האשה. ואם נשווה את זה לאצות השרופות שאני בולעת- זאת בהחלט תרופה טעימה באופן מיוחד
נועם
 

פונצית

New member
../images/Emo51.gifאתן מקסימות!

אני סה"כ כמה ימים כאן ומרגישה כבר חלק מהמשפחה.. לקחתי לתשומת ליבי מה שכל אחת ואחת מכן כתבה ויותר חשוב מזה- נרגעתי, אני לא משוגעת!
תודה ו-
נשיקה
נשיקה
 

צוצית

New member
זה תולי בהורה

אני מרגישה דווקא שרוב הפעמים שאני מבלה אע ילדי חברי = אני חוזרת עם פרץ אנרגיה להמשיך ולקוות, להמשיך ולנסות. זה גם תלוי בהרגשה שאני מקבלת מאם התינוק - יש כאךו שמתנשאות באופן מרומז - ואז זה כואב!! אבל - באופן כללי - לראות מה יהיה לנו פעם, עושה אותי אופטימית.
 

פונצית

New member
איזה מעצבנות אלו שמתנשאות?

גם לי יש "חברה" כזו שכל פעם רומזת שהיא מניחה שיש לי בעיה. אבל לא נורא לי יש
ולה לא וכשיהיה לי
נראה מה יתנשא על מי... (סתם אני לא כזו פשוט שחררתי קיטור)
 
למעלה