בנוגע למג.

[המונשרי]

בנוגע למג.

שמתי לב שישנו עניין המשותף להרבה אנשים והוא - חוסר היכולת לאהוב את עצמם. לכאורה הדבר אמור להיות מובן מאליו - כי "אדם קרוב אצל עצמו" - אבל תכלס בשטח - קורה בדיוק להפך. שאלתי היא : למה אנשים מתקשים לאהוב את עצמם?

 

[פיפיטה]

זה באמת מעניין

כל אדם גם המושלם ביותר ימצא פגם בעצמו , אני חושבת שתמיד צריך להסתכל טוב טוב מסביב לראות מה קורה בעולם להסתובב בבתי חולים בבית לוינשטיין בבתי מחסה ואז לחשוב אם טוב לו ואם צורתו הגופנית או אורח חייו וא להחליט. ובבית מתחילות רואים את אליסון ובמה היא צריכה להתמודד (על החיים שלה) ולקבל פרופורציות , לחשוב שתמיד יש יותר גרוע , אני לפחות מתנחמת בדברים האלה. זה שנשב ונבכה על מר גורלנו יום יום לא יעזור צריך לקבל מה שיש לחיות עם זה לבלות לשמוח במה שיש לנו ולהמשיך לנצל כל רגע וכל יום.

 

[המונשרי]

האם זו

השאיפה לשלמות שמונעת? כל עוד לא אהיה מושלם/ת אני לא ראוי/ה לאהבה?

 

[יסמין@]

להערכתי, כשילד\ה לא מקבל\ת אהבה ללא תנאי

אלא תמיד יש תנאים וצריך להראות הישגים וצריך לקבל ציונים מבריקים וצריך תמיד להיות "ילד\ה טוב\ה" (כמו במקרה של מג ואימא שלה), אז מקבלים את הדעה המוטעית שאני כשלעצמי לא מספיק\ה וצריך לעשות מעשים גדולים כדי לקבל גרגר אהבה ותשומי...

 

[chenby]

גם יכול להיות שזה מה שהביא אותה

לפוביות הנוראיות שלה. אולי זה התחיל בתור רצון למשוך תשומת לב לקבל תמיכה ואהבה, וזה הפך להרגל.... יכול להיות.

 

[יסמין@]

לנורית זרחי

יש ספר יענו לילדים\ות אבל מאוד למבוגרים\ות, ששמו אומר הכל: אם אמא שלי לא יכולה לאהוב אותי - מי כבר בעולם כולו יצליח בזה? ואפשר לתרגם זאת: אם ההורים שלי וכו'. נראה לי שכאן יש מפתח חשוב.

 

[המונשרי]

כלומר

אנחנו הראי של הורינו או הדמויות המשמעותיות בחיינו ( מורים , חברים וכו'). ואם אותן הדמויות המשמעותיות לא מראות יחס אוהב כלפינו -אז מי אנחנו....

 

[יסמין@]

במקרה המדובר

הם הראי שלנו: והחתולה אומרת שאם אימא שלה לא יכולה לאהוב אותה, איך היא בכלל יכולה לצפות שמישהו\י אחר\ת י\תאהב אותה? ויש בזה הרבה הגיון. ההורים הם הראי שלנו, ואנחנו הראי שלהם. ככה זה עם כל האנשים המשמעותיים שלנו. ותינוק וילד\ה לומדים מההורים, וכנראה שבייחוד מאימא, את כל זה. וכמו שמג אמרה, בדיוק כמו בסיפור של נורית זרחי: אימא שלה רצתה שתהיה קטנה ושותקת ופסיבית ובלתי נראית. והיא הרגישה לא אהובה, ולכן הילדה הסיקה בטעות שהיא לא ראויה להיות אהובה...

 

[chenby]

לכל אדם יש דפוס התנהגות מסויים

ויש אנשים שהדפוס שלהם מגיל צעיר זה לעשות השוואות לאחרים. יכול להיות שמג, כל החיים השוותה את עצמה לדוגמניות, בנות מהבית ספר, אחיות, לכי תדעי, תמיד הרגישה פחות, ההערכה העצמית יורדת, את מרגישה לא מספיק טובה, והופס זה הופך להרגל - והופס זה הופך לדפוס... והנה עכשיו, זה המקום שהיא נמצאת בו.

 

[המונשרי]

ביקורת עצמית קטלנית

והשוואה לאחרים = באמת דפוס מסרס .

 

[Y. Welis]

לדעתי זה בא מהבית: השפעת ההורים

אף אדם לא נולד עם תיעוב עצמי. זה מתפתח אצלו עם הזמן, אחרי שאומרים לו שוב ושוב כמה הוא לא שווה, לא מוצלח ולא מסוגל לכלום. אני מאמין שאלה המסרים שהיא קיבלה מהבית, וזה 'נצרב' אצלה וכמו שד"ר פיל ציין במקרים דומים, 'גם אחרי שהדברים כבר לא נאמרו, היא המשיכה לחזור עליהם'.

 

[Y. Welis]

../images/Emo41.gif טלינגית - אם תגיעי לזה, גם זו שאלה טובה

 

[tlingit]

../images/Emo221.gif דפוסי התנהגות

כל אדם מפתח במהלך חייו אסטרטגיית פעולה כדי להסתדר בעולם את האסטרטגיה הזו הוא מפתח החל מילדותו, דרך התנסויות שונות שהוא עובר ככל שהוא מתבגר. חלק מהדברים הוא לומד מסביבתו, חלק הוא מפתח כתוצאה ממה שקורה לו באינטראקציה עם הסביבה והתגובות שהוא מקבל. למה שאנחנו לומדים בשנותינו הראשונות יש השפעה כמובן על פיתוח השקפת העולם שלנו ועל האסטרטגיה הזו שאנחנו מפתחים (ומשכללים) עם השנים העניין הוא שיש לנו נטיה מעניינת לשים לב יותר לאירועים שקורים סביבנו שתואמים להשקפת העולם שלנו ולאסטרטגיה שבנינו, ומחזקים את האמונה שלנו שטוב אנחנו עושים כשאנחנו פועלים בדרך שבחרנו. לפעמים קורה שמשהו גורם לנו לחשוב שוב, ולהטיל ספק בכלים האלה שלנו, שאיתם אנחנו פועלים בעולם. זו הרבה פעמים סיבה שגורמת לאנשים לפנות לאימון - משהו כבר לא עובד נכון יותר עבורם, וגורם להם בלבול (שהרי אם שיטות פעולה בדוקות זה שנים לא מביאות את התוצאה הרצויה זה מאד מטריד) ובאימון אנחנו באמת בודקים את כל אלה, ומחפשים לראות מה חשוב למתאמן, מה הוא רוצה. מה עוזר לו להשיג זאת ומה מקשה עליו. ואז אנחנו ביחד בודקים, מתנסים וחוקרים ובונים דרכי פעולה חדשות שכן יביאו את התוצאות הרצויות מקווה שעניתי

 

[Y. Welis]

זה מזכיר לי עוד אימרה של הד"ר

שמוזכרת מדי פעם, כשהוא שואל מישהו שמשוכנע שדרך ההתנהגות שלו (עם עצמו או אחרים) טובה - 'איך זה עובד בשבילך?' כלומר - האם ההתנהלות שלנו אכן מועילה לנו, ומשיגה את המטרות שאנחנו מצפים שהיא תשיג?

 

[tlingit]

בדיוק

שאלה מעולה