עדכון
דברתי איתו, דברתי עם פסיכולוג, וכבר יש שינוי. הרבה בזכות התמיכה שלכם כאן הרגשתי צורך להתעקש ולא לוותר לו. אז בימים האחרונים הוא יוצא מהחדר, משחק איתנו יושב איתנו. הפסיכולוג אמר לי לא לוותר ואפילו להכריח בהתחלה, כי בסוף היום, למרות שהוא בוחר להיות לבד, הוא נותר בתחושה שלאף אחד לא היה זמן אליו. אז זהו, זו התחלה וכבר כולנו מרגישים יותר טוב. יש עוד דרך ארוכה, אבל רציתי להודות לכם על האכפתיות והעצות!
