בן 6 - עקשנות

[kanarit]

בן 6 - עקשנות

שלום לכולם,
יש לי בחור בן 6 חכם, רגיש ועקשן. התחלנו קורס שחייה בקבוצה של 7 ילדים על מדריכה אחת, היא יכולה להקדיש לכל ילד מעט מאוד ולרוב רצה עם כולם, לבן שלי זה לא התאים יש לו חשש ממים אז הוא צריך יותר זמן אחד על אחת, לקחנו לו מורה פרטית, הוא התחיל, אמר שהוא רוצה ועכשיו אחרי שנתקל בקושי להכניס את הראש למים לא רוצה להמשיך.
יש לו גם אחות קטנה ובמסגרת הפעילויות לחופש הגדול תכננתי שנלך יחד לפעילות שמחולקת לגילאים ושהוא ילך עם דוד שלו ובת דודה שלו למסלול הגדולים ואני אלך עם אחותו והבן דוד הקטן למסלול הקטנים. הוא לא מסכים והוא רוצה "רק עם אמא". כמה הייתם מתעקשים? הייתם מכריחים בגיל הזה?

 

[להעלות ליגה]

לגבי השחיה, אם המדריכה בעלת גישה מוצלחת לילדי

הייתי משאירה לה את העניין הזה
אחרי הכל היא אמורה לתת לו ביטחון
לגבי העניין השני גיל שש הוא גיל גבולי, אני רואה את הילדים של חברות שלי
ממש משתנים מגיל לגיל אפילו שמדובר על כמה חודשים
אז תתני לו עוד קצת זמן אמא
יש ילדים שלוקח להם זמן לשחרר אבל בסוף זה קורה

ברוכה הבאה

 

[kanarit]

תודה על העצה

 

[יעל נועם]

עקשנות?

האם הילד ביקש ללמוד לשחות? עד כמה הוא רוצה בכך?
כאשר מאד רוצים, קל יותר להתמודד עם קשיים וכאשר לא כל כך רוצים או שהרצון הוא בעיקר של ההורים - כל קושי קטן מרתיע.
אפשרי להבין את הפחד שלו מלהכניס ראש למים. אם המורה הפרטית טובה וסבלנית, היא תצליח לאט לאט לעזור לו להתגבר על הפחד.
בכל מקרה - לא להכריח ולא לכפות.
להכריח, ללעוג על כך שהוא פחדן, או כל תגובה אחרת שלא מכבדת את פחדיו הטבעים ואת רצונותיו רק תגרום נזק יותר רציני לילד, לבטחון העצמי שלו וליחסים שלכם איתו.

כפי שכבר ענו לך (סליחה שלא זוכרת שם) - הילד צריך עוד זמן אמא, הוא צריך עודבטחון שבנוכחות שלך. בעינייך הוא כבר גדול, אך כנראה שבעיניו - עוד לא.

חשוב להקשיב לרצונותיו ולכבד אותם.

בתחילה כתבתי את המילה "עקשנות" עם סימן שאלה, כי לפי תיאורך איני רואה עקשנות אצל הילד ולא מומלץ להדביק תוויות. לא מומלץ להגיד לו "אתה עקשן" או "פחדן" וכו'.
קל לשים תווית וקשה מאד לבטל אותה.

בהצלחה ובהנאה בחופשה.

 

[גושפנקה7]

 

[יעל ויסוצקי]

חכם ורגיש בדיוק הבן שלך.

גם לבן שלי בגילו היה חשש גדול להכניס את הראש למים ורק אחרי סדרת שיעורי שחיה פרטיים עם מורה מעולה ורגישה לצרכים שלו הוא הצליח להתגבר וכיום שוחה מצויין. החשש להכניס את הראש למים הוא חשש אמיתי. בנוסף לכך את מבשרת לו שה"מחיר" של העצמאות שלו במים יהיה שהוא יהיה בלעדייך בעוד שאת תהיי עם אחותו.
הילד צודק. גם אם יצליח להכניס את הראש למים זה לא אומר שהוא יכול להיות במסלול של הגדולים, כי עד שרוכשים את היכולת לעצמאות במים הדרך יכולה להיות ארוכה. את אמא שלו ועלייך הוא סומך כנראה יותר מאשר על הדוד וכנראה שהוא חושש להיות בפעילות של הגדולים ובצדק רב.
הבת שלי כמעט בת 6, מכניסה את הראש למים בלי בעיה אבל עוד רחוקה מאד הדרך לעצמאות במים, וזה אחרי סדרת שיעורי שחיה בקבוצה. כל אחד והקצב שלו, אני מניחה שבשנה הבאה, אחרי סדרה נוספת היא תשחה ממש.
אני מציעה לך לשים את התכנונים בצד ולא לקשור בין הכנסת הראש למים וההתקדמות בשיעורי השחיה לפעילות שתכננת. שני דברים לגמרי שונים.
תני לו להתקדם בקצב שלו בשיעורי השחיה וקחי אותו איתך לפעילות במסלול של הקטנים.
אין לך דרך להכריח אותו להכניס את הראש למים גם אם את מאד רוצה. אם המורה לשחיה היא מורה טובה היא תצליח, יחד איתו, בקצב שלו, ברגישות ובנחישות, להביא אותו להכניס את הראש למים.
הבן שלי היה אחרי טראומה בשיעור שחיה, כמעט טבע בשיעור אצל מורה מוכר וידוע. היתה שנה שהוא לא הסכים שנעזוב אותו לרגע במים, גם לא צמוד לקיר במים הכי רדודים. בכמה שיעורים פרטיים (הגר המקסימה, מדריכה אצל יובל ירדן במודיעין מי שמעוניין-ממליצה בחום), לאט לאט, עם המון סבלנות, עם הרבה כיף ומשחקים וחיזוקים בשיעורים הוא הצליח.
היום הוא שוחה וצולל בחופשיות.

 

[גושפנקה7]

קצת התבלבלת

נראה לי שהפעילות המתוכננת במסלול לגדולים שהיא דברה עליה לא קשורה לבריכה, זאת היתה שאלה נפרדת (היא קצת חברה בין הדברים ולא נסחה נכון).

 

[נוRית]

דווקא אני מבינה את הקשר

גם אם פותחת השרשור לא התכוונה לקשור בין הדברים (אלא רק להביא דוגמאות לעקשנותו של הילד) הרי שיעל עשתה את החיבור, ובצורה מקסימה.

 

[שושן בשם אחר]

אני לא חושבת שזה חיבור לגמרי נכון

פותחת השרשור לא אמרה באיזו פעילות מדובר, אבל אם מדובר למשל, על מסלול במוזיאון הילדים, אז אין סיבה שילד בן שש יגרר במסלול של הקטנטנים. זה יהיה קטן עליו, הוא לא יהנה באותה מידה והוא עלול להפריע או להרוס לאחרים. זה אם בכלל יתנו לו להכנס למסלול שלא תואם גיל. כנ"ל לגבי פעילויות שמשלבות יצירה כשהיכולות שלהם לא תואמות, ואפילו אם זה מסלול טיול רגלי - ילד בן 6 מסוגל לקצב הליכה מהיר יותר מילדים קטנים ממנו ואין סיבה שהם יעכבו אותו או שהוא יתסכל אותם (ויתאגר את האמא) בזה שהוא כל הזמן רץ קדימה. במקביל, ילד בן 6 עדיין לא לגמרי מצטיין בריסון עצמי במידה מספקת שאפשר יהיה להגיד לו, בחרת להצטרף למסלול של הקטנים אז הולכים בקצב שלהם ועושים מה שמעניין אותם, כי הוא ישתעמם ויפריע ולאמא יהיה קשה להשתלט על שלושה ילדים בגילים שונים. וכשהם באמצע המסלול כי אפשר להגיד אה בסדר, לך לגדולים עם הדוד.
אם מדובר על משהו מפחיד או אתגרי במיוחד זה דבר אחר.

 

[נוRית]

שוב אנחנו מדברים על דברים שונים

תראי, פותחת השרשור דיברה על עקשנות של ילד ונתנה שתי דוגמאות לעקשנות הזאת.

יעל עשתה חיבור מסוים בין הדברים, ולחיבור הזה התייחסי והסכמתי עם יעל (באופן העקרוני, לאו דווקא הפרטי של אותו ילד של פותחת שרשור)

 

[גושפנקה7]

מסבירה, כי לא הבנת אותי

לא אמרתי שיעל לא נתנה עצות טובות, רק כמו ששושן הסבירה פותחת השרשור התכוונה למשהו שונה לגמרי ויעל בהמשך של ההודעה שלה דברה המון על זה שילד בן 6 בכלל לא אמור להיות ב"מסלול של הגדולים" בבריכה ובטח שהוא צריך את אמא ויש סכנת טביעה וכו', אני לגמרי מסכימה עם זה רק שלא לזה התכוונה פותחת השרשור, רק רציתי להסב את תשומת ליבה של יעל לזה שפותחת השרשור לא התכוונה לשלוח אותו לבד למים העמוקים, דובר על משהו שונה לגמרי.

 

[kanarit]

תודה על כל התגובות. מאוד מעניין.

 

[hila218]

אני מאוד משתד לא להכריח

כנראה שהוא קשור אליך ולא רוצה. אולי אם יראה את זה בעיניים במקום ישנה את דעתו או אולי הדוד יוכל לשכנע. לא בכוח.
כל ילד הוא שונה אני הייתי מנסה לדבר איתו. לגבי השחיה הבן שלי בן 6 עבר קורס וגם לא הייתי מרוצה שלחתי אותו לכמה שיעורים פרטיים אצל מורה מעולה
אם את מאיזור המרכז אני אתן לך את הפרטים. זה עשה את כל השינוי היום הוא לא שחיין אבל בהחלט שוחה.

 

[kanarit]

אני אשמח לקבל את הפרטים לשימוש עתידי

בשיחה עם הבחור הוא אומר שבגלל שביולי האחרון כשהיינו בחופש הוא החליק מהגלשן למים ונכנס עם הראש והגוף (לכמה שניות כי אבא שלו עמד לידו) , הוא טוען שהוא הרגיש שהוא נשרף והוא לא רוצה להכניס את הראש למים. לא חשבתי שזה השפיע עליו כל כך כי הוא המשיך לשהות בבריכה באותו זמן וגם למחרת. המורה לשחייה מציעה לחכות שנה. היא מצויינת אבל אני בכל זאת אשמח לקבל את הפרטים של המורה, אנחנו מאיזור המרכז.
הוא באמת ילד של אמא, ילד בכור שאנחנו מאוד מגוננים עליו, כל התגובות כולל שלך חזקו את התחושה שלי שבאמת לא כדאי להכריח ושזה צריך לבוא ממנו. אז אני עכשיו רק מציעה והולכת איתו. כמובן מכוונת במידה מסויימת ועם גבולות ברורים.