דיברתי על נתון אופטימי במיוחד שמדבר
על ירידה בשכיחות ההידבקות של גבר מאישה (לא להיפך) במקרה של חשיפה בודדת.
אל תתבלבל עם 60% פחות סיכוי להידבק או להפיץ את המחלה במשך כל החיים, כי זה לא מה שאפילו הנתון האופטימי והשנוי לגמרי במחלוקת ההוא מנסה לומר. מי שמקיים יחסי מין לא מוגנים באופן קבוע, עם אישה נגועה, סיכוייו להידבק בסופו של דבר קרובים מאד ל- 100%.
לכן כדי למנוע הדבקה צריך בכל מקרה קונדום, כך שאין כאן כל פעילות מונעת. יש פעילות מיותרת ומזיקה ששום צידוק שנחפר מתחת לאדמה לא יכול להגן עליה.
בנוגע לסעיף ד' - חיסונים ניתנים מתוך מוטיבציה רפואית מוכחת ועל פי המלצה, שגם היא יכולה להשתנות בהתאם למחלות רלוונטיות באותו מקום ובאותה תקופה. הם לא מותירים מומים וצלקות ניכרות כמו מילה, לא יוצרים שוני ויזואלי באיבר פרטי כמו שיוצרת מילה, לא גורמים לשוני בתחושות גופניות בעתיד כמו שגורמת מילה, ולא מבוססים על פוליטיזציה דתית של איבר פרטי.
הטיעון שמשווה ברית מילה לחיסונים על בסיס "אם זה מותר גם זה מותר ואם זה אסור גם זה צריך להיאסר" - הוא זה שלא מחזיק מים.
אפשר להתווכח עד כמה חיסונים הם בפני עצמם זוועה, אבל גם אם התשובה תהיה כן, זוהי זוועה שונה במהותה מברית מילה.
לגבי "אם הורה מאמין שהוא עושה חסד" - זו היתממות. ברית מילה היא לא באמת החלטה אינדיבידואלית של כל הורה והורה. אילו היתה כזו, כלומר אלמלא היה לחץ חברתי ושימור ממוסד של בורות בנושא, מעטים מאד ההורים, כולל דתיים, שהיו מוכנים לבצע דבר כזה בבנם.