בליינד דייט....

[קרני]

בליינד דייט....



הרבה זמן לא הייתי בבליינד דייט. הניסיון שלי עם הבליינד הזה, לא ממש גורם לי להשתוקק לדייט ... המון סיפורים נרקמים כאן על גבי המסך... בהתחלה יש את הקסם וההתרגשות... אחר כך הקול שמאחורי המילים המרצדות והפרצופים הצבעוניים, והסערה המתחוללת בעקבות... וכל הזמן השאלות והציפיות האלו - מי זה האיש הזה שהצליח לנגן על מיתרי ליבי הרדום?! האם הוא לי? האם הוא מה שאני רוצה? הווו וכמה שהוא מקסים.... ואז... הרגע הגדול הגיע... סינטזה בפגישה של המילים והקול ביצור אנוש אחד... סינטזה לא ממש מוצלחת - הקסם פג... הייתי אומרת שזה די מאכזב... (ואל תגידו שאי אפשר להגיע בלי ציפיות...) אבל אני שואלת שאלה אחרת לגמרי - האם הדרך הקונבנציונלית של להכיר אנשים לא עדיפה?! אולי צריך לצאת מהקופסא ולהעיז גם במציאות!? אנשים הם מי שהם רוצים להראות בוירטואל, מעיזים יותר, בטוחים יותר... למה הדברים האלו לא יכולים לקרות במציאות?!? (מעבר לעניין האנונימיות) מדוע אנחנו מגיבים אחד לשני בצורות שונות בוירטואל ובמציאות?! אני לא בטוחה שהשאלה שלי ברורה ממש, אבל אנסה, ואם זה לא ברור ממש... אסביר שוב... ותחשבו על זה חחחחחחח שיהיה לכם יום נהדר!

 

[Dovsha]

מנסיוני המועט



בבלייד דייטים אני יכולה להגיד שתמיד שווה לנסות. לא צריך לקחת דוגמא אחת של התאכזבות ולעבוד לפיה. אומנם לפי דעתי עדיף את הדייטים המציאותיים יותר מאשר את הוירטואליים [למרות שגם מוירטואליות יכולים לצאת דברים נפלאים] ואת יודעת למי ומה בדיוק אני מתכוונת. קיצ`ר מה שאני רוצה להגיד זה שאני בכלל לא אוהבת בליינד דייטים אבל אם מדברים אם מישהו בין אם וירטואלי ובין אם לאו, ויש קליק, והעניינים זורמים אז שווה לנסות.

 

[PoshKale]

זה חביב



נפגשתי עם יותר מ 10 אנשים מהרשת, אם זה נחשב לבליינד דייט. וזה תמיד נחמד...כשלא מצפים ליותר מדי. וגם אם זה לא נחמד....אחרי זה יש על מה לצחוק

 

[argos]

כשאני מסתתר מאחורי האנונימיות



הרבה יותר קל להפתח, לשתף, לספר, לחשוף. הבעיה שלי היא להפגש אח``כ עם אותו אדם שנחשפתי אליו/אליה. זו מרגיש כאילו אני עומד בעירום מלא, שהרי הוא/היא כבר מכירים את ה``בפנוכו`` שלי כל כך לעומק, ששום דבר כבר אי אפשר להסתיר מהם.