במבט לאחור

[Prince315]

במבט לאחור

לאחר 5 שנים מהגרושין..
כמה מכם מרגישים ״גלגול אחר״?
האם חוויתם את תהליך ההיפרדות כגילוי העצמי? התקרבות לעצמכם...
גבולות הגיזרה המשתנים, מתי היד שלו נגמרת ומתי שלך מתחילה,
זה כואב מצד אחד אך יש בזה המון התרגשות.

זה באמת לא משפחה אחת?

 

[N D R]

אגיב לגבי אישית ואח"כ בכללי

אז לגבי: אני בהחלט מרגיש גלגול אחר אבל כמו שריטה (הזמרת! לא שריטה בראש

) מודה - ההתחלה לא הייתה קלה בלשון המעטה.

גילוי עצמי? חלקית. מצאתי בי דברים שלא ידעתי על עצמי לטוב אבל גם לפחות טוב (לא אכתוב רע)

אני חושב שהרבה היו מוותרים על ההתרגשות שיש בעניין אם רק היו יכולים. הכוונה בעיקר לכל אלו שהתגרשו שלא ביוזמתם או שיזמו לאחר שבני הזוג הביאו אותם לדרך ללא מוצא.


ועכשיו בכללי:

אני חושב שרוב המתגרשים היו מצליחים לחוות גלגול אחר הרבה יותר מהר ממה שקורה במציאות אילו לא היו נדרשים לקשר כזה או אחר עם בן הזוג לשעבר (בגלל הילדים).
יש כאלו שאצלם הקשר הזה מונע פתיחת פרק חדש בחייהם וכל סוג של גלגול אחר. זו לדעתי אחת הבעיות המרכזיות בגירושים.
בעוד מתגרשים מדברים על פתיחות והבנה בין הגרושים עד כדי משמורת משותפת אני חושב שיש בסוג כזה של מערכת יחסים מחסום לצדדים להתפתח. כמובן זו אמירה כללית ותמיד יש יוצאים מהכלל אבל תכל'ס? אם אפשר היה לעשות ניתוק טוטאלי מיד לאחר הגירושין כמות המאושרים והמאושרות הייתה נוסקת.

 

[ismeralda100]

יופי להם....הם ממשיכים שניהם להתעסק

בכל מיני דברים שלא קשורים לקריירה שלהם הרבה אחרי שהם כבר לא מעניינים.....

 

[יערית]

מאחר

וזכרתי את הייתי לפני החתונה, אז חזרתי מהר מאד לעצמי במלוא
הכוחות- לא לא לא ינצחו אותי, לא ינצחו אותי (במובן המורלי ).

 

[Snarc]

משפחה...

ככלל, איננה אחת. מכילה היא במהות מה קרוב כמו גם רחוק, תא משפחתי צר ועד שבט קהילתי.
לא חסיד אני של דיעבד. לא כשעור ולא כמשל. החיים היום הינם תמיד תוצאה ישירה של סך הרגעים, על קרקע של גנטיקה וסביבה. טמטיקה פשוטה...השאר רק בראש.