אני ומוסיקה ערבית ../images/Emo79.gif../images/Emo1.gif
בשנות הששים, בטרם "פרצה" הטלביזיה הישראלית, היתה לי ידידה, שהתגוררה ביפו, סמוך למפעלי נחושתן. מקום גבוה מעל העיר, בדירה שהיתה ממוקמת על הגג. ביחד, עם השכנים לקומה, הקימו אנטנה גבוהה. הטלביזיה הנושנה, קלטה במטושטש, . אך הצליל היה סביר. בהעדר תחנות אחרות, היינו מאזינים, לטלביזיה המצרית אשר שידרה, מסביב לשעון, 24 שעות ביממה. שירים של אום כ´ולטום, עבד אל וואהאב, פאריד אל אטראש ואחרים. קיבלתי הסברים, על ההבדלים, בין המוסיקה, ה"לבנונית-סורית" לבין זו המצרית. באופן טבעי, לאוזן מזרח אירופית כמו שלי, השירים הסוריים היו קליטים יותר ו...קצרים יותר. אגב, משפחת ידידתי, היו יוצאי הונגריה. אך השכנים היו ממוצא צפון אפריקאי. לימים, שמעתי את המלחין, ידידיה אדמון, שהיה ממוצא אשכנזי. אשר סיפר. כי יש מוטיבים, רבים, של צלילים, בפיוטי התפילות המזרח-אירופיים, הזהים לפיוטים המזרח תיכוניים. את קול ה´מואזין´ השווה לחזן יהודי, מזרח אירופי. ברוח הציונות החלוצית ו"עברי דבר עברית" שילב את המוטיבים המזרחיים בשיריו. "עץ הרימון" ואחרים.