מסטיק בזוקה0
New member
בלי שארגיש..
איכשהו אני מקבלת את עצמי בימים מטורפים שכאלה ויוצאת לאור, אתמול היה יום וידויים וזה הרגיש כל כך נקי ונכון ומה שיותר מדהים זה שלאף אחד לא היה אכפת שאני אוהבת נשים..
אבל אז הגיע היום והכל התחיל על מי מנוחות, העסקתי את עצמי מהמחשבות למרות שבלילה- זה תמיד מגיע, בלי שאבקש, החששות האלה מלהרגיש בלעדיה, הלבד, זה יוצא שם בחלומות ואין לי שליטה על כך.
ומצאתי את עצמי דווקא איכשהו בסדר עד ששוב היא צצה לי, וכמה שחשבתי שאני חזקה לא מצאתי את עצמי חזקה ונסעתי כדי להשקיט את הלב אליה ולמרות שראיתי אותה לרבע שעה זה כנראה השקיט משהו, ומה יצא לי מזה?
יצא לי שאני בטוחה שאני עוברת שינוי עם עצמי, ואני מאמינה שלטובה, כי יכולתי להגיד הכל בלי לפחד, כי תמיד פחדתי להגיד דברים בגלל דחייה והפעם מצאתי את עצמי שוטפת מילים החוצה..והרגיש לי טוב כי זה היה המקום שלי.
המקום הזה ששכחתי באמת למי הוא שייך, והרי הוא תמיד היה שייך לי, לפני שהכרתי אותה ואת מי שהייתה לפניה...
והנה חזרתי הביתה, ולא הזלתי דמעה אחת על מה שקרה או על התחושות שעדיין יש בי ומה זה אומר? שפחות כואב לי או שבאמת אני עוברת את השנוי הזה בי? או שאני מדחיקה את זה..כי לא תמיד זה לא ברור אם זה הדחיקה של מה שאנחנו באמת רוצים או אכן איזה שינוי..
כנראה שרק הזמן יגיד לי תשובות לכאן או לכאן.
ורציתי להגיד תודה שיש את הפורום הזה, שאפשר לבכות, לצחוק, ול"חפור" כי במקרה פה..ממש חפרתי
חג שמח.
איכשהו אני מקבלת את עצמי בימים מטורפים שכאלה ויוצאת לאור, אתמול היה יום וידויים וזה הרגיש כל כך נקי ונכון ומה שיותר מדהים זה שלאף אחד לא היה אכפת שאני אוהבת נשים..
אבל אז הגיע היום והכל התחיל על מי מנוחות, העסקתי את עצמי מהמחשבות למרות שבלילה- זה תמיד מגיע, בלי שאבקש, החששות האלה מלהרגיש בלעדיה, הלבד, זה יוצא שם בחלומות ואין לי שליטה על כך.
ומצאתי את עצמי דווקא איכשהו בסדר עד ששוב היא צצה לי, וכמה שחשבתי שאני חזקה לא מצאתי את עצמי חזקה ונסעתי כדי להשקיט את הלב אליה ולמרות שראיתי אותה לרבע שעה זה כנראה השקיט משהו, ומה יצא לי מזה?
יצא לי שאני בטוחה שאני עוברת שינוי עם עצמי, ואני מאמינה שלטובה, כי יכולתי להגיד הכל בלי לפחד, כי תמיד פחדתי להגיד דברים בגלל דחייה והפעם מצאתי את עצמי שוטפת מילים החוצה..והרגיש לי טוב כי זה היה המקום שלי.
המקום הזה ששכחתי באמת למי הוא שייך, והרי הוא תמיד היה שייך לי, לפני שהכרתי אותה ואת מי שהייתה לפניה...
והנה חזרתי הביתה, ולא הזלתי דמעה אחת על מה שקרה או על התחושות שעדיין יש בי ומה זה אומר? שפחות כואב לי או שבאמת אני עוברת את השנוי הזה בי? או שאני מדחיקה את זה..כי לא תמיד זה לא ברור אם זה הדחיקה של מה שאנחנו באמת רוצים או אכן איזה שינוי..
כנראה שרק הזמן יגיד לי תשובות לכאן או לכאן.
ורציתי להגיד תודה שיש את הפורום הזה, שאפשר לבכות, לצחוק, ול"חפור" כי במקרה פה..ממש חפרתי
חג שמח.
