אריק מוזריק
New member
בנוגע לרבין
רבין היה איש שמאל כל חייו הציבוריים. הוא לא היה שמאל קיצוני, ורוב חייו עשה דברים מועילים וחשובים למדינת ישראל. למרות זאת בפרקי חייו עשה מספר דברים בלתי נסלחים ונוראים: את אוניית הנשק והמעפילים אלטלנה הוא הטביע בפקודת דוד בן גוריון. עד כה אין סיבה לכעוס עליו במיוחד יותר מאשר בן אחרים שביצעו את הפקודה. הדבר הנורא שעשה רבין היה לתת פקודה לירות בניצולים שקפצו למים ושחו אל החוף, ואף לבצעה בעצמו, ורציחתם ופציעתם של חברי האצ"ל והעולים שהיו על הספינה היתה אשמתו הישירה, והוא אדם עם "דם על הידיים". הדבר הנורא השני שעשה בחייו ואשר סיפק לבית"ר סיבה להתנגד לו, היה הסכם אוסלו, אשר מכר את בטחונה של מדינת ישראל ואזרחיה, סיכן ועודו מסכן את קיומה, ופגע בשלמות ארץ ישראל ובזכותו של העם היהודי על יהודה שומרון וחבל עזה. רבין נגרר ע"י פרס וביילין לביצוע הסכם אוסלו, והם היו הרוח החיה שמאחורי הסכם נפשע זה, שפתח את מרחץ הדמים שאנו נתונים בו עדיין כעת. רבין הביא את ערפאת וכנופיות המרצחים שלו לכאן, נתן להם רובים וטריטוריה לבסס את ארגוני הטרור שלהם. הוא פגע בשלמותה של ארץ ישראל, אותה ארץ אבות שהובטחה לנו מימים עברו, אותה ארץ שחיילינו שפכו דמם בכדי להגן עליה ועל תושביה והאתרים הקדושים והחשובים שבה. רצח רבין, לא רק שהיה מעשה נפשע כרצח, ומעשה נפשע כרצח פוליטי של אדם בשל דעותיו, ושל ראש ממשלה בשל דעותיו, הוא גם פגע קשות במצבו של הימין הישראלי, ובמדינת ישראל כולה. הרצח השיג את המטרה ההפוכה: רבין שהיה מתרסק בבחירות מול נתניהו, נרצח, ובמקומו עלה פרס שקיבל תמיכה רבה בעקבות רצח ראש הממשלה רבין. פרס הפסיד בכמה עשיריות אחוזים לנתניהו- ונצחון על חודו של קול זה, הביא לכך שמדיניות הכניעה של אוסלו נמשכה ע"י נתניהו שחש מחוייבות לאוסלו בעקבות הרצח. ביבי הלך לוועידות וואי ונתן את השליטה על חברון לערבים- דבר שהביא לרצח רבים. תכניות נוספות של ברק ושל שרון גם הן ההמשך של מדיניותו של רבין- והרצח הפך הדרך להשלטת והנצחת הכישלון המדיני של רבין וממשלתו. תכנית ההתנתקות הנפשעת ומפת הדרכים האמריקאית שהיא דרך פשוטה לחיסול ישראל, שתיהן המשך של אותו רעיון שיוצר באוסלו- מדינה פלסטינית. וזו הסיבה להתנגדות של בית"ר לרבין. מתוך כבוד לדעות אחרות, ומתוך תיעוב מעשה הרצח, אנו משתתפים באזכרה הממלכתית לרצח רבין (לאירוע, למעשה, לרצח רוה"מ בשל דעותיו, ולא בכדי לסגוד לרבין כאיש.).
רבין היה איש שמאל כל חייו הציבוריים. הוא לא היה שמאל קיצוני, ורוב חייו עשה דברים מועילים וחשובים למדינת ישראל. למרות זאת בפרקי חייו עשה מספר דברים בלתי נסלחים ונוראים: את אוניית הנשק והמעפילים אלטלנה הוא הטביע בפקודת דוד בן גוריון. עד כה אין סיבה לכעוס עליו במיוחד יותר מאשר בן אחרים שביצעו את הפקודה. הדבר הנורא שעשה רבין היה לתת פקודה לירות בניצולים שקפצו למים ושחו אל החוף, ואף לבצעה בעצמו, ורציחתם ופציעתם של חברי האצ"ל והעולים שהיו על הספינה היתה אשמתו הישירה, והוא אדם עם "דם על הידיים". הדבר הנורא השני שעשה בחייו ואשר סיפק לבית"ר סיבה להתנגד לו, היה הסכם אוסלו, אשר מכר את בטחונה של מדינת ישראל ואזרחיה, סיכן ועודו מסכן את קיומה, ופגע בשלמות ארץ ישראל ובזכותו של העם היהודי על יהודה שומרון וחבל עזה. רבין נגרר ע"י פרס וביילין לביצוע הסכם אוסלו, והם היו הרוח החיה שמאחורי הסכם נפשע זה, שפתח את מרחץ הדמים שאנו נתונים בו עדיין כעת. רבין הביא את ערפאת וכנופיות המרצחים שלו לכאן, נתן להם רובים וטריטוריה לבסס את ארגוני הטרור שלהם. הוא פגע בשלמותה של ארץ ישראל, אותה ארץ אבות שהובטחה לנו מימים עברו, אותה ארץ שחיילינו שפכו דמם בכדי להגן עליה ועל תושביה והאתרים הקדושים והחשובים שבה. רצח רבין, לא רק שהיה מעשה נפשע כרצח, ומעשה נפשע כרצח פוליטי של אדם בשל דעותיו, ושל ראש ממשלה בשל דעותיו, הוא גם פגע קשות במצבו של הימין הישראלי, ובמדינת ישראל כולה. הרצח השיג את המטרה ההפוכה: רבין שהיה מתרסק בבחירות מול נתניהו, נרצח, ובמקומו עלה פרס שקיבל תמיכה רבה בעקבות רצח ראש הממשלה רבין. פרס הפסיד בכמה עשיריות אחוזים לנתניהו- ונצחון על חודו של קול זה, הביא לכך שמדיניות הכניעה של אוסלו נמשכה ע"י נתניהו שחש מחוייבות לאוסלו בעקבות הרצח. ביבי הלך לוועידות וואי ונתן את השליטה על חברון לערבים- דבר שהביא לרצח רבים. תכניות נוספות של ברק ושל שרון גם הן ההמשך של מדיניותו של רבין- והרצח הפך הדרך להשלטת והנצחת הכישלון המדיני של רבין וממשלתו. תכנית ההתנתקות הנפשעת ומפת הדרכים האמריקאית שהיא דרך פשוטה לחיסול ישראל, שתיהן המשך של אותו רעיון שיוצר באוסלו- מדינה פלסטינית. וזו הסיבה להתנגדות של בית"ר לרבין. מתוך כבוד לדעות אחרות, ומתוך תיעוב מעשה הרצח, אנו משתתפים באזכרה הממלכתית לרצח רבין (לאירוע, למעשה, לרצח רוה"מ בשל דעותיו, ולא בכדי לסגוד לרבין כאיש.).