במה מדליקין

[יניב הערבי]

במה מדליקין

במה מדליקין ובמה אין מדליקין אין מדליקין בשמן שרפה באבק שרפה בשמן צנונות בגריז מכונות לא יטול אדם שפורפרת של ביצה לא יטול אדם ארץ דקה כקליפה ויתננה על פי הנר שתהא נוטפת דם אין מדליקין לא בכלש ולא בכלח ולא בפתילת האידן ולא במלח הארץ ולא בעפר ולא בשמן שומשומין נחום המדי אומר אחד מבושל ואחד שאינו מבושל אין מדליקין בו אין מדליקין בארץ ירוקה ובירוקה שעל פני המים אך אחת ירוקה ואחת שאינה ירוקה מדליקין ומדליקין בה אך אם חוברה לה יחדיוו אין מדליקין בה במה מדליקין ובמה אין מדליקין מדליקין במוצהר באחד אכזר באחד בהמה בלא צנועה באונס בחומס אך אם חזר בתשובה אין מדליקין בו שנאמר ולא אחפוץ במות הרשע כי אם עזב דרכו וחיה ושבו בנים לגבולם ויהי שלום בחילך ושלווה בארמונתיך

 

[יניב הערבי]

הנה ימים באים

והנה ימים באים נאום ה והשלכתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים אם כי לשמוע דבר ה

 

[רפי צבר]

יאנוש

אני פונה אלייך בתחינה אולי בפעם האחרונה יש בך כל כך המון למה לנקז את כל הכשרון? את החור שנפער בתוך תוכך זה השואב ממך את כל מחשבתך סגור במהרה או אולי תנקב אחד אחר, לטובת הסביבה רד מהעץ הרגיש הזה שהתיישבת עליו רד לעצים של טוב לכולם תרד תרד, דחילאק תרד תעבור לעץ אחר או אולי לפורום אחר יאנוש יש בך המון אל תאפיל את כל הכשרון בוא נסכם את זה באופן הבא הכשרון שלך מבוזבז עלינו כסביבה אין לך פה אוזן כרויה באהבה בלבד

 

[יניב הערבי]

אתה רוצח אותי

בסברס קר בחסות דם חם

 

[יניב הערבי]

אבל צפיתי זאת

חיקיתי לתגובה כזאת הייתי מוכן ואתה מוזמן להשתלח בי כאן וכאן אך סברס מאיר הוא באר מים חיים דעתו נתן בנושאים שונים ומגוונים עיין ארץ נתזים מדרש יונתי שיווי משקל רישומי פחם דר התחכמות שיר המדע במודע במודע אז מדוע אתה מתעקש שבפורום שלו אסור להביע דעה? זה לא מפני שהדעה שלך שונה? אני מקווה כי אם כן אני מתלונן תן לדבר תן להגיב על כל נושא ונושא מבטיח להיות זהיר לשקול מילים רק יהלומים לא קללות לא קוצים רק הבעת דעות משמאל וימין הרי הארץ מלאה בזה אז איך אפשר לשתוק על זה?? היום בסופר ראיתי סברס בלי קוצים מה זה כבר יכול להיות?

 

[רפי צבר]

תשמע...

אל חלילה תבין אותי לא נכון אין לי בעיה עם להביע עמדה, אבל תראה איזו חריגה... זה מה שאתה, אני מפחד לחשוב שאולי מעבר לזה אתה לא חושב אחי ביחאט דיברנו המון על קורבנות ואסון בו נדבר קצת - נקרא לזה הפוגה, שביתת נשק, הפסקת אש קצרה לצורך ריענון הכח - על דברים אחרים. על שירים על מאיר ספרים, מילים מילים מילים גשר בין אנשים

 

[ilovelior]

אני בעד../images/Emo45.gif

מספיק עם קמטי העצבים נעבור לקמטי חיוכים

 

[ilovelior]

אוי ואבוי

לאחר שקראתי את קריאות הנאציזם מלמטה, אני מצהיר שלא שם ידי יותר בשירשור שסרח , בקריאת מלחמה , בהתרסה מכל סוג. על החתום ליאור

 

[יניב הערבי]

סברס

אז במה מדליקיו? במשחקי מילים או באסוסיאציות חולפות זרוק משהו לאויר כי אני מיובש מיובל וחלול עשיתי ניסוי בסיפור אישי להרגיע קצת את אחי לא הצליח לי נו מה כאן יש לחדש עדיין אני באותו המקום מתרגש האומנם יש מזגן ומיזרון גומי אויר בקבינה אך הראש לא מפסיק לחפש לו את הקומבינה שתגשר שתחמם שתאחד שתשלב יד ביד את גימי ודין את פרומו לפורנו את פרעה עם נתיניו אותי ואותך הרבה מילים צריך הרבה משפטים יותר מכל המחאות האלה שנוגעים לפעמים כאן וכאן אך תמיד חוזרים ובועטים לי בישבן כמו בעיטה בתחת לשמים מעל ועל הארץ מתחת ואני נשאר מותל שרוע על הארץ בלב קרוע מתבוסס בדם ללא השראה ללא יכולת להוציא מילה מהפה רק להצביע וזה מזוויע כי אין למי להצביע הכל שחור הכל אפור מאחמד טיבי ועד אהוד יתום איפה אצעק סברס אין מי ששומע איפה אצעק והיכן נרגעתי?

 

[רפי צבר]

שתדע לך

שהסיפור על אחיך טיפה הפחיד אותי זה עלייה ברמת הפתיחות שלך עם חבר'ה פה אם אתה רוצה לדבר על זה, זה דווקא מעניין אותי ואגב לא הכל חייב לבוא בחרוזים לפעמים יש להלביש את המשפטים בבגדים אחרים כל העניין הוא שתובן המשמעות ושירד הפשר

 

[לילי201]

נכנס לי קוץ לעין

איך לעזאזל יוצאים מזה עכשיו

 

[ilovelior]

קליפה ועוד קליפה

 

[יניב הערבי]

יען

לקלוף ולקלוף ולקלוף פעם מזמן מישהו אמר שהוא מחשיב את אנשי הפורום לאנשי שיחה נהדרים אז מה מפחיד כל כך את רפי בסיפורים אישיים בתור בן אדם אני גם בה ומשתתף והוא בתור בן תמותה אין לו זמן לפעמים אפילו אם אני והרופאים מתקשים להחליט

 

[ilovelior]

יען

מה הוא אומר לך ומה אתה עונה לו? מדבר איתך בשפתך ואפילו אינך מבין. כי הנה עקץ - אותך קלף קלף ואתה מייד כסותך לובש ודרך אגב למה אינך מספר ספר ספר , אף אחד לא מאחר

 

[יניב הערבי]

אמרתי לך

נכנס לי קוץ לעין אחי

 

[ilovelior]

בסדר

אז כשתסיים לבכות מהתרגשות , ספר את הסיפור.

 

[יניב הערבי]

אבל סיפרתי כבר

דפדף אחורה

 

[רינה8]

נסה לחשוב על מישהו ברגעים האלה

רגעים = מפעם לפעם (עובר ושב) ורגע(ת) = נרגעת אז כל מה שצריכים זה יד ברגע של סחרחורת, עם יד ביד כל חושך- עד הוא חתיכה שחרחורת.

 

[רינה8]

הזמן אוזל ואני נוזל

הלוואי והיה לי מספיק זמן והרבה מקום לתהות על מילותייך כל היום הייתי יכולה להרשות לעצמי לשקוע בחלום לטעות ולטעות, לקום ולנפול לתהום ואז לנשום אותך לעומק, רודף שלום יכולתי להקפיד עלייך עד תם כי ראוי אתה לכבוד רב בעל עם חזון אך מרוץ הכרכרה המשתקשקת דורסת וגורסת ואותי דום היא משתקת אז אני בצד שותקת והקצב גובר וגובר וגובר והנה נשארתי מאחור אולי התחיל לספור כל חור כך בחיים עובר יום עובר שבוע... מה רציתי להגיד בעצם נו... אולי תצא תוציא לאור ספר חיפשתיך על המדפים "חלון לחדרי הלב" – לא מצאתיך "קוצים" "חצים"– לא מצאתיך "נביאים כתובים" – לא מצאתיך מי יכול עלייך- מטר צרורות יורה ויורה לכל אבר קולע שתי וערב אינספור מחרוזות אני צריכה את כל זה, במנות קטנות כדי שאוכל גם אני ללקט ולדלות משנינותך אף אחד לא יורד לעומק דבריך זה לא ניתפס ברשת רק שוקע תחת גל לא חבל? אני איטית מלידה בשפה מקצועית או בקיצור "מפגרת" עין ימין סתומה אוזן שמאל חרשת מראשי שערות תולשת (בעצם אני קירחת) מה יש ? אחותך צולעת! וזה ברור וידוע לכול שלא עם הכול אני מסכימה כי אחרי הכול אני זאת אני ואתה זה אתה. בעין שמואל אני רואה שש שש כך שזווית ראייתי המאוד מחודדת מתרחבת ואף עלפי ולמרות זאת אני אותך מקבלת. בחסות הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל; יי שומרך יי צלך על יד ימינך; יומם השמש לא יככה, וירח בלילה; יי ישמרך מכל רע, ישמור את נפשך יי ישמר צאתך ובואך מעתה ועד עולם:

 

[יניב הערבי]

קצת ממאיר

משורר, לוקח את המצב הכי ירוד בחיים ועושה מזה שיא של אומנות. המכות הכי קשות בחיים קוטפות את כל האוסקרים. כן, יש אנשים שאוכלים אותה, יש אנשים שמציגים את זה לאנשים שיושבים להם בקצה הכי בטוח של הסוף הכי מתוק של כל הסיפורים ונותנים לזה ציון. יושבים ומסתכלים איך אנשים אוכלים אותה ונותנים לזה ציון- משחק מעולה, תסריט בינוני. משורר לפעמים זה כל אלה ביחד. גם אוכל אותה , חזק , גם עושה מזה שיר, גם יושב ומסתכל על עצמו איך הוא אוכל אותה ונותן לזה ציון. "נו, לא רע אלכסנדר, שיחקת אותה פן. שיחקת אותה ואכלת אותה ירשת וגם רצחת או להיפך. סבלת, כתבת ,אהבת". משורר אף פעם לא בוגד באהבתו העצמית או שנאתו העצמית עם אף אחד ושום דבר. מאיר אריאל