בלי כותרת

[עשת הפלדה]

הכל בסדר. בגרויות וירקות

 

[Le Fay]

'תגעגעתי ושמחה לראות אותך שוב ../images/Emo140.gif

למה, למה בס כבר לא הכי? שנת שירות דוקא נשמעת לי אחלה דרך לבדיקה בתנאי מחלקה ראשונה.

 

[עשת הפלדה]

סיפור עצוב...

בגדול, למדתי גם באס וגם פיתוח קול. מתישו הקיבוץ התרושש והכריח אותי לוותר על אחד מהם. בגלל שבפיתוח קול עשיתי בגרות, ויתרתי בכאב רב על הבאס.

 

[rigoletto111]

למה שנת שירות?

אולי יותר פשוט ויותר מתאים לך יהיה להתגייס מיד ולעשות מה שאת רוצה בצבא? וכשאת חוזרת הביתה, אל תקחי את הטקסים הדתיים האלו כל כך קשה. לא ממש קשה להדליק נרות, וזה לא לוקח הרבה זמן.... ומה אכפת לך אם את מאמינה באלוהים שאת מברכת אותו? אם אח שלי היה מעליב אותי הייתי מעליב אותו בחזרה, ויש לי איך.

 

[עשת הפלדה]

מה היית עונה לו?

חשובה לי מאוד השנת שירות הזאת, וגם הקיבוץ נותן לי מענק עזיבה כפול אם אני עושה אותה

 

[rigoletto111]

אם הוא לועג על האמונות שלך

הייתי לועג על האמונות שלו ("כן, בטח, לנחש היו פעם רגלים, והוא אוכל אדמה כשהוא רעב"). בכל מקרה,זה מסלול נורא ארוך שנת שירות + צבא. מה תעשי בשנת שירות? ומישהי שעושה רק שירות ולא צבא? עדיין תולים אותה בחצר הקיבוץ?

 

[עשת הפלדה]

אז ככה

באלוהים אני כן מאמינה, לא בדרך. בשנת שירות אני בקריית אונו, ב"בית נועם", מעון יום לנכים מגיל 18 ומעלה. חשוב לי מאוד להתגייס (בבקשה אל תגיב על זה לייזר) מטעמים שונים וגם מאוד חשובה לי ההתנדבות שם, והניקוי ראש הזה לפני הצבא. שלא מגדר אחת (הקיבוץ) מיד לעבור לגדר שניה (צבא). בהחלט מותר פה רק לעשות שירות לאומי, פשוט זה לא מתאים לי.

 

[השבלולית שבשלולית]

ברוכה הבאה../images/Emo140.gif

קודם כל קחי קצת אויר שלא תיחנקי לי.... ו... תרגישי בבית. וגם מסכות זה לא תמיד משו רע, הכל תלוי כמובן איך את מרגישה מבפנים. אם את יודעת לקחת את המסיכה שלך בתור מסיכה ובקלילות את תרגישי הרבה יותר טוב... תתאמני על זה ובהצלחה!! אנחנו איתך כמובן בלי מסיכות.......

 

[מימי]

דתיים לאומיים-כיפות סרוגות

היי גילת, אני לא ממש חלק מחברי הפורום הזה, אני נכנס לבקר כאן מידי פעם, אז נכנסתי גם היום ונפלתי על מה שכתבת וזה הקליק אותי אז כבר עברתי על כל התגובות שכתבו לך. טוב אז ככה: המצב שאת מתארת מוכר לי מגוף ראשון אני גם גר בישוב דתי די באזור שלך, גם אנחנו לא הכי דוסים בעולם(סליחה למי שנפגע...) אבל יש איזה שהוא לחץ נסתר מצד החברה לשמור על הדרך ולא להוריד בטעD

 

[שימשימון יורד ים]

פעם ראשונה שאני כותב כאן

אבל אני קורא כאן כבר הרבה זמן. את הסיפור האישי שלי אספר בהזדמנות אחרת, אבל הוא דומה לשלך. גדלתי במסגרת הכיפות הסרוגות, וסיימתי ישיבה תיכונית. העניין הזה של האח שמציק וחושב שהוא טוב ממך במשהו, רק בגלל שהוא דתי, הוא משהו מושרש. "הם", בלי להכליל - חושבים שהם יותר טובים מאיתנו. לכן אני חושב, שיהיה לך טוב לעשות את שנת השירות. אם את חושבת לעשות שנת שירות לאומי ורק אח"כ שירות צבאי, אז באמת יהיה לך קשה, וחבל. בגלל כל המשגיחות והמפקחות, המסגרת של השירות הלאומי היא כמו בית ספר דתי. אני יכול להמליץ לך על מסגרת של שנת שירות חילונית. במסגרת הזו תוכלי לקבוע היכן תהיי, ותנסי להיות רחוק מהבית כך שיהיה לך תירוץ טוב לא לסוע לשם כל שבוע. סביר להניח שתוכלי להתחבר עם האנשים האחרים שיהיו איתך - שבהכללה לא גסה הם אחלה חבר'ה - ויהיה לך הרבה יותר קל להתמודד עם הכל. את צריכה לנסות לא להעלב מהדברים של אחיך ולהיות חזקה, גם אם כרגע רק כלפי חוץ, אולי הוא יבין שזה לא הולך ויתכן שיפסיק. אם את מרגישה נוח, תגידי שלא תבואי הביתה אם הוא יציק לך. לא אמרת מה קורה עם החברים שלך מהקיבוץ, אם הם יודעים ומה הם מביעים כלפיך. אם זה אפשרי, הם יכולים להיות "נקודת בריחה" בשבתות כשתבואי הביתה. מרבית החברים שלי המשיכו וממשיכים לקבל אותי כאדם חילוני לכל דבר. תראי, כבוד להורים שגידלו אותך צריך להיות, אבל גם כבוד לעצמך ולמי שאת ובמיוחד עכשיו כשאת לפני צעד כזה גדול בחיים. נראה לי שגם ההורים שלך הבינו שלשחק את המשחק זה לא מכובד, לך ולהם ולכן הם פחות מציקים. את צריכה להבין את הצד שלהם ולא לעשות דברים אסורים בבית. זה לא שיש למישהו כאן, ובטח לא לי, את התשובות והפתרונות לכל הבעיות, אבל לדעתי את יכולה לקחת את עצמך קצת יותר בידיים ולנסות לחיות טוב יותר. בהצלחה בכל מה שתעשי ש

 

[עשת הפלדה]

אז כמה תשובות

אני עושה שנת שירות מטעם הקיבוץ הדתי, ולא מטעם השירות לאומי. המסגרת לוחצת הרבה הרבה פחות, אין פיקוח אמיתי וגם בחצאיות לא צריך ללכת. אני אכן נמצאת רחוק מהבית (קריית אונו), בהחלט במודע. לגבי החברה מהקיבוץ, החברות בשנתון שלי יודעות ומכבדות אותי על זה, כנ"ל החברות הקרובות מהביצפר. מול הבנים בכיתה אני לא מביעה הרבה את דעתי, בעיקר בגלל שהם עוקצנים, צינים, ולרוב פשוט אין לי מה להגיב אליהם. החילוניות זה לא דבר שאני מסתירה, אבל גם לא מתפארת. כשמישהו שואל אותי אם אני צמה ביום כיפור, לפני שאני עונה, אני מבררת למה אכפת לו.