במסגרת הנורמה

[יטבה לביא]

במסגרת הנורמה

שלום, יש לי בת עם שיתוק מוחין "קל" בת שנתיים ועשרה חודשים. היא חכמה, מדברת ומתקשרת טוב עם הסביבה אך עדיין לא הולכת. היא תכנס בשנה הבאה למסגרת חינוך רגילה (גן טרום טרום חובה). באבחון של מרפאה בעיסוק שנעה לה לפני כארבעה חודשים, היא אמרה שכל הבעיות שיש לה הן במסגרת הנורמה לגילה. האם יש ספר או מקום כל שהוא שבו מפורטים הדברים שנחשבים "במסגרת הנורמה" לכל גיל? איך יתכן שזה נורמלי שילדה בגילה לא יכולה להרכיב פזלים הכי פשוטים שיש? תודה מראש

 

[נאוה ר]

יש מלא ספרים בנושא ומלא טבלאות.

התעניינת דווקא בפזלים של שנתיים ועשרה חודשים או שיש עוד תחומים? מגיל שנתיים עד שנתיים וחצי אמורים להכניס צורה ללוח אחרי הדגמה. מגיל שנתיים וחצי עד גיל 3 שנים מרכיב פזלים בתוך תבניות. אבל מה שחשוב בעיניי אצל ילדים לא נכנס לספר. חשוב איך מתפקדות הידיים כל אחת מהן ביחד ולחוד. מה האיכות של המעשה. מה התהליך של הלמידה שהילד עובר כשיש משימה חדשה. האם קיבלת משפט אחד מהמרפאה בעיסוק או שיש לך דו"ח כתוב? האם יש משהו חוץ מפזלים שמדאיג אותך? האם יש אפשרות לקבוע עם המרפאה בעיסוק ולהסביר את מה שמדאיג אותך? אולי היא לא ראתה? אולי היא יכולה לתת הדרכה?

 

[יטבה לביא]

הרבה דברים מדאיגים אותי

ישנם הרבה דברים שמתרידים את מנוחתי. לדוגמא: שרון (בתי) מורידה מאוד את הראש כשהיא מצירת או עושה כל עבודה אחרת שבה היא מאט מתעמצת (וזה לא ראיה...). המרפאה בעיסוק של המכון להתפתחות הילד שבו שרון מטופלת אמרה שזה בגלל שחגורת הכתפיים שלה חלשה אבל היא טוענת שבזה צריך לטפל בפזיוטרפיה. למה? מתי זה ריפוי בעיסוק ומתי זה פזיוטרפיה? אין סיכוי שנעבוד על זה בפזיוטרפיה מכיוון שאני מנסים לקדם אותה בעמידה עצמאית והליכה. אז מה עושים? דוגמא נוספת היא שהיא עדיין מתקשה לאכול בכפית מאכלים נוזליים כמו באדי או מרק. למה לא מגיע לה להיות כמו כל הילדים בגילה ולהיות מסוגלת לאכול הכל באופן עצמאי? האמת היא, שבשבוע האחרון אני משתעשעת במחשבה ללכת וללמוד בעצמי ריפוי בעיסוק (לפני כמה חודשים סיימתי את לימודי הדוקטוראט שלי בגנטיקה) מכיוון שיש לי הרגשה ששרון תצטרך תמיכה כל חייה. איפה לומדים את זה? האם ניתן לשלב לימודים ועבודה? אני מרגישה שאני מקטרת, אבל, אני מאוד מבולבלת כרגע שכן עד עכשיו היינו רק בפזיוטרפיה, ושם המטרה היתה מאוד ברורה. אני רק רוצה ששרון לא תתקשה בתחומים שאינם קשורים ישירות לשיתוק מוחין שלה, ושניתן לטפל בהם.

 

[נגהויסבוך]

אבחנה חוזרת ...

איני באה לפסול אבחנה של מישהי אחרת ... אך אני מאמינה שהורה יודע מה טוב או רע בשביל ילדו, מה הוא היה רוצה להשיג בשבילו ואני מתרשמת שיש לך את כל הרצון בעולם להעניק לבתך את המקסימום שאפשר ... שרון כמעט בת 3 ולדעתי זה גיל שבו כבר מצפים מילד לעשות כל מיני דברים ... ואת מנית בדיוק את אותם דברים שהתרשמת שכבר צריך ... נכון קיים שיתוק מוחין קל ואולי מכאן באה איזושהיא הנחה מצד המרפאה בעיסוק, שוב איני שופטת את מקצועיותה, מצבים כאלה הם לגיטימיים ... אך יכול להיות שבמפגש עמה לא הצגת את הצרכים שלך כמו שצריך ואת הקשיים האלה בפרוטרוט ... הייתי מציעה לך לחכות עוד מעט ולהנות מההגדרה ה"נורמטיבית" עוד מס' חודשים ... ולחזור לפגישת מעקב - לדרשו פגישת מעקב ... כדי שהאצבע תשאר על הדופק ... לגבי למידת המקצוע ... אם את מתעינינת יופי ... אך יש אמרה כזאת "הסנדלר הולך יחף" ואף אחד לא יכול להבטיח שאם תלמדי ריפוי בעיסוק תוכלי לטפל בבתך ... לדעתי יהיה נכון יותר לגעת בנושאים רלוונטיים, דרך קריאה, השתלמויות להורים בעמותות הטיפוליות השונות, לקבל הדרכה טובה לאורך שנות ההתפתחות ואולי גם בהמשך ... כמובן שאם המקצוע מענין אותך ה"כללי" את מוזמנת ... בהצלחה

 

[חיה גנתון]

לאמא של שרון

מבלי להתייחס להערכת ריפוי בעיסוק שעברה שרון, אני ממליצה לך לערוך רשימה של העיסוקים השונים של שרון כולל: עצמאות בטיפול עצמי(אכילה, לבוש חצה שינה), עיסוקים בשעות הפנאי עם המשפחה, חברים ובבית, עיסוקים שונים שהיא משתתפת בהם במסגרת הגן. צייני ליד כל עיסוק כזה, מה מידת היכולת של ילדתך להיות שותפה מלאה. לדוגמא:אם מידת היכולת שלה להשתתף בפעילות בגן השעשועים נמוכה מזו שהיית רוצה שתהיה, ונראה לך שזוהי פעילות חשובה, יש מקום להתערבות של איש טיפול, לאחר שניסית את מה שאת יודעת כאם לעשות, ולא ראית התקדמות. מרפאה בעיסוק שתקבל את ילדתך תנתח יחד אתך את הגורמים שמעקבים את שרון בההשתתפות המלאה בפעילות, לצד הגורמים המאפשרים (היכולות) אותה. יחד תוכלו לבנות כך מערך נושאים בהם תטפלו(אולי גם פאזל). ד.א. לגבי הטיית הראש או הורדת הראש, האם ערכת לשרון בדיקת מיקוד ראייה? אם לא, מומלץ, ואין זו בדיקה לכושר ראיה מרחוק. מבצעים אותה בד"כ אופטומטריסטים שמתמחים בכך. בינתיים, תוכלי להפחית מעט את הבעיה, אם תבקשי ממנה לצייר כשהנייר רחוק מעט מקצה השולחן, מה שיאלץ אותה להרים את הראש, או להציע לה לצייר "כמו צייר" כשהנייר תלוי על לוח או כן ציור.

 

[שרון שני גונן]

סדר העדיפויות של ההורה

שלום יטבה, בעיני יש בהחלט מקום למצוא מרפאה בעיסוק שתקשיב לרצונותייך ומחשבותייך בקשר לשרון, ויחד תוכלו לעבוד לקראת השגת היעדים התפקודיים שציינת. אני סבורה שכאמה של שרון, לא תוכלי ללמוד את כל המקצועות שיידרשו לה בחייה, אך בהחלט תוכלי לעמוד על כך שהיא תקבל את הטיפול הנראה לך כמתאים ביותר. לטעמי יש מקום לעזור כבר עכשיו, ולריפוי בעיסוק יש הרבה מה להציע. חזרי למרפאה בעיסוק ובקשי את מה שאת רוצה, ואם לא תיעני, תמיד תוכלי למצוא מרפאה בעיסוק אחרת... בברכה שרון