בן אדם קשה

[Crema86]

בן אדם קשה

לפני פחות משנה הכרתי חברה שהיא שונה ממני כמעט לגמרי ולמרות השוני נהיינו חברות הכי טובות.
אני בן אדם חסר ביטחון ואילו היא ההיפך. אני הייתי בן אדם רגוע בעוד היא עם פתיל קצר.
מכל שטות קטנה היא מתעצבנת ופתאום בלי לשים לב נהייתי כמוהה ואפילו היא מעירה לי שאני מזיקה לבריאות שלי
באתי הביתה אחרי שהסתובבתי ובזבזתי כסף על הקניות. אמא ניגשה והתחילה להעביר עליי ביקורת שאני לא יודעת לחסוך. אחרי כמה דקות הרעדתי את כל הבית. היא אמרה שהיא לא מזהה אותי, שממש השתנתי לרעה ולא מספיק שאני גוש עצבני , שאני הסטרית אני גם נהייתי שמנה כמו חברה שלי וגם מכוערת (עליתי 20 קג). אמרה לי שאם אני לא ישתנה אז גם אני יחטוף אירוע מוחי כמו אבא שלי..

 

[anati43]

ההערות של אמא שלך מחמירות את המצב. היא בדרך כלל מדברת ככה?

 

[Crema86]

לא

מאז שהכרתי את החברה הזאת עם החודשים (חברות קצת פחות משנה צומודות אחת לשנייה כמעט כל היום) השתנתי. מילה אחת לא במקום בעיני וזהו.. אני מתחילה להתעצבן ואין לי אלוהים..מתחילה לצעוק ואפילו לא שמה לב בכלל ואחרי זה קשה לי להירגע. אני אחת ששומרת טונה
&nbsp
בקשר להערה של אמא שלי שלא רק שאני גוש עצבני אלא שנהייתי שמנה כמו חברה שלי ומכעורת (עליתי 20 קג מאז שהכרתי אותה וסמוך להכרות איתה השתתפתי בתחרות יופי מקומית ואמא שלי הייתה גאה שבת שלה רזה ויפה ועכשיו אני נראית 10 שנים יותר בעוד לפני זה כמה שנים פחות. לפני העלייה במשקל הייתי מטופחת יותר ואילו עכשיו אני מוזנחת-חברה שלי אגב לא ככה . אצלה אין קשר בין המשקל הגבןוהה להופעה החיצונית. היא לא תיצא מהבית בלי איפור!! ומתלבשת טוב רק בשחורכדי להחמיא לגיזרתה)
&nbsp
מזה כמה זמן חברה שלי התחילה להעיר לי שסגנון הלבוש שלי נראה כמו של סבתא. לא יחסתי לה חשיבות. כן, אני יודעת אין לי סגנון לבוש אופנתי. אני לובשת גינס וחולצה ויש לי נטייה לחרוש על הבגדים.
אני לא אוהבת לקנות בגדים אלא איפור (וגם לא מתאפרת לאחרונה )
יש לנו עוד חברה משותפת שנראית גרוע ממני ויש לה עוד יותר עודף משקל והיא מתלבשת עוד יותר גרוע ממני . המצב שלה חמור משלי ולה גם אם יעירו על איך שהיא נראית היא לא תנסה לעשות שינוי עם עצמה.
&nbsp
הקיצר אחרי שקיבלתי מכה מאמא שלי היומיומית שאני שמנה ומכוערת וגם לפני כמה ימים היא העירה לי שאיך אני לא מתביישת ללכת ככה לעבודה החדשה.
עוד שבוע יש גם חתונה שאני צריכה ללכת ואין לי מושג מה ללבוש. חברה שלי מזהירה אותי מללכת בגינס . לדעתה אם אני ילך ככה כולם יצחקו עלי יאבל מה לעשות שאני נגעלת מאיך שאני נראית מכדי ללבוש שמלה??
&nbsp
היום באה המכה...
אני וחברה שלי יצאנו מהסופר שאני עובדת בו חודש ונתקלנו במי שעבדה איתנו במשמרת..
היא סיפרה שעוד כמה ימים יהיה לה שימוע ואז עברה לדבר עליי
אמרה שראתה אותי בקניון אתמול עם אותו המעיל הכחול שאני באה לעבודה ועם תיק גב!
אמרה שהיא ועוד עובדת איך שראו אותי צחקו עליי!!
ואז חברה שלי אמרה לי תראי לא רק אני חושבת ככה..את עושה לעצמך בושות..
קצת נעלבתי מצד שני אני מסכימה עם הדברים שנאמרו אני מתלבשת רע כי אני מרגישה לא שלמה עם המראה שלי..כבר אין חשק מאז שהפסקתי עם הדיאטה לשמור על המינמום..
מצד שני אמרתי לחברה שלי שאני לא כמו החברה המשותפת שלנו שאם יעירו לה היא תתעלם. אני יראטה לכולם מאיפה משתין הדג...חברה שלי הביעה זלזול. זאלה מתי בדיוק עוד שנתים?!
אני רוצה לקנות בגדים יפים ולהשקיע
&nbsp
לפני שבועיים מישהי בעבודה היא לסבית והיא העירה גם לחברה שלי שאני בכלל לא הטעם שלה, שהיא אוהבת נשים יפות ומטופחות. חברה שלי שאלה אותה אם אני מכוערת והיא ענתה שלא ...למעשה אני והיא מתלבשות דומה. אני לא מתלבשת נשי. לובשת גינס, חולצות חרושות ונעלי ספורט
אני מוכנה להתחיל בדיאטה ולהיראות נשית הבעיה שאני לא יודעת להתלבש יפה..לא כל דבר שאני רואה בחנות נראה לי..אני מאוד ביקורתית ולבסוף מתפשרת על נוחות
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[עפרה מהודר]

תשמעי, קרמה

מאחר שאת פה מוותיקי הפורום, אני שמה לב בסיפור שלך לא לבגדים אלא לשתי מלים:
עבודה חדשה.
סוף סוף, אחרי חמש שנים של השפלות, עזבת את תחנת הדלק!

ואפילו מצאת עבודה חדשה!
ואפילו כבר מצאת חברה בעבודה החדשה!

כבוד!!!

אולי עכשיו, כשתרגישי יותר טוב עם עצמך, תחזרי גם לשמור על עצמך, ואז גם תחזרי למראה המטופח שלך.

 

[ladybug4NLP]

crema - גם אני שמתי לב רק לצמד המילים "עבודה חדשה"

חדש זה להשאיר מאחורייך את כל השטויות שהיו בתחנת הדלק. מי אמר מה, מתי ואיך.
יש לך כמה אפשרויות:
אם את סומכת על החברה שלך תקשיבי לה ונסי לערוך שינויים קלים צעד אחר צעד במראה החיו.
עם הרגיעה יבוא גם השיפור במראה.

אם את לא סומכת עליה, תסמכי על עצמך. תתלבשי איך שנח ל, הסתכלי במראה ואם את מוצאת חן בעיני עצמך - יופי!
הבעיה היא שאת כל כך מקשיבה לסביבה שאת לא מקשיבה לעצמך כלל וגם כשאומרים לך משהו טוב את לא בדיוק מאמינה.
בקיצור-יו-יו של מצבי רח.
חבל ומיותר.

רשמי על נייר מה המטרה שלך והצמדי אליה.
את אוהבת ג'ינס? מרגישה בנח בג'ינס? ג'ינס נקי, יפה שעומד עלייך טוב עם חולצה יפה יכולה להיות אחלה יציאה גם לחתונה.
לא צריך נוצות שאת לא מרגישה בהם טוב כדי להתהדר ולעבור את החתונה במחשבות מי אומר עלייך מה מאחרוי הגב.

אני מאחלת לך הרבה שמחה והבה רגיעה בסופר, זה מקום שאם תעבדי בו בתבונה את בהחלט יכולה להתקדם.
להקשיב לעצמך, להקשיב לממונים עלייך, להמנע מרכילות (כל סוג) ולהיות נחמדה לאנשים (גם לקוחות וגם עמיתים לעבודה).
לא להיות תגובתית. לא כל דבר שאומרים מופנה אישית כלפיך.
ראיתי לא מזמן חולצה מגניבה שכתוב עליה (בתרגום חופשי) זה לא הקרקס שלי, ואלה לא הקופים שלי .
את מספיק אינטליגנטית בשביל להבין...

 

[אופירA]

הבעיה אינה שאינך יודעת להתלבש יפה ואת ביקורתית בחנות

הבעיה היא שאת מאוד מאוד מושפעת ממה שאנשים שונים אומרים עלייך, ולכן משתדלת להתנהג כמו הזולת.
אבל אי אפשר לרצות את כולם כל הזמן, ולכן זו צוחקת עלייך, וזו מזלזלת בך, ואת בכלל לא יודעת מה את רוצה - פעם רוצה להשמין, פעם רוצה לעשות דיאטה, פעם רוצה להתלבש נוח, פעם רוה להתלבש בבגדים יפים ולהשקיע.

הבעיה היא שאת לא מסוגלת להכיר בערך העצמי שלך, לדעת מי את ולאהוב את זה, ולכן כל הזמן מושפעת מאנשים אחרים מה הם חושבים עלייך, וגם מאוד מאוד סובלת אם אומרים עלייך דברים שליליים.
והאמת, לא פלא שכך את מרגישה, אם את חיה בצד אמא שאומרת עלייך דברים כל כך נוראים - כמו גוש של עצבים, שמנה ומכוערת, ו"תחטפי שבץ לב אם לא תשתני" (ואיך בדיוק אמא חושבת שתשתני - בזכות ההערות הפוסלות המגעילות שלה?...)

אבל האמת היא שיש לך הרבה סיבות כן להכיר בערך העצמי שלך - העבודה החדשה בסופר בתפקיד קופאית ומוכרת, האומץ להשיג פיטורין מתחנת הדלק הארורה, והכי חשוב - האומץ והחוכמה לא להקשיב למה שאמרו לך הבנות, כאשר עברת חווייה קשה של פסילה שלא בצדק בסופרמרקט, ולעשות מה שאת מאמינה בו - להתעקש על מקומך ועל היכולות שלך. למרות שסבלת מאוד מחוסר ההערכה שספגת שלא בצדק מהמנהלת, התגברת באומץ על הסבל, והתעקשת על שלך, ואפילו בניגוד לעצות האחיתופל של חברותייך לעבודה. והשגת את מה שמגיע לך!
אז יש לך נתונים שעל בסיסם את יכולה להרגיש ערך עצמי, ויש לך כוחות שבאמצעות התבוננות בהם תוכלי להחליט מה את רוצה - לרזות או לא, להתלבש יפה או לא - ולא להקשיב למה שזו או זו אומרת, כי רק את מפסידה מכך שתקשיבי להן או שתחקי את התנהגותן.
כשאת צמודה לעקרונותייך ולאמונותייך לגבי עצמך - את מרוויחה, ובגדול. נוכחת בכך בסיפור האחרון עם הקופה, לא כן?

 

[Crema86]

מסכימה עם כל מה שרשמת..

אני מאוד מושפעת ממה שאומרים עליי ובמיוחד אם זה משהו שלילי..
נכון, אני מבינה שאי אפשר לרצות את כולם פשוט זה הנטייה שלי להתנהג ככה. קשה לי שדוחים אותי מכל בחינה שיש
&nbsp
לגבי אמא שלי אני גם סובלת מהערות שלה אבל אני מבינה שהיא רוצה בסך הכל לטובתי , אבל לא תמיד מעבירה לי מסר בצורה יפה.
&nbsp
מאז שהתחלתי לעבוד בסופר ופוטרתי מתחנת הדלק כן עלה לי הערך . פתאום אני מרגישה גאה בעצמי שהנה שם בתחנת דלק זלזלו בי שאני יעבוד בחנות וכאן עובדת בסבבה ובכייף.
בהתחלה כמעט פוטרתי שלא בצדק אבל נלחמתי על מקומי מהסיבה הפשוטה שאני כן ידעתי את העבודה!
חברה שלי ועוד חברה שלה אמרו לי שאולי אני לא מתאימה לעבוד כקופאית אבל לא הקשבתי להם. עובדה שווה היה להתעקש לתת לי הזדמנות . הוכחתי את עצמי ועד עכשיו אנ יעובדת בסדר גמור..
&nbsp
לגהי ההופעה החיצונית שלי לצערי זה נקודת חולשה אצלי..
קשה לי לקבל את זה שאני נראית רע אם זה במשקל ואם זה מבחינה חיצוניות ואפילו הקשיים באישיות מבחינת יחסי אנוש הלקויים שלי. קשה לי לקבל את העובדה שאין לי בגלל זה חברות ואני משתוקקת לכך שאני ישתנה..
חברה שלי כל הזמן העירה לי להשתנות כי אף אחד מהידידים שלה לא מעוניין שאני יבוא לישיבות.,
אתמול היא סיפרה לי איך הם הציבו לה אולטימטום להביא חברה אחרת או שלא תהיה ישיבה. היא הביאה חברה רזה שלה שתמיד אוהבת להיות במרכז העניינים..
פתאום אחד הבחורים ממש נדלק עלייה ואמר שהיא מדהימה וכל מיני..
ממה שאני ראיתי בתמונות היא לא נראית וואו בכלל פשוט היא רזה וכובשת אולי בהתנהגות.. אז אני מודה שאני קצת מקנאה.
חברה שלי אמרה שאתמול היא הרגישה כמוני בודדה שאף אחד לא מתייחס אליה כי מתייחסים לחברה הכוסית שלה..אמרה לי שהיא הייתה מביאה אותי היו מתייחסים אליה ועכשיו היא אוויר בישיבות.
לישיבות שהייתי משתתפת לא הייתי טורחת להתאפר ולהתלבש פיצוץ..גם לא באתי בכוונה להכיר בנים (גם בגלל שאני מבוגרת מהם וגם כי לא מתאים לי להתחבר לערבים חוץ מלשבת איתם ביחד..אבל מה לעשות שהם מחפשים יותר מדי ולכן אני מחוץ לתמונה.
חברה שלי אמרה שיותר לא תביא אותי לישיבות עד שאני ישתנה בהתנהגות -יבשה יותר מדי)
&nbsp
מצד אחד אני מבואסת שאני שוב יהיה בית עבודה -עבודה בית ..מצד שני יש לי הזדמנות לחפש לי חברה נוספת ולעבוד על כישורים חברתיים שלי ..השאלה איך אני מאוד רוצה אבל מתקשה..
&nbsp
בנתיים מאז שאותה העובדת עקצה אותי מול חברה שלי (והיום פיטרו אותה כי היא לא יעילה להם צועקת על הלקוחות ולא עושה כלום)
אני התחלתי לייחס חשיבות לאיך שאני נראית..
כבר יומיים שממש מעירים לי כולם בעבודה גם מצוות העובדים והנהלה וגם קצת לקוחות שאני ממש יפה !!
היום אחראית אחת ניגשה אלי ושאלה אותי שוב כנו אתמול איזה צללית אני משתמשת. אתמול היא שאלה מי מאפר אותי (אני יודעת להתאפר יפה לבד ואפילו חשבתי ללמוד את זה אבל אני מהססת )
אחרי זה שוב ניגשה ושאלה מה עובר עליי בזמן האחרון מה הסיבה שאני כל כך יפה..?! אמרתי "סתם" במבוכה
באמת אני מרגישה יפה בימים האחרונים אבל עדיין לא מעריכה את עצמי מספיק.. מלא פנו אלי והחמיאו לי בלי סוף
מחר אני הולכת לחתונה של מי שעבדה אצלה בתחנת דלק ואני הולכת לדפוק הופעה
כל כך בא לי לעבוד על האישיות שלי ולהיות חברמנית . אני מבינה שזה המפתח לכך שאני יהיה גאה בעצמי
&nbsp

 

[אופירA]

אין ספק שפתחת דלת חדשה בחייך - כדאי לנצל את ההזדמנות הזו

המפתח לכל הצלחה בחיים - גם בחברה וגם בעבודה וגם בהשגת כל מטרותייך בחיים - הוא ידיעת הערך העצמי. קבלה עצמית ואפס פחד מאנשים, מה יגידו.

מניסיוני הרב, זו עבודה לכל החיים, תמיד יהיה שיפור, וצריך לפעול בשתי דרכים מקבילות:
האחת - טיפול פסיכולוגי להעלאת הערך העצמי ולהבנת ה"אני" שלך. תעשי את זה פעם בשבוע תקופה ארוכה, ותראי שיפור גדול.

הדרך השנייה - עבודה עצמית, דיבור לעצמך במחשבות, כל החיים.
וכאן אפרט דוגמאות -
למשל, עבדת טוב בקופה מלכתחילה, רק הקופאית הבכירה חשבה בטעות שאינך עובדת טוב, אבל את ידעת שזו טעות, ולכן התעקשת ולא שמת לב למה שאמרו החברות. תזכירי לעצמך כל הזמן, שאת יודעת מה ערכך ומה את עושה, ואי הסכמה של אנשים לא ימנע ממך להשיג את מטרותייך. גם בדברים אחרים שקורים לך, תזכירי לעצמך את ההצלחה הזו, ותרגישי אומץ להתמודד.
אסור אף פעם להתייאש - זה משפט מפתח שצריך להוביל אותך בחייך.

עוד דוגמה שעזרה לי מאוד בחיים - ממש שינתה את הדימוי העצמי החיצוני שלי: תחליטי להאמין תמיד לאנשים שאומרים לך שאת יפה או נראית טוב, אפילו אם זה גורם לך מבוכה כרגע. אל תאמיני אף פעם לאנשים שאומרים שאת לא נראית טוב. ובכלל, את יודעת אם את נראית טוב או לא, אז את מחליטה מתי את נראית טוב ומתי לא. לא מעניין אותך אם אומרים עלייך דברים שליליים. מעניין אותך רק מה את יודעת, והדברים החיוביים שאת שומעת מהאנשים.
תסתכלי על עצמך במראה, ואם את רואה שהיציבה שלך כפופה, תתרגלי להרים את החלק העליון של הגוף, מהבטן, ולהשתדל ללכת ולעמוד ככה, זקוף, כאשר את חושבת על הדברים שטובים בך.
גם לגבי דברים שליליים שאומרים לך על תכונות ואישיות - אל תאמיני לזה. רק לדברים חיוביים שאומרים לך. זה תהליך שיכול לגרום לך לפרוח. לכי על זה גם בכאילו, אם כרגע זה לא מרגיש לך אמיתי.

עוד דוגמה - אם נכשלת במשהו, תדברי אל עצמך בלב יפה, באהדה, תגידי לעצמך שאת לומדת, שכולם נכשלים בדרך להצלחה, כישלון זו למידה, שבהרבה דברים את מוצלחת בהחלט, והוכחת זאת. ואם כרגע את מרגישה נורא - תגידי לעצמך שזה יעבור עוד כמה שעות/ימים.
אף פעם אל "תכעסי על עצמך" במחשבות, תמיד תדברי אל עצמך באהבה ובהבנה, ותעודדי את עצמך שבוודאי בהמשך יהיה שיפור.
תתרחקי קצת מהחברה עם הערבים. היא והם לא משפיעים עלייך לטובה, הם מזלזלים בך, ולך מגיע אנשים שלא יזלזלו בך, גם אם כרגע תצטרכי קצת לוותר על הרגל להיות עם החברה הזו, ולצאת איתם בערב.
תשתדלי גם לאכול ארוחות בריאות וטעימות, ותחשבי לעצמך בלב שמגיע לך לאכול בריא, מגיעה לך בריאות, כי את אדם יקר.

במחשבות הפנימיות שלך את תרימי את הערך העצמי שלך, לאט לאט, והעבודה אצל הפסיכולוגית תכוון אותך ותתן לך הוכחות מתוך עצמך לערכך העצמי הנכון.

המון הצלחה!

 

[עפרה מהודר]

נשמע מקסים

לפי מה שאת כותבת, בחודשים האחרונים התקדמת המון --- גם מבחינת עבודה וגם מבחינת הערך העצמי שלך, שעולה בהתאם.
וכנראה שגם רואים את זה עלייך.
העובדה שאת מאז ומתמיד מטפחת את ההופעה החיצונית שלך בוודאי עוזרת.

עכשיו כל מה שנשאר לך לשפר לדעתי זה בדיוק מה שאופירה אמרה: ללמוד להיות עצמאית יותר בגיבוש הדעה על עצמך.
כלומר להיות פחות מושפעת ממה שאנשים אחרים אומרים.
מאז שאת כותבת פה בפורום נדמה שהערך העצמי שלך הוא כעלה נידף, תלוי לחלוטין בכל מה שמישהו אמר.

כמה שהשפילו אותך בתחנת הדלק, הרגשת קטנה וחסרת סיכוי.
אדם בעל ערך עצמי תקין לא היה נותן לאנשים אחרים להתייחס אליו כך -- בטח לא חמש שנים.
כנ"ל לגבי המלים הכואבות שזורקת עלייך אימא שלך.
למרות שהן נאמרות בצורה די אגרסיבית, את נותנת להן לחדור אלייך פנימה.

נראה לי שאת צריכה "לגדל עור". איזו מערכת הגנה פנימית.
את צריכה לבנות את הערך העצמי שלך בתור משהו יציב, שלא יעלה ויירד לפי כל עלבון או אפילו מחמאה שאת מקבלת.
וזה באמת תהליך. זה לא קורה ביום אחד.

טיפול פסיכולוגי או אימון יכולים לעזור לך בתהליך הזה.
כי בניגוד לחברים ובני משפחה, מטפל מחויב לשמור על הגינות ויציבות במשוב שהוא נותן לך.