בן שמדבר כמו בת

[אמא של יואבי]

בן שמדבר כמו בת

יואבי בן שנתיים ותשעה חודשים. כבר הרבה זמן (כמה וכמה חודשים) שהוא מקפיד לדבר על עצמו אך ורק בלשון נקבה, למרות שהוא יודע היטב את הדקדוק הנכון. הוא גם יודע שהוא בן. כששאלתי אותו למה הוא מדבר כך הוא ענה לי שהוא בת, או בפעם אחרת שבבית הוא בת. אני לא מעירה לו ולא מתקנת. כולם מדברים אליו כאל בן, והוא עונה בלשון נקבה. זה לא ממש מפריע לי וגם השיחות שסיפרתי עליהן היו אולי פעמיים שלוש ודי מזמן, כך שזה לא "אישיו" בכלל. בכל זאת זה נראה לי מוזר. הייתי רוצה לשמוע אם יש למישהי נסיון דומה או תובנות מעניינות על הנושא.

 

[ליליה והגמדים]

מצויין ../images/Emo13.gif

אנחנו הבנות מדברות ונותנות שידברו אלינו כל החיים בלשון בן...אז יואבי נפלא בעיני

 

[kashke]

אגב, ליליה, קיבלת ממני מייל?

 

[ליליה והגמדים]

וודאי. עוד לא הגבתי לכלום השבוע ../images/Emo10.gif

 

[אמא של יואבי]

גם בעיני הוא נפלא...../images/Emo8.gif

 

[ימימה]

גם אצלנו היתה תקופה דומה

בין גיל 3-4, הוא אהב מאד להיות בת, אם כי בד"כ היה בוחר משחק תפקידים, ומגלם בו את תפקיד הבת (זהבה ושלושת הדובים היה להיט, גם בת הים הקטנה, וגם סתם "אני כלבלבה ואת אבא(!) שלי), ואז "הולך" עם התפקיד הזה כל היום. במסגרת זו לא תמיד היינו ממש משחקים, אבל כל פעם שטעיתי ופניתי אליו בלשון זכר, הוא הקפיד לתקן אותי "אמא, אני בת", וגם היה מדבר בלשון נקבה. אצלנו קישרתי את זה קצת לרצון שלו להדמות לאחותו הגדולה והדומיננטית מאד, אבל זו כמובן רק השערה. קצת אחרי יומולדת 4 זה נעלם כמעט לגמרי (היום הוא בן 5 ומעדיף רוב הזמן להיות צב נינג'ה - אם כי מאד עדין, אני חייבת לציין

)

 

[kashke]

פעם קראתי תשובה חכמה

של אשה מאוד חכמה: את מדברת אליו בלשון נקבה: "אני לא מרשה..אני לא רוצה..אני מבקשת ש..אני מאוד אשמח אם "..וכן הלאה. לכן הוא מבין את המין השונה, אבל מחכה את אופן הדיבור שלך. "תחשבו על זה"

בלשון ז'וז'ו חלסטרה

 

[אמא של יואבי]

אבל גם גברים מדברים אליו!

 

[kashke]

אין כמו אמא כמודל לחיקוי

 

[תיור]

אוי, אני נזכרת שגם אני דאגתי כ"כ

בני בין הגילאים שנתיים ל3 היה מדבר על עצמו בלשון נקבה ואני הייתי מאד מודאגת. כעת הוא בן 4, ואני מנסה להיזכר מתי באמת הוא הפסיק עם זה, כעת הוא כל הזמן מתלהב לומר ש הוא "חזק" גדול" "גיבור" וכולי..... אין זכר ללשון נקבה שהוא השתמש בעבר, והוא מבדיל יפה מאד בין זכר לנקבה, ונהדר בדיקדוק. אז נראה שזה לא נורא ויעבור גם ליואב. בני בילה הרבה בחברת בנות, בנות גילו, וגם הוא איתי רוב הזמן והרבה יותר מאשר עם אביו, אז אולי זו הסיבה שדיבר כל הזמן בלשון נקבה.

 

[לאה_מ]

יש הרבה בנות שמדברות זו עם זו בלשון

זכר, גם בגילאים הרבה יותר מבוגרים. נראה לי סוג של משחק. לא יותר.

 

[תּמר]

בעלי מדבר לפעמים בלשון נקבה

עם חברים שלו, אבל בצורה מוגזמת (הוספת סיומות נקביות במקום שממש לא צריך) בעיניו זה מצחיק.

 

[גלי29]

אני ואחותי

בהתחלה היו משתגעים מאיתנו היום כבר התרגלו....

 

[לירי של שירי]

כן. בעלי!!!

בעלי גדל בקיבוץ. במחזור שלו היו 7 בנות והוא וכמובן הגננות והמטפלות. עד גיל מסויים הוא דיבר רק בלשון נקבה עבר לו - וכיום הוא בעל מדהים ורגיש (רוב הזמן...) ומדבר על עצמו בלשון זכר. תבדקי מה מינון הבנות בגן שלו ואת הדומיננטיות שלהן בחברה, אולי הוא מעריץ ומחקה את הגננות.

 

[דמעות של מלאכים]

בת אחי דיברה בלשון זכר תקופה

מסויימת (בת שנולדה אחרי שני בנים). היא גם היתה מדברת בגוף שלישי : תן לה, תעזוב אותה. לא זוכרת מתי, אבל בשלב מסויים זה עבר לה.

 

[יעל של מעיין]

נראה לי שזה שלב התפתחותי

מעיין בת שנתיים וחצי מדברת על עצמה לרב בגוף שני (מחקה את איך שאני פונה אליה) "את רוצה לישון", "את רעבה" ובעצם היא מתכוונת ל"אני" כמו כן היא גם מדברת על עצמה בגוף שלישי "מעייןנפלה" , "מעיין ממש מוכשרת"

והאהוב עלי :"אני אוהבת אותי" (אני אוהבת אותך) היא מעט מאד אומרת "אני".

 

[אמא של יואבי]

תודה על התשובות !