בן גוריון וה"את"
אם כבר הזכירו אותו, הנה קטע מאת העיתונאי זאב גלילי (שוב מקוראשון...): יש הרבה דברים שאפשר לומר לזכותו של דוד בן-גוריון, שבימים אלה מלאו שלושים שנה למותו. החידוש הלשוני שלו אינו אחד מהם. כידוע נהג בן-גוריון להשמיט את מילת היחס "את", המשמשת לציון מושא ישיר. הנוהג הזה של בן-גוריון איפשר אמנם לזהות מיד כל טקסט או נאום שלו, אך עורר לא מעט ביקורת ואף הלצות. פורסמה אז פואמה שסיפרה על מלך שגזר להכרית את המילה "את" מן השפה ואסר על נתיניו להשתמש בה. באחד הימים יצא צבאו של המלך למלחמה. בתום הקרב הגדול יצא רץ רגלי אל מטהו של המלך, על מנת לבשר לו את תוצאות הקרב. הגיע הרץ למרגלות המלך ואמר: "ניצח האויב העם" ומת מאפיסת כוחות. והפואמה הסתיימה במילים: "ולא ידע המלך מי את מי ניצח".
אם כבר הזכירו אותו, הנה קטע מאת העיתונאי זאב גלילי (שוב מקוראשון...): יש הרבה דברים שאפשר לומר לזכותו של דוד בן-גוריון, שבימים אלה מלאו שלושים שנה למותו. החידוש הלשוני שלו אינו אחד מהם. כידוע נהג בן-גוריון להשמיט את מילת היחס "את", המשמשת לציון מושא ישיר. הנוהג הזה של בן-גוריון איפשר אמנם לזהות מיד כל טקסט או נאום שלו, אך עורר לא מעט ביקורת ואף הלצות. פורסמה אז פואמה שסיפרה על מלך שגזר להכרית את המילה "את" מן השפה ואסר על נתיניו להשתמש בה. באחד הימים יצא צבאו של המלך למלחמה. בתום הקרב הגדול יצא רץ רגלי אל מטהו של המלך, על מנת לבשר לו את תוצאות הקרב. הגיע הרץ למרגלות המלך ואמר: "ניצח האויב העם" ומת מאפיסת כוחות. והפואמה הסתיימה במילים: "ולא ידע המלך מי את מי ניצח".