במועדון- חלק 1
לקח לי כמה שניות להתאפס מהאלכוהול שזרם לי בדם כדי להבין שאני נשענת על הקיר אבל הידיים שלי מרותקות אחורה באזיקים אנושיים שהתחברו לגבר גבוה וחזק, לפי האחיזה.
'נראה לי ששתית מספיק, לא?' הוא לחש לי באוזן אבל אני הרגשתי רק ויברציה עמוקה שדגדגה לי את התנוך והצוואר. הפה שלי התייבש ולא הצלחתי להוציא מילה אז הנהנתי בראש להסכמה וניסיתי לייצב את עצמי, בכל זאת לצאת עם קצת פאסון מכל התקרית המביכה הזו. כאילו, מי מתעלפת בדרך לשירותים כי שתתה כוס יין לבן וצ'ייסר אחד? טוב, רק אני שלא שותה אף פעם.
'אני משחרר אותך עכשיו ונראה אם את מצליחה לעמוד, בסדר? לאט לאט' הוא שחרר את אחיזתו ואני נצמדתי באחוריי לקיר שיתמוך בי. 'אני בסדר, תודה רבה' אמרתי והישרתי מבט אליו ואז פתאום כל הבטן שלי התכווצה- הוא חתיך! 'שיט!'
שיט, זה נפלט לי בקול... חייכתי את החיוך הכי קולי שלי ופניתי לדרכי לכיוון השירותים, צעד אחד יציב, צעד שני יציב, צעד-מעידה... 'הופה' הוא נצמד אליי מאחור וכפות ידיו החמות אחזו בי בעדינות בזרועות. 'אני אלווה אותך לשירותים' הוא פקד והמשיך ללכת מאחוריי כשהאצבעות שלו נוגעות -לא נוגעות בי ומעבירות בי זרמים חמים. צעדתי לאט כי לא רציתי שהדרך תגמר אבל כבר ראיתי את הסוף של הפרוזדור. 'הגענו' הוא לחש לי באוזן ואני הצטמררתי להרגיש את הזיפים שלו שורטים לי את הלחי. הבטן שלי התכווצה והתפשט לי חום מאותה נקודה לכל הגוף, לא יכולתי לשלוט בזה אבל בהתחשב בכך שכבר 8 חודשים לא הייתי עם מישהו אז נראה לי שזו תגובה סבירה. עצרתי, לא ידעתי מה לעשות. מצד אחד, השירותים כאן ויש לי פיפי לוחץ האמת, מצד שני כל מה שרציתי זה שהוא יצמד אליי מאחור ויקרע מעליי את גופיית הבא הלבנה הזאת. מה עובר עלייך? סטרתי לעצמי מבפנים, אבל עדיין הגוף לא זזף אני עומדת במקום.
'אל תדאגי, אני כאן עד שתסיימי' הוא שוב לחש לי ואני כבר יכולתי להרגיש את גלי החום שבי מתנפצים ישר לשובר הגלים שנמצא בין שתי ירכיי. שיט, אני רטובה מבחור זר במועדון חשוך. תתאפסי! בזריזות נכנסתי לתא הראשון שראיתי ונעלתי על עצמי את הדלת. כן, ככה בטוח אני לא אעשה שטויות, אני אשאר כאן עד שהחברות שלי ירגישו שנעלמתי והוא בטח יעלם גם כן והכל יחזור על מקומו בשלום. פשוט תחכי כאן בשקט ועוד מעט תתאפסי, זה בסדר.
נקישות על הדלת.
'תפוס'
'זה אני, תפתחי לי' שיט! זה הוא! לפתוח? לא לפתוח? הראש אומר לרדת לעשרים שכיבות סמיכה אבל היד פותחת לבד את המנעול והנה הוא כאן מולי עכשיו ברגע זה. הוא גבוה ושחום, עם כתפיים רחבות וגוף שבהחלט מרים כמה משקולות בסופי שבוע והעיניים... אח העיניים שלו בהירות משהו, לא מצליחה לקלוט בתאורת הניאון העמומה בתא השירותים החשוך עם האריחים השחורים. הוא לא מהסס ומעמיד אותי, האצבעות שלו נכנסות ללולאות החגורה בג'ינס הקרעים שלי והוא מחזיק אותי ככה יציבה מולו בלי אפשרות לזוז. טוב, זה וגם העובדה שאני קפואה מולו. אני משפילה מבט מהר ולא יכולה להתעלן מהג'ינס הרפוי שממש נופל מעל עצמות האגן הכי מושלמות שראיתי. הגופייה הלבנה מבליטה קימורים שרק מגבירים לי את קצב הנשימה ואני מתחילה להסתחרר שוב. 'את לא נופלת לי עכשיו' הוא אומר ומצמיד את האגן שלי לשלו. כשהידיים שלו אוחזות חזק במותניים שלי ואז הוא משחרר יד אחת ומעביר אותה לעורף שלי ומשם בתנועות מסרק מפשק את אצבעותיו ונותן לשערות הבלונד-פלאטין להסתבך בהן. היד שלו מטיילת מהעורף לצוואר שלי ונעצרת שם כמו בתנועת חניקה, בלי כוח, סתם מונחת שם בחום ובכבדות ואז בשנייה אחת הוא תוקף את שפתיי. הלשון שלו משפקת את שפתיי ונכנסת פנימה, מלטפת ונעימה ואחריה השפתיים שלו, בשרניות וחמות עוטפות את פי ומנשקות אותי.
לקח לי כמה שניות להתאפס מהאלכוהול שזרם לי בדם כדי להבין שאני נשענת על הקיר אבל הידיים שלי מרותקות אחורה באזיקים אנושיים שהתחברו לגבר גבוה וחזק, לפי האחיזה.
'נראה לי ששתית מספיק, לא?' הוא לחש לי באוזן אבל אני הרגשתי רק ויברציה עמוקה שדגדגה לי את התנוך והצוואר. הפה שלי התייבש ולא הצלחתי להוציא מילה אז הנהנתי בראש להסכמה וניסיתי לייצב את עצמי, בכל זאת לצאת עם קצת פאסון מכל התקרית המביכה הזו. כאילו, מי מתעלפת בדרך לשירותים כי שתתה כוס יין לבן וצ'ייסר אחד? טוב, רק אני שלא שותה אף פעם.
'אני משחרר אותך עכשיו ונראה אם את מצליחה לעמוד, בסדר? לאט לאט' הוא שחרר את אחיזתו ואני נצמדתי באחוריי לקיר שיתמוך בי. 'אני בסדר, תודה רבה' אמרתי והישרתי מבט אליו ואז פתאום כל הבטן שלי התכווצה- הוא חתיך! 'שיט!'
שיט, זה נפלט לי בקול... חייכתי את החיוך הכי קולי שלי ופניתי לדרכי לכיוון השירותים, צעד אחד יציב, צעד שני יציב, צעד-מעידה... 'הופה' הוא נצמד אליי מאחור וכפות ידיו החמות אחזו בי בעדינות בזרועות. 'אני אלווה אותך לשירותים' הוא פקד והמשיך ללכת מאחוריי כשהאצבעות שלו נוגעות -לא נוגעות בי ומעבירות בי זרמים חמים. צעדתי לאט כי לא רציתי שהדרך תגמר אבל כבר ראיתי את הסוף של הפרוזדור. 'הגענו' הוא לחש לי באוזן ואני הצטמררתי להרגיש את הזיפים שלו שורטים לי את הלחי. הבטן שלי התכווצה והתפשט לי חום מאותה נקודה לכל הגוף, לא יכולתי לשלוט בזה אבל בהתחשב בכך שכבר 8 חודשים לא הייתי עם מישהו אז נראה לי שזו תגובה סבירה. עצרתי, לא ידעתי מה לעשות. מצד אחד, השירותים כאן ויש לי פיפי לוחץ האמת, מצד שני כל מה שרציתי זה שהוא יצמד אליי מאחור ויקרע מעליי את גופיית הבא הלבנה הזאת. מה עובר עלייך? סטרתי לעצמי מבפנים, אבל עדיין הגוף לא זזף אני עומדת במקום.
'אל תדאגי, אני כאן עד שתסיימי' הוא שוב לחש לי ואני כבר יכולתי להרגיש את גלי החום שבי מתנפצים ישר לשובר הגלים שנמצא בין שתי ירכיי. שיט, אני רטובה מבחור זר במועדון חשוך. תתאפסי! בזריזות נכנסתי לתא הראשון שראיתי ונעלתי על עצמי את הדלת. כן, ככה בטוח אני לא אעשה שטויות, אני אשאר כאן עד שהחברות שלי ירגישו שנעלמתי והוא בטח יעלם גם כן והכל יחזור על מקומו בשלום. פשוט תחכי כאן בשקט ועוד מעט תתאפסי, זה בסדר.
נקישות על הדלת.
'תפוס'
'זה אני, תפתחי לי' שיט! זה הוא! לפתוח? לא לפתוח? הראש אומר לרדת לעשרים שכיבות סמיכה אבל היד פותחת לבד את המנעול והנה הוא כאן מולי עכשיו ברגע זה. הוא גבוה ושחום, עם כתפיים רחבות וגוף שבהחלט מרים כמה משקולות בסופי שבוע והעיניים... אח העיניים שלו בהירות משהו, לא מצליחה לקלוט בתאורת הניאון העמומה בתא השירותים החשוך עם האריחים השחורים. הוא לא מהסס ומעמיד אותי, האצבעות שלו נכנסות ללולאות החגורה בג'ינס הקרעים שלי והוא מחזיק אותי ככה יציבה מולו בלי אפשרות לזוז. טוב, זה וגם העובדה שאני קפואה מולו. אני משפילה מבט מהר ולא יכולה להתעלן מהג'ינס הרפוי שממש נופל מעל עצמות האגן הכי מושלמות שראיתי. הגופייה הלבנה מבליטה קימורים שרק מגבירים לי את קצב הנשימה ואני מתחילה להסתחרר שוב. 'את לא נופלת לי עכשיו' הוא אומר ומצמיד את האגן שלי לשלו. כשהידיים שלו אוחזות חזק במותניים שלי ואז הוא משחרר יד אחת ומעביר אותה לעורף שלי ומשם בתנועות מסרק מפשק את אצבעותיו ונותן לשערות הבלונד-פלאטין להסתבך בהן. היד שלו מטיילת מהעורף לצוואר שלי ונעצרת שם כמו בתנועת חניקה, בלי כוח, סתם מונחת שם בחום ובכבדות ואז בשנייה אחת הוא תוקף את שפתיי. הלשון שלו משפקת את שפתיי ונכנסת פנימה, מלטפת ונעימה ואחריה השפתיים שלו, בשרניות וחמות עוטפות את פי ומנשקות אותי.