אני חולק מאוד שהטלפון הנייד הוא שאשם.
ראיינו פסיכולוג מפורסם לאחר מקרה הארה"ב שאב שכח את התינוק. הפסיכולוג הסביר שכל אחד היה יכול להיות במקומו של האב, כי כל אחד יכול לזכור רק 7 דברים ולא יותר.
הפסיכולוג צדק על 7 דברים. אך הפסיכולוג הזה לא שווה גרוש, כי לא ה-7 דברים האשמים. אם הוא היה פסיכולוג טוב, הוא היה מזכיר גם כלכ, שקיבל בשנים אחרונות כינוי (לא מדויק, כי אני מצותת לפי זכרוני, אך המשמהעות זהה - מקור הארווארד, מחלקה פסיכולוגית) - תסמין המלצר.
התופעה הזו חשובה מאוד ומשתמשים בה המכירות שונות כתרגיל מכוטון.
והנה התסמין כמתואר במחקר: מלצר זוכר מה כל אחד מהלקוחות שלו הזמין. אם אחד הלקוחות יעזוב מסעדה מבלי לשלם, ייטפס אחרי חודש, המלצר ידקלם בלי בעיה את כל מה שהלקוח היזמין.
אבל, ברגע שהלקוח משלם את החשבון, המלצר שוכח את מה שהוא הזמין.
ההסבר שהפסיכולוגים נתנו, פשוט - כל עוד דבר מה לא הגיע לסיומו, אנו נזכורו אותו היטב. אבל ברגע שהחלטנו שהדבר הסתיים, אנו מפסיכים לזכור.
וכאן אנו חוזרים לשכחת ילדים - אם הורה (טוענים שזה כמעט תמיד האב) שוכח את הילד - משמעו, שמראש הוא לא חשב שהילד חשוב בצורה כל שהיא, כלומר אין לגביו תסמין מלצר, כי האב לא חושב שהוא לא השלים פעולה - להביא ילד למקומו - הוא מחשיה את הפעולה הזו כמשהו חשוב או נמשך בכלל. כלומר, אפשר לראות שהאב פשוט לא נותן חשיבות מיוחדת לילדו, אלא עוד חפץ סתמי שזה זהוא אמור להעביר אותו למקום אחר, אין לזה חשיבות. אין לזה חשיבות, כאמור, כמו לטלפון נייד, שלגביו האב יודע שהפעולה לא הסתיימה עד שהוא לא יביא את הנייד בבית לטעינה.
אז לא הנייד אשם, אלא שאבות פשוט לא חושבים שהם צריכים בכלל לחשוב על הילדים.
למה משטרה דורשת בדיקות רצינות, IQ וכדומה מכל אלו שמבקשים לרכוש נשק חם, אבל אף אחד לא מבקש מאב להיבדק שהוא יודע להשתמש בנשק שלו - ההוא, שנמצא בין רגליו והופך אותו, לפעמים בטעות, לאב? אף אחד לא מצפה שאם בביתך יש פסנתרף אתה אוטמטית תהםוך לפסנתרן. אבל משום מה, אם יש לך מה שמייצר ילדים, כולם בטוחים אוטומטית שאתה אב. למה? האם אב זו תוצאה של הזקרת זרע או זה משהוא שקשור בלהיות אב בפועל? למה החברה לא מתייחסת לכישורי הורות של אנשיה?
אם יש שיעורי מין בבתי ספר, למה כל כך קשה להנהיג שיעורי הורות? הוא שבאמת הם מיותרים? נכון, במין אפשר ליצור חיים בטעות. ולכן כדאי ללמד איך לא להגיע למצב הזה.
אבל בהורות אפשר לסיים חיים בטעות, ובכל זאת לא חושבים שזה חשוב ללמוד?
ליצור זה מפחיד, אך להרוג לא מזיז לאף אחד?
סך הכל סדר עדיפויות של החברה המודרנית? או עיוולת?
